תן להכל לזרום ושום דבר לא יפריע לך
רק להיום, תן להכל לזרום ושום דבר לא יפריע לך. רק להיום, אל תתנו למצוקה להיות משקולת שמסוגלת להטביע אתכם, לסכל את תקוותיכם ואת רצונכם לחיות. רק להיום שחררו את כל מה שמשפיע עליכם עם העננים האפלים שלהם, השתחררו ממה שמוחק לכם את החיוכים ובעצם, המשיכו להתקדם...
עלינו ליישם את העקרונות הפשוטים הללו לא רק היום, אלא בכל יום. כי בכל בוקר כשאנחנו פותחים את עינינו ליום החדש שלפנינו, אנחנו חושבים על האתגרים החדשים ורק לרגע מתחילים לשכנע את עצמנו ששכחנו איך להיות מאושרים.
תן לדברים לזרום, אל תדבק בטינות, אל תדבק בפחדים או במי שרוצה לכרות לך כנפיים. כי לכל דבר יש את הזמן שלו והזדמנויות יגיעו רק אם המוח שלך יהיה רגוע והלב שלך פעיל.
אחד הנציגים הגדולים ביותר של תיאוריית הזרימה הוא ללא ספק הפסיכולוג Mihaly csikszentmihalyi. כפי שמסביר המחבר המהולל של "זרימה: פסיכולוגיה של אושר", אנו מבזבזים יותר מדי אנרגיה נפשית על גירויים חסרי חשיבות. אנו חיים בחברה כל כך עמוסה במידע שכל הווייתנו ממוקדת כלפי חוץ.
איבדנו את הקשר הנפלא הזה עם עצמנו שבו אנחנו פשוט מתקדמים עם "גלי החיים" בחופש ובאושר... אנא המשך לקרוא כדי לגלות עוד...
תן להכל לזרום, ששום דבר לא יכלא אותי
כולם, בדרך כלשהי, שבויים במשהו או מישהו. אנו מושפעים מדבריו של עמיתנו הפטליסטי לעבודה, אנו מושפעים ממה שהשותפים שלנו מצפים מאיתנו, אנו מודאגים להגיע לסוף היום מבלי שהגשמנו את היעדים שהצבנו לעצמנו...
אנחנו נאחזים כל כך קרוב לג'ונגל של ההשפעות והדרישות העצמיות שאנחנו נותנים לכל כך הרבה מהאנרגיה החיונית שלנו להתאדות כמו עשן שנעלם מבעד לחלון פתוח. יתרה מכך, במחקר מעניין שנערך באוניברסיטת הרווארד, הגיעו למסקנה שאחד המקורות הנפוצים ביותר לאומללות הוא ליישם את מה שמכונה "המוח הלא יציב".
אנחנו מבלים הרבה מזמננו בדאגה לדברים שכבר קרו, או גרוע מכך, שעדיין לא קרו. זוהי צורה אחת נוספת של "שבי". לדברי מחבר המחקר הזה, ד"ר דניאל ט. גילברט, מוח נודד הוא מוח אומלל. ברגע שהמוח שלנו עובר מלחיות בהווה, אנחנו מפסיקים להתחייב לאושר. אנחנו מפסיקים להתחייב לעצמנו.
רחוק מלהיות שבוי בנפשך הלא יציבה ולהיות מושפע מהרעש והציפיות של אחרים, מהטעויות של אתמול ומהפחדים של מחר, הגיע הזמן "להרים את העוגן" ולאפשר להכל לזרום ולא להיכנס לתוכנו. דרך.
תן לאושר לזרום
לדברי Mihaly Csikszentmihalyi עצמו, אושר הוא לא משהו שמתעורר או קורה כמו אור של משואה המנחה את הסירות למקום מבטחים. לרוב, זה לא תלוי בתופעות חיצוניות, אלא ביכולת הפנימית שלנו ליצור איכות חיים אמיתית – ב"קסם" שלנו או ביכולת להדליק את האור של המגדלור הפנימי שלנו.
זה לתת להכל לזרום, לתת לעצמנו לזרום, ולא לברוח. כי כשאנחנו נותנים לעצמנו להיסחף על ידי הצליל ההרמוני של חיינו שלנו, ללא שלשלאות או השפעות חיצוניות, אז נגלה את הדלת שלא יכולנו לראות קודם.
מפתחות ללימוד זרימה
חשוב להבין שכדי לתת להכל לזרום ואין מה להפריע, אז מעל הכל מה שבאמת צריך הוא שינוי מודעות עמוק. אנחנו לא יכולים לשנות הרבה ממה שמשפיע עלינו לרעה, אבל אנחנו יכולים לשפר את האופן שבו הם משפיעים עלינו. לדוגמה, אם יש לך חבר שתמיד מאחר, אולי לא תוכל לגרום לו לשנות את התנהגותו, אבל אתה יכול לארגן את לוח הזמנים שלך כדי להגיע לשם חמש דקות מאוחר יותר.
בואו נשקול עוד כמה נקודות מפתח:
- אנשים רבים "מעכבים" את האושר שלהם עד סוף השבוע, מתי הם יזכו סוף סוף לצאת לחופשה, לכל אימת שהם יזכו לקידום. שיהיה ברור שאושר זה לא משהו שאפשר לדחות, וגם לא קונים אותו בהצעה של הרגע האחרון בסוכנות נסיעות.
- הרווחה שלנו מסתירה את עצמה במה שמכונה "חוויות אידיאליות". הרוח המלטפת את עורנו תוך כדי הליכה, החיבוק של ילדנו, ההרגשה כשאנחנו מתחילים לקרוא ספר, כשאנחנו נפגשים עם חברים... אל תנסו ותכנתו את הרווחה שלכם, פשוט תנו לעצמכם ללכת.
- חשוב גם לזכור שהרגעים הטובים ביותר בחיינו, מדי פעם, אינם פסיביים ואפילו לא נטולי מתח. לפעמים התמודדות עם מצוקה היא גם "לדעת לתת לדברים לזרום", כי רחוק מלהיות תקועים כמו סלע בקרקעית הים, אנחנו מתקדמים כמו אותו עלה חלש לכאורה שנלחם בזרמים המסוכנים ושורד. הנצחונות וההישגים האלה יכולים גם להביא לנו אושר.
ל"אומנות לתת לדברים לזרום" אין שום קשר להגעה לפסגות הכי גבוהות שאפשר או להשתפר קצת יותר בכל יום. זה פשוט עניין של להיות שם ולהתקדם בצורה מאוזנת בעקבות המצפון שלנו, בחופש וביושרה עם שלווה פנימית מספקת המאפשרת לנו ליהנות מה"כאן ועכשיו ".
אז רק להיום, תן להכל לזרום ושום דבר לא יפריע.
