אגדת הכבשה השחורה וערך היושר
אגדת הכבשה השחורה נכתבה על ידי איטלו קלווינו. כמו ברבים מסיפוריו המופלאים, הוא גם מלא בדמיון. זה סיפור שכולל מסר עמוק ומדאיג שלא משאיר אף אחד אדיש.
אגדת הכבשה השחורה מספרת על מקום נידח כאן עלי אדמות, שבו הייתה עיירה שבה כולם, לגמרי כולם, היו גנבים. כל אחד מהתושבים עזב בשעת לילה מאוחרת, לוקח איתו פנס ומנעול. עם אלה שדדו את בתיהם של שכניהם.
למחרת, כולם היו חוזרים הביתה. הם ימצאו את בתיהם שודדים, כמובן. זה לא נראה חריג בכלל. אחרי הכל, כולם ידעו שהם בין גנבים שלא יכלו לחכות לגנוב זה מזה. למרבה ההפתעה, גם עיירה מרוחקת זו חיה בשלום ובהרמוניה מוחלטת. זו הייתה שרשרת. כולם שדדו ואף אחד לא נושל.
כמו כן, במסחר, הכל נקנה ונמכר בצורת הונאה. גם מי שרכש נכס וגם מי שמכר אותו רימו זה את זה. במקביל, הממשלה גם ידעה לרמות את נתיניה אשר, בתורם, רימו את המדינה כל הזמן. התושבים שמחו לגור במקום הזה.
"סוד החיים הוא כנות ויחס הוגן. אם אתה יכול לזייף את זה, יש לך את זה".
- גראוצ'ו מרקס
האגדה על הכבשה השחורה והאיש הישר
באגדה הזו, יש נקודה שבה משהו נשבר עם השגרה הרגילה. במקרה הזה, זה היה אדם ישר ששינה הכל. הוא הגיע לעיר פתאום, ובמקום לצאת לגנוב בלילה, הוא נשאר בבית. קורא ספר ועישון מקטרת.
גנבים הגיעו לביתו, אך הם ראו את האור דולק והחליטו לא להתקרב. חלק מתושבי העיירה החלו להיות רעבים. אם הם לא הצליחו לגנוב, השרשרת נשברה. אז, הם החליטו לדבר עם האיש הישר ולבקש ממנו לשקול מחדש את גישתו. אחרי הכל, זה פגע בכולם. אם הוא לא רצה לגנוב, זה היה בסדר. אבל הוא היה צריך לפחות לתת לאחרים לגנוב ממנו.
ואז איש ישר הבין את המצב. לאחר הדיון שלו עם תושבי הכפר, הוא החל לצאת מביתו כל לילה וללכת לנהר. הוא השאיר את זה חופשי לאחרים להרגיש בטוחים לגבי גניבה. עם זאת, הוא לא רצה להיות גנב בעצמו, ולכן, תוך פחות משבוע הבית שלו היה ריק לחלוטין.
קריעת שיווי המשקל
לפי האגדה, יחסו של האיש הישר החל לשבור את האיזון של העיירה. מכיוון שסירב לגנוב, תמיד היה תושב אחד שמצא את ביתו שלם למחרת. ואז, כמה אנשים התחילו לצבור יותר ממה שהם צריכים.
יחד עם זאת, מי שעמד לשדוד את ביתו של הישר מצא אותו כבר ריק. אז הם לא יכלו לאכול שוב עד למחרת בלילה, כאשר הם יכלו לגנוב מבית אחר. כך נוצרו עשירים ועניים. חלקם הצטברו, אחרים היו תמיד בגירעון.
עד מהרה, אלה שצברו נכסים רבים החליטו שהם לא רוצים יותר להישדד. אולם גם הם לא רצו להפסיק לגנוב, כי אז גם הם ייקלעו לעוני. אז הם החליטו לשלם למי שלא היה להם מה לגנוב. כך נעשו חוזים, עם משכורות ובונוסים כך שהכל היה מאוד ברור.
סוף אגדת הכבשה השחורה
רבים בכפר היו מבולבלים מהשינויים הללו. הם לא ידעו מה לעשות. כדי להזכיר להם את תפקידם, נוצרו בתי סוהר ומשטרה. זאת גם כדי שאלו שצברו הרבה לא ירגישו שהנכסים שלהם נמצאים בסיכון.
למרות הכל, השוד לא נעלם. כולם המשיכו לגנוב, אבל עכשיו חוקי המשחק היו שונים. חלקם לא עבדו ושילמו לאחרים כדי לגנוב. אבל לא ניתן היה לשדוד את העשירים, אחרת העבריין נלקח לכלא.
אף אחד לא הבין למה דברים השתנו כל כך. למרות זאת, הם נאלצו להסתגל, כי הם היו צריכים לחיות. מה קרה לאיש הישר? פשוט - הוא מת מרעב. הוא היה היחיד שסירב לגנוב והיחיד שאף אחד לא הבין. וכך מסתיים אגדת הכבשה השחורה. כל דמיון למציאות הוא יותר מסתם צירוף מקרים.
