עידן "אני אוהב אותך" ללא התחייבות

ויום אחד יש לך את האדם הזה לצידך ואתה מבין שביליתם יותר שעות ביחד ממה שתכננתם. שהיו מספיק שעות אחר הצהריים של צפייה בסרטים עטופים בשמיכות. מספיק "לא חוויתי את זה עם אף אחד". די "אני מעריץ אותך, אבל בוא לא נסבך את זה".

אתה מבין שהם הופכים ליותר מאשר רק אותו אדם שמשעשע אותך, וזה מציף אותך. אתה מרגיש פגיע בגלל זה. אתה שם לב שאתה יוצר מחויבות ושניתן להשתמש בה כדי לשבור אותך, לדרוך עליך ולשבור את הלב שלך. לב שכבר מכוסה בצלקות מקרבות קודמים... וזה גורם לך לברוח ולהיעלם לפני שיהיה מאוחר מדי.

אני לא רוצה מחויבות, אבל...

"אני לא יכול להגיד שאני אוהב אותך, מותק, גם אם אני מרגיש את זה, כי זה יהפוך אותי לשלך ואני לא שייך לאף אחד." סביב הנחת היסוד הזו סובבות רבות מהמחשבות של האנשים סביבנו. הם רוצים שמישהו ישלים אותם, אבל לא מספיק כדי לסכן את עצמם. אנשים נוטים לחשוב שמערכת יחסים גורמת לך להפסיק להיות עצמך, שזה לוקח לך חלק מהחירויות. שעדיין נותרו הרבה דברים לעשות ולא כולם צריכים להיעשות עם מישהו אחר, או עם אותו מישהו אחר.

זה נכון במידה מסוימת. יש אנשים שלא יכולים לחיות רק עם אדם אחד אחר, אבל יש כאלה שפשוט מפחדים. הם חוששים לחזור על חוויות העבר. הם מפחדים להתחייב למישהו. מפחדים לאהוב יותר מדי, להישפט על ידי האנשים סביבם שלא יודעים לאהוב בלי לשתות כמה משקאות קודם.

שאל את עצמך איזה סוג של אדם אתה

טוב ליהנות ממה שאתה רוצה מבלי להיקשר לאף אחד או למשהו, מבלי שתהיה לך בעיה לתת הכל לאדם אחד בודד. אם אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה, זה מושלם. אתה תלך בדרך שלך בדרך זו. ואם זה משמח אותך, זו הבחירה הטובה ביותר שאתה יכול לעשות.

אבל, אם מה שאתה מפחד, אל תטעה את עצמך ואל תרמה אף אחד אחר. עצור, למד כיצד להיות לבד ולאחר מכן התבונן בסביבתך.

אל תפחד ממחויבות. זו רק החלטה להישאר עם האופציה שהכי מספקת אותך. זה הכל. לא כל מי שתפגוש יהיה אהבת חייך. תהיה ברור בעניין...

הוא לא יבוא אליך רכוב על סוס, והיא גם לא תחכה לך במגדל. אתה פשוט תתקל בהם יום אחד בעבודה. וכעבור חודש תצא איתם. אתה תאהב אותם ותתחיל להרגיש שהם מחמיאים לך. ואני חייב לומר לך, זו רק ההתחלה.

אז תתכנן יציאה, טיול, הפלגה. ותראה שהם לא רק מחמיאים לך. הם מישהו שתחלוק איתו חוויות. ובהמשך, תתחילו להיות שותפים למסע הזה שנקרא חיים.

אתה מסתכל עליהם ומשפטים מסוימים עוברים לך בראש כמו, "אתה זה", "אני אוהב אותך", "אני מתאהב בך", "איך זה קרה?". אבל אתה חושב שזה מוקדם מדי להרגיש את מה שאתה מרגיש ואתה בוחר לשמור את הרגשות האלה לעצמך. עם קצת אנוכיות חיובית, אתה בוחר ליהנות ממנה בעצמך. זה טוב, שהמושג של מחויבות נמצא בראש שלך אבל בצורה רציונלית.

אולי אתה מבין שהם לא מי שאתה רוצה כשותף. שיחד אתם לא מה שציפיתם לו. אבל הם היו שותפים טובים לאורך הדרך ואתה תמיד תשמור על השיעורים האלה, ללא טינה או זדון.

ואם זה "מתקדם", אל תדאג. האהבה תעשה את עבודתה, ואתה תגיע לאן שאתה מוכן להגיע. ויכול להיות שזה יהיה הרבה יותר מאוחר ממה שציפיתם במקור.

בחר את הדרך שלך, אך בחר בה ללא מורא וללא צל העבר שלך

המסקנה היא שאהבה אינה מוגדרת על ידי האופנה הנוכחית. זה לא מוגדר על ידי טרנדים, או חברים שלך, או דעות חיצוניות. אתה זה שמגדיר את זה עם האינטרסים שלך. ואתם רק צריכים ללמוד לתת לעצמכם להיסחף מעבר למה שהחברה הזו של הרשתות החברתיות וה"האשטגים" מאפשרת לנו.

תהיה מאושר עם כל מה שאתה רוצה להיות מאושר ממנו. אבל אל תתנו לפחד למנוע מכם להרגיש. הפחד לחזור על אסונות רגשיים. הפחד לא להיות עצמך יותר או הפחד ממה שאנשים יגידו אם תתחיל מערכת יחסים. אל תתנו לזה למנוע מכם ליצור קשר עם מישהו או לבסס מחויבות. רגשות הם אינסטינקטיביים כמו מיניות או הגנה. אתה רק צריך להסתכל על המולדות של האהבה שיש לאם לבנה כדי לראות זאת באמת. לכן, הרגישו, חיו ותנו לעצמכם להיסחף...

כך, בסופו של יום, תדעו שאם אתם ישנים לבד, או עם מישהו אחר או עם אדם אחר כל לילה, זה אך ורק בגלל שככה אתם רוצים שזה יהיה...