מה חמש דקות של שקט יכולות לעשות למוח שלך?
לפעמים מספיקות חמש דקות של שקט כדי לשחזר את הרוגע, האיזון והשלווה שלך. רק רגע קצר מהרעש ומהשיחות האינסופיות ופתאום המוח שלנו מתחיל לעבוד ברמה אחרת. לפיכך, כפי שמחקרים שונים מגלים, גם בני אדם זקוקים לשקט כדי ליצור קשרים חדשים ותאי מוח.
אין ספק שהנושא מאוד מעניין. כולם, איכשהו, יודעים שלהנות מרגע של שקט נבחר הוא מעשה בעל כוח טיפולי רב. אנו אומרים "נבחר" כי ניסויים שונים הוכיחו שכאשר בני אדם נתונים לבידוד מוחלט ולשקט במשך ימים או שבועות, יהיו השפעות שליליות.
אנחנו אנשים חברתיים ואנחנו צריכים אינטראקציה וסביבות מלאות בגירויים כדי לחיות ולצמוח. עכשיו, בדיוק כפי שאנו זקוקים לחוויות מלאות דיאלוג, מוזיקה וחברותיות, המוח שלנו משתוקק גם לרגעי הדממה שלו. זו לא גחמה; זה עיקרון פיזיולוגי, כמו אכילה או שינה.
למעשה, נוכל לומר כמעט בוודאות ששתיקה צריכה להיות חלק מאחת הרמות הבסיסיות ביותר בהיררכיית הצרכים של מאסלו.
חמש דקות של שקט והמוח שלך משתנה
באמת, רק לחמש דקות של שקט יכולות להיות כל כך הרבה יתרונות? המציאות היא כן, ואנחנו לא סתם אומרים את זה בקלילות. מחקר שפורסם בכתב העת "מוח, מבנה ותפקוד" חושף עובדה זו. מדעי המוח של השקט בעידן הרעש מקבלים יותר ויותר משקל ורלוונטיות עד כדי כך שהתיירות מכוונת להקל על המגע עם הממד הזה.
"נסיגות הדממה" המפורסמות הן כבר חלק מחבילות תיירות במדינות כמו פינלנד ומקומות אחרים עם סביבות מתאימות לנו לאמץ לחלוטין את השקט. עם זאת, עלינו ליישם קצת היגיון לפני שנסחף עם רעיונות של חופשה. למעשה, אין צורך לנסוע ברחבי העולם כדי להשיג קצת שקט למוח שלנו.
השתיקה עוזרת לנו לפתח תאי מוח חדשים
אנחנו חיים בעולם רווי רעש. טלוויזיה, האמנים האהובים עלינו שמנגנים לנו באוזניות בזמן שאנחנו הולכים ברחוב, תנועה, שיחות, מוזיקת רקע בחנויות ובסופרמרקטים... אנחנו חיים בערים שבהן לא קיימת דממה, שבהן הסאונד הוא חלק מהחיים ומכלה אותנו.
עכשיו, אם היינו יכולים ליהנות מחמש דקות של שקט מוחלט ביום, היו קורים כמה דברים. האחת היא שתאים חדשים יתפתחו בהיפוקמפוס. אזור מוח זה קשור לזיכרון שלנו ולרגשות שלנו. הדבר השני שיקרה הוא שהתאים האלה יאפשרו לנו לחשוב בצורה ברורה יותר ולהתחבר טוב יותר לסביבה שלנו ולעצמנו.
משפר את הרגישות והאמפתיה שלנו
עובדה זו מעניינת. ישנם אזורים רבים במוח הקשורים לרגישות ואמפתיה, כפי שאנו כבר יודעים. אחד התחומים הללו הוא הקולקולוס העליון הימני. נצפה שכאשר אזור זה נפגע האמפתיה שלנו פוחתת. בנוסף, אנו נעשים איטיים יותר בקבלת החלטות ומפגינים פחות עניין במה שסביבנו.
ליהנות מרגעים של שלווה או לאפשר רק חמש דקות של שקט בכל יום משפר את הפונקציונליות של הקוליקלוס העליון הנכון. כתוצאה מכך, השתיקה משפרת את יכולת המוח שלנו לחוש אמפתיה ולהתרגש יותר.
פחות מתח, החלטות טובות יותר
כאשר בסביבה שלנו יש רעש מוגזם, האמיגדלה הופכת לפעילה. המבנה הקטן הזה הוא כמו המגן שלנו מפני סכנות ואיומים, ומפרש את הסיכונים סביבנו ואת אלה שעלינו להימלט מהם. עד כמה שזה נראה מדהים, רעשים חזקים או קולות תנועה מטרידים את האזור הזה במוח. רעשים אלו יוצרים אות הגנה, אשר יוצר תגובת לחץ על ידי גירוי שחרור הקורטיזול.
עכשיו, קל להבין למה צריך להיות לנו חמש דקות של שקט. כפי שמחקר שפורסם באיגוד הפסיכולוגים האירופי מגלה, שתיקה היא לא רק דרך מצוינת להפחית מתח, אלא היא גם משחררת סרוטונין, אנדורפינים, אוקסיטוצין...
יתר על כן, כמה רגעים של שקט משפרים את תחושת הרווחה שלנו. אנו נעשים בטוחים יותר באופן שבו אנו תופסים את עצמנו ונהיה ממוקדים יותר בעת קבלת החלטות. אנחנו גם לא יכולים להתעלם מהשתיקה ומהשפעתה החיובית על התהליכים הקוגניטיביים שלנו.
השתיקה מחזקת את הזיכרון שלנו, ממקדת את תשומת הלב שלנו טוב יותר, מאפשרת לנו לעבד מידע מהר יותר וגורמת לנו להרגיש שהמצפון שלנו "מתעורר". אנחנו מרגישים מחוברים יותר להווה ומוכנים למה שהוא יכול להביא לנו.
לסיכום, כפי שאמר פרידריך ניטשה, "הדרך לכל הדברים הגדולים עוברת בשתיקה". הבה נעבור על זה בתדירות גבוהה יותר. הבה נלמד לכבות את הכפתור של עולמנו החיצוני הרועש מעת לעת על מנת לערוך טיול נחוץ ביקום הפנימי השקט שלנו. כשנעזוב אותם, כבר לא נהיה אותו הדבר.
