השגרה יכולה ללכוד אותנו. אבל אנחנו שוכחים את זה כי הם כל כך נוחים, כל כך בטוחים ואנחנו מתרגלים אליהם כל כך מהר. עם זאת, סיפורה של הפרה הוא קריאת השכמה. קריאת השכמה לדברים שאנחנו לא רואים בחיי היומיום שלנו אבל שמשפיעים עלינו יותר ממה שאנחנו חושבים.
אנחנו הולכים ללמוד מה הפרה באמת מייצגת, מה אנחנו מקבלים ממנה ועד כמה אנחנו יכולים להיות תלויים במה שהיא נותנת לנו. אבל מעל הכל, זה יעזור לנו לגלות מהי הפרה בחיינו.
"שגרה היא דרך נוספת למות".
-בעילום שם-
סיפורה של הפרה
סיפור הפרה מתחיל כאשר מורה חכם עובר בכפר עם תלמידו. יום אחד הם מוצאים בית עץ צנוע בו מתגוררים זוג ושלושת ילדיהם. כולם לבושים גרוע, עם בגדים מלוכלכים וקרועים. רגליהם חשופות והבית שלהם נראה כאילו הם חיים בעוני קיצוני.
המאסטר שואל את האב מה הם עושים כדי לשרוד, מכיוון שאין תעשייה או מסחר בסביבה, ולא רואים עושר בשום מקום. בנחת ענה האב, "תראה, יש לנו פרה שמספקת לנו ליטר חלב כל יום. אנחנו מוכרים חלק ומשתמשים בו כדי לקנות דברים אחרים. אנחנו משתמשים בחלק השני לצריכה שלנו. ככה אנחנו שורדים.."
המורה מודה לו על המידע, נפרדת והולכת. הוא אומר לתלמידו, "חפש את הפרה, קח אותה לתהום ודחף אותה לתוך הגיא".
הצעיר מזועזע, כי הפרה היא אמצעי הקיום היחיד של אותה משפחה צנועה. אבל הוא מניח שלמורה שלו יש את הסיבות שלו. בצער רב, הוא לוקח את הפרה לתהום ודוחף אותה. הסצנה נשארת חרוטה במוחו במשך שנים רבות.
התלמיד חוזר אחורה
לאחר זמן מה, התלמיד, מרגיש אשם על מה שעשה, מחליט לעזוב את המורה שלו, לחזור למקום הזה ולהתנצל בפני המשפחה שהוא גרם לה נזק רב. כשהוא מתקרב, הוא מבחין שהכל משתנה. עכשיו זה בית יפהפה מוקף בעצים וילדים משחקים, כשבחזיתו חונה מכונית.
הצעיר עצוב ונסער כי הוא חושב שהמשפחה הצנועה ודאי מכרה הכל כדי לשרוד. כשהוא שואל ברחבי העיר, אנשים אומרים שהם עדיין שם, שהם לא עזבו. הוא רץ לתוך הבית ומבין שהוא מאוכלס על ידי אותה משפחה כמו קודם. ואז הוא שואל את האב מה קרה. האב, בחיוך רחב, עונה:
סיפורה של הפרה נותן לנו הזדמנות להרהר כיצד אנו חיים.
"היתה לנו פרה שסיפקה לנו חלב ואיתה שרדנו. אבל יום אחד במזל הפרה נפלה מצוק ומתה. ואז, נאלצנו לעשות דברים אחרים, לפתח כישורים אחרים שמעולם לא העלינו בדעתנו להחזיק. כך התחלנו לשגשג וחיינו השתנו".
נוחות בעשיית "הרגיל"
אולי, כמו התלמיד, נחרדת מהחלטת המורה לזרוק את הפרה מהתהום. עם זאת, הסיפור הזה הוא מטפורה על מה שיש לנו לעשות עם שגרות שגורמות לנו להרגיש בנוח בחיינו, אך בו זמנית מגבילות אותנו.
כאשר אותה משפחה ענייה נותרה ללא התמיכה בה נאחזו, לא הייתה להם ברירה אלא לחפש אלטרנטיבות. אבל במקום למצוא רק עוד עוני, הם מצאו דרך לשגשג, משהו שהם מעולם לא דמיינו. אם הפרה מעולם לא הייתה נעלמת מחייהם, הם היו ממשיכים לחיות בעוני. הם לעולם לא היו עוזבים את זה או מאמינים שהם יכולים ללכת רחוק יותר.
יש אנשים שמעריכים שיש רגעים בחייהם שעשויים להיות כואבים וקשים אבל מאלצים אותם לעזוב את אזור הנוחות שלהם. בני אדם מחפשים ביטחון, נוחות וודאות. אבל כשכל זה מתקלקל, אנו מגלים כישורים ואיכויות שלא הכרנו קודם לכן. היינו ישנים.
עצור ותחשוב על השגרה שלך
סיפורה של הפרה דוחף אותנו לשקול אילו שגרות עשויות להגביל אותנו. אולי זו עבודה שאנחנו לא אוהבים אבל זה נותן לנו ביטחון; זה יכול להיות הסיפוק של חיסכון לנסיעות אבל לעולם לא לנסוע בגלל נסיבות בלתי צפויות...
סיפורה של הפרה נותן לנו הזדמנות להרהר כיצד אנו חיים. במיוחד אם אנחנו מתלוננים על איך שאנחנו חיים. אין צורך לחכות שיבוא מורה וידחוף לנו את הפרה מצוק. אנחנו יכולים, מהיום ואילך, להסתכל מעבר לשגרה שלנו לתוך הפוטנציאל שיש לנו בתוכו. כי אנחנו לא מוגבלים. אנחנו רק מציבים מכשולים בדרכנו שלנו.
