שקרים הם הסלעים הכבדים ביותר בתרמילים שלנו
גם אם לא שמעתם את המונח "מיתומניה", בוודאי שמעתם על שקרנים פתולוגיים או כפייתיים. כרגע כנראה עולה בראש דמות עם סוג כזה של בעיה בסרט או ספר כלשהו. סרטים וספרים אלה, במקרים מסוימים, נכללים בקטגוריית הקומדיה. עם זאת, רחוק מלהיות משהו מצחיק, זהו מצב ממש אכזרי ודרמטי עבור האנשים שחווים אותו, כמו גם עבור האנשים בחייו של השקרן.
זו בעיה רצינית מאוד עם השלכות מדאיגות. זה משפיע הן על האנשים שמשקרים באופן פתולוגי וכפייתי והן על האנשים שמקיימים אינטראקציה עם השקרן. זה קשה במיוחד לאנשים שבטחו בהם באופן עיוור. אנשים שלעולם לא היו מצפים לגלות את מה שהם בסופו של דבר כן מגלים.
שקרים לבנים צריכים להיות מזדמנים, לא נוהג נפוץ
שקר היא התנהגות נפוצה בחברה בה אנו חיים. "שקרים לבנים", כפי שאנו מכנים אותם בדרך כלל, אינם אלא המשאב האחרון שאנו משתמשים בו לפעמים כדי להוציא את עצמנו מכל מצב שמייצר קונפליקטים. במקרים מסוימים, הם משמשים כדי להימנע מפגיעה במישהו או כדי לשמור על כבודנו.
שקרים לבנים עוברים מ"אני לא מצליחה היום, כי אני עסוקה כל אחר הצהריים" ל"כן, את נראית מאוד יפה. השמלה הזאת נראית לך נהדר". בתרחיש הראשון, אנחנו למעשה חופשיים ופשוט לא רוצים לצאת מהבתים שלנו. אבל, אנחנו לא רוצים להגיד לאדם האחר שיש משהו שמושך אותנו יותר מהחברה שלו. אז אנחנו אומרים "אני לא יכול" במקום "אני לא רוצה". בתרחיש השני, אנחנו לא באמת חושבים שהשמלה נראית עליה נהדר. אבל, אנחנו לא רוצים שהאדם הזה ירגיש רע בגלל שאמרנו לה שהשמלה הייתה רכישה גרועה.
"אני לא כועס ששיקרת לי. אני כועס שמעכשיו אני לא מאמין לך."
-פרידריך ניטשה-
העובדה שהם "קטנים" ו"לבנים" אינה מעידה על כך שאנו יכולים לעשות בהם שימוש מתמיד. כשאנחנו משקרים, אנחנו מאבדים את האותנטיות שלנו כלפי עצמנו וגם כלפי אנשים אחרים. אם אנחנו באמת לא רוצים לצאת, יש לנו את הזכות המלאה להרגיש כך ולהביע זאת בפני האדם האחר בדיוק כפי שהוא.
אנו זוכים לכנות ואותנטיות בכל פעם שאנו אומרים את האמת
"אני מצטער. אני עייף היום ולא בא לי לצאת. זה יהיה בסדר אם נעשה תוכניות ליום אחר?" עם הביטוי הפשוט הזה, הרווחנו קצת יותר כנות כלפי האדם האחר וגם כלפי עצמנו. אולם "השקרים הלבנים הקטנים" הללו, כפי שאנו מתייחסים אליהם בדרך כלל, אינם שם נרדף למחלה או הפרעה. אלו פשוט סוג של תחבולה שלמדנו בילדות כדי לצאת מקונפליקטים במהירות ובקלות מבלי לפגוע ברגשות של אחרים.
"שקר לא יהיה הגיוני אלא אם האמת תרגיש מסוכנת."
-אלפרד אדלר-
זה לא תלוי בנו אם תחושתו של אדם אחר תיפגע, ללא קשר לשקר או לא. זה תלוי באדם איתו אנו מתקשרים. אם חבר שלנו כועס כי אנחנו עייפים ולא בא לנו לצאת מהבית היום, זו לא אחריותנו. מצד שני, באחריותנו אם נחליט לשקר להם או לא.
מיתומניה: הפרעה פסיכיאטרית שבה השקר הוא הדמות הראשית
שקר פתולוגי חורג מכל זה. זה מרמז על דרגת חומרה שאף אחד לא צריך להתעלם ממנה. האנשים האלה ממציאים חוויות שמעולם לא היו להם. הם משקרים לגבי גילם, מקצועם, חייהם הקודמים, הישגים אקדמיים או מקצועיים, מקומות שבהם הם חיו... אנשים אלה משקרים גם לגבי האנשים סביבם.
סוג זה של אדם מנסה איכשהו למלא את החללים הפנימיים שלהם בשקרים האלה. וההצדקה שלהם לפעולות האלה תהיה בערך כך: "מכיוון שאני שונא את עצמי ואת החיים שלי, אני יכול ליצור לעצמי דמות חדשה וחיים חדשים שבהם כל מה שרציתי באמת קורה לי". זה יגרום לאנשים אחרים להעריץ את החיים הבדיוניים שהם יצרו. וההערצה הזו תחזק את התנהגותם מיד. בדרך זו, הם ימשיכו לשקר מכיוון שאין השלכות שליליות עבורם אפריורית. להיפך, כל מה שהם מקבלים הם "הטבות". אבל האמת היא שהיתרונות הללו יהפכו לרעילים לחייהם ולאנשים סביבם.
שקר מסוג זה יוצר סוג אחר של שקר: שקרים כפייתיים. כעת האדם משקר אוטומטית. בשל השקר הכפייתי, נמנעים באופן שיטתי קונפליקטים פנימיים וחיצוניים כאחד. זה בסופו של דבר הופך לצורת התנהגות מובנית בצורה מושלמת ומכוסה במלואה. הם נמנעים מכל מה שיוצר עבורם קונפליקט, באמצעות שימוש בשקרים.
כשהשקרים מתגלים, הם כועסים ותוקפים
כשהם מתגלים, הם בדרך כלל מכסים את "השקר המקורי" בשקרים אחרים. הם מתגוננים ומגנים על עצמם על ידי תקיפת אחרים, אם הם קולטים שהאדם השני לא האמין להם בקלות וממשיך לחקור אותם. בסופו של דבר, זה פוגע בזוגיות, שכן התנהגות זו לא ניתנת להבנה מבחוץ.
כל זה בסופו של דבר מייצר חוסר אמון והאנשים סביבם יתחילו לחיות במצב של כוננות מתמדת, שכן הם מרגישים שעליהם לחפש את האמת בכל מחיר כדי לבטוח מחדש ביקירם.
"עונשו של שקרן הוא שאף אחד לא מאמין לו, גם כשהוא דובר אמת".
-אריסטו-
מי שמשקר באופן שיטתי וללא כל מאמץ צריך לתת לעצמו את ההזדמנות לקבל עזרה פיזיולוגית. אדם זה צריך לזכור שהוא מנסה למלא חור שלא יפסיק לצמוח עם השקרים שלו. הוא עושה זאת בזמן שהוא שותף לשקרים ולהמצאות.
מהצד השני, ישנה הקבלה הבריאה של מה שהוא כל אדם, ההשגה הבריאה של השגת מבוקש בלי צורך להשתמש בשקרים. למרות שהשקרן רואה בהם מושיעים, כל השקרים האלה עושים זה לקחת את האדם הזה צעד אחד קדימה ממי שהוא באמת.
