אוקסיטוצין, הורמון האהבה והאושר
בעולם של היום, כשמדברים על אוקסיטוצין יש הרבה אנשים שמשייכים אותו כמעט מיד לאוקסיטוצין האחר. הסינטטי שגורם ללידה.
אוקסיטוצין מיוצר בהיפותלמוס שלנו ומופרש מבלוטת יותרת המוח שלנו.
מחקרים על מולקולה אורגנית זעירה זו, גם הורמון וגם נוירוטרנסמיטר, ממשיכים להגיע. רק לפני כמה חודשים מגזין המדע "מדעי המוח החברתיים-קוגניטיביים והרגשיים" חשף את התפקיד שהאוקסיטוצין יכול למלא ברמה המנטלית, בכל הנוגע לטפח הרפיה, שלווה ותהליכים שמדיטציה, למשל, מפעילה.
אם לומר זאת אחרת: אוקסיטוצין לא רק מחבר אותנו עם אחרים. זה גם מעודד מנגנונים פסיכולוגיים ורגשיים שעוזרים לנו להתחבר טוב יותר לעצמנו. זה קשור לאיזון פנימי.
כעת, לאחר שהצגנו כמה מתפקידיו ודיברנו על חשיבותו, ננסה להכיר את ההורמון המדהים הזה, אוקסיטוצין, קצת יותר טוב.
אוקסיטוצין, הורמון האהבה ו... עוד
אוקסיטוצין הוא אוליגופפטיד המורכב מתשע חומצות אמינו. הוא התגלה בתחילת המאה הקודמת וסונתז באופן מלאכותי על ידי הביוכימאי, וינסנט דו ויניאו, ב-1953.
זה היה כשהתרכובת הזו, כל כך חזקה וחשובה במוח שלנו, הוכנסה תחת המיקרוסקופ. המטרה הייתה לזהות את התפקיד שהוא מילא בחלקים חשובים בחיינו, כמו מערכות יחסים חברתיות.
עכשיו אנחנו יודעים שהחומר הכימי הזה הוא המנוע שנדלק ומעצב הרבה מההתנהגויות הפרו-חברתיות שלנו. דברים כמו אמפתיה, אמון, חברות, נדיבות או אלטרואיזם.
כמו כן, הוא ממלא תפקיד בסיסי במרכזי התגמול שלנו לדופמין. זה אוקסיטוצין שיוצר הנאה במהלך אורגזמות.
ולכן, בהתחשב במאפיינים האלה, אנשים יניחו שזה אחראי לאותם מערכות יחסים אינטנסיביות ומשמעותיות באמת.
אבל, כפי שהם מסבירים במאמר שפורסם במגזין, " מדעי המוח וסקירות ביו-התנהגותיות ", עובדה אחרונה זו מורכבת הרבה יותר ממה שאנו עשויים לחשוב במבט ראשון.
כי במערכות יחסים רגשיות, קורה הרבה יותר. יש דינמיקות רבות ושונות בקוקטייל של נוירוטרנסמיטורים שאכן כולל אוקסיטוצין.
כשאנחנו מאוהבים ומרגישים את התשוקה העזה, המטורפת, הכמעט אובססיבית, האוקסיטוצין למעשה מוריד את העכבות שלנו. מדענים אומרים שלהורמון זה יש השפעה על המעגלים העצביים שלנו בדומה לזה של אלכוהול.
זה מעודד אותנו לקחת סיכונים, לסמוך על עצמנו, ולא לראות סכנות או השלכות אפשריות של מערכת היחסים. גם אם זה מזיק. גם אם זה רעיל.
חלקם עשויים לקרוא לזה הצד ה"אפל" של אוקסיטוצין. אבל, זה עושה את זה יותר מעניין.
אוקסיטוצין, מנחה חיים
אוקסיטוצין מווסת נדיבות, טיפול, אמון וחמלה. אם זה נכון, קל להבין מדוע אנשים קוראים לזה "הורמון האנושות".
אבל, אנחנו לא יכולים לשכוח עובדה אחת מאוד חשובה. אפילו בממלכת החיות, אמהות מטפלות ומגנות על צאצאיהן עד מוות. אוקסיטוצין מווסת גם את ההתנהגויות שלהם. למעשה, אנו יודעים שבני אדם וכלבים מסוגלים ליצור קשרים נפלאים בגלל ההורמון הזה.
אז, במקום פשוט לקרוא לזה הורמון האנושות, אנחנו צריכים לראות את זה מנקודת מבט רחבה וחשובה יותר. כמנחה של LIFE, בכל הבירות.
כי זה מאפשר לנו להתחבר זה לזה, למינים אחרים, לסביבה שלנו ואפילו לעצמנו. זה מקל על דו קיום. אנו מבינים שחיבה, אלטרואיזם, טיפול וטיפול עצמי מבטיחים הישרדות.
כמו כן, כרגע נחקר היבט חדש והוא די מעניין. הם גילו שאוקסיטוצין מגביר את תשומת הלב שלנו למידע החברתי והרגשי בסביבתנו.
זה עוזר לנו לפרש אילו גירויים חשובים. כך נוכל לזכור, לפרש ולעבד אותם. כאן שוב יש לנו את ה"חיבור" הזה. הכוח הזה שמזמין אותנו לחבר את עצמנו עם מה שסובב אותנו. להרגיש כמו משתתפים, חלק ממכלול.
ממצא זה עשוי להיות משמעותי עבור אנשים עם הפרעות בספקטרום האוטיסטי (ASD). למעשה, הם הראו שמחסור באוקסיטוצין יכול לתרום להופעת אוטיזם.
זו הסיבה שהניסויים הקליניים הראשונים החלו לשפר את השילוב והאינטראקציה החברתית שלהם. נקווה שזה יעבוד. בואו גם נקווה שהתגליות על המולקולה המדהימה הזו ימשיכו להגיע.
ביבליוגרפיה
-Kerstin Uvnäs Moberg (2003) "גורם האוקסיטוצין: הקשה על הורמון האהבה, הרוגע והריפוי". הוצאת דה קאפו.
