פרס נובל ברפואה וסודות המגע

עברו מאתיים שנה עד שסודות המגע החלו להתגלות
למעשה, עברו מאתיים שנה עד שסודות המגע החלו להתגלות.
כמה סודות של מגע נחשפו על ידי כמה חוקרים אירופאים. התגליות שלהם הן תוצר של שנים של מחקר על האופן שבו אנו משיגים מידע על טמפרטורה או לחץ.

פרס נובל לרפואה לשנת 2021 הוענק לד"ר. דוד יוליוס וארדם פטאפוטיאן על מחקר מרשים על סודות המגע. למרות שזה לא אחד החושים המוערכים ביותר בעולמנו ההולך וחזותי, במציאות, זה פלא אמיתי של הטבע.

מאז ימי קדם, האדם תהה כיצד פועלים החושים. עם זאת, במקור הם התמקדו יותר בראייה ובשמיעה. זה היה בגלל שדרכם אנו יוצרים את הקשרים הברורים ביותר עם הסביבה שלנו. מסיבה זו, סודות המגע נותרו בגדר תעלומה עד לאחרונה.

במאה ה-18, רנה דקארט העז לומר שישנן רשתות בעור הממלאות את הפונקציה של שליחת מידע מהעור למוח. למען האמת, ביסודו, הוא צדק. עם זאת, הוא לא הציג את ההשערה שלו עם ראיות אמיתיות או הסברים מפורטים כדי להקל על המשך החקירה. למעשה, עברו מאתיים שנה עד שסודות המגע החלו להתגלות.

" התגליות פורצות הדרך... של חתני פרס נובל השנה אפשרו לנו להבין כיצד חום, קור וכוח מכני יכולים ליזום את הדחפים העצביים המאפשרים לנו לתפוס ולהסתגל לעולם סביבנו."

-פרס נובל לרפואה לשנת 2021 חבר השופטים-

חקירה מתמשכת

במהלך המאה ה-19, והעשורים הראשונים של המאה ה-20, התקדמה אט אט הדרך לחשיפת סודות המגע. למעשה, לפני שנות ה-40, מדענים כבר ידעו שקיימים נוירונים תחושתיים ותפקידם לתעד שינויים מסוימים בסביבה ולהעביר אותם למוח מהעור.

בשנת 1944 הגיע אבן הדרך הראשונה. שני חוקרים בשם ג'וזף ארלנגר והרברט גאסר גילו שיש סיבי עצב מיוחדים לזיהוי ותרגום של גירויים הקשורים למגע במוח. הם אימתו שאלו אפשרו לאנשים להבחין בין מרקמים גסים לבין חלקים, בין היתר.

ארלנגר וגסר זכו בפרס נובל לרפואה על ממצאים אלה. עם זאת, כמה מסודות המגע נותרו חבויים. ואכן, הם עדיין לא גילו את המנגנון שבאמצעותו תופעות כמו טמפרטורה או לחץ מתורגמות לאותות חשמליים שעוברים לאחר מכן דרך מערכת העצבים.

סודות המגע

פרס נובל לרפואה לשנת 2021 הוענק לד"ר
פרס נובל לרפואה לשנת 2021 הוענק לד"ר.

דיוויד ג'וליוס הוא ביוכימאי אירופאי באוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו. הוא החליט להתעמק בסודות המגע בסוף שנות ה-90. עד אז, מדענים כבר ידעו על חומר בשם קפסאיצין. זוהי תרכובת שמייצרת תחושת צריבה בפלפל צ'ילי.

קפסאיצין גורם לכאב ולתחושת צריבה בעור. עם זאת, מדענים לא ידעו מדוע זה קרה. יוליוס וצוותו יצרו ספרייה ענקית של הגנים הקיימים בתאי חישה. לכולם היה פוטנציאל להגיב לחום ולכאב.

הם התחילו מהרעיון שחלק מהגנים האלה חייבים להגיב לקפסאיצין. לאחר חיפוש אדיר, הם מצאו גן שהוליד חלבון. זה, בתורו, הפעיל קולטן שקיבל את השם TRPV1. קולטן הוא חלק מהתא שמזהה את מה שמקיף אותו.

יוליוס גילה שהחלבון מגיב לחום. למעשה, הוא גילה שזה קולטן חום. זה פתח את הדלת לגלות קולטנים דומים ולפרום את המנגנון שבו הם פועלים.

לחץ: עוד אחד מסודות המגע

Ardem Patapoutian הוא ביולוג עם מתקן מחקר רפואי בשם Scripps Research. הוא ערך מספר ניסויים כדי לגלות את הקולטנים שפועלים בלחץ. במילים אחרות, אלו המאפשרים לנו להבחין בין משטחים מחוספסים ולהבדיל ביניהם לבין חלקים.

כך גילה פטאפוטיאן את הגנים Piezo1 ו-Piezo2. הוא גילה שכאשר אלה לא היו נוכחים, זה הפך את הגוף לחוסר רגישות לפצעי ניקוב. מאוחר יותר, הוא גילה ש-piezo2 הוא יסוד למגע, אבל גם לחוש אחר שנקרא פרופריוספציה. זה קשור למיקום ולתנועה של הגוף.

ממצאים אלה היו חשובים ביותר בגילוי סודות המגע. יתר על כן, הם היוו את הבסיס למחקר חדש שמטרתו למצוא פתרונות חדשים לכאב פיזי. זו הסיבה שגם יוליוס וגם פטאפוטיאן זכו בפרס נובל, שכן התגליות שלהם פתחו לנו דלת מלאת תקווה, כבני אדם.