הלחץ שגורם האבטלה
בנוסף למתן הכנסה, תעסוקה היא חלק מרכזי בחיים הבוגרים. היא מאפשרת לבני אדם לפתח את כישוריהם, לפתח קשרים חברתיים ולבנות את זהותם. זה גם מקור לרווחה כללית. מסיבה זו, להיות מובטל יש מספר השלכות שאסור לנו להתעלם מהן. אחת ההשפעות המשמעותיות ביותר היא הלחץ שנגרם עקב אבטלה.
ללחץ הזה יש השפעה רבה על הבריאות, הן הפיזית והן הנפשית. הלחץ שגורם האבטלה ניזון ממקורות שונים. מצד אחד, הקשיים הכלכליים שגורמת האבטלה עלולים לייצר רמות לחץ גבוהות במיוחד.
מצד שני, יש לנו ירידה ברווחה, בתחושת הבידוד החברתי ובחוסר תמיכה. במקרים אלו, מחקר הראה שיש רמות מתח גבוהות משמעותית אצל מובטלים מאשר באוכלוסייה הכללית.
ההשפעה הבריאותית של האבטלה
הלחץ שגורם האבטלה, מלבד היותו בעיה בפני עצמה, קשור לבעיות בריאותיות אחרות. מצד אחד, אנו יכולים לשייך את זה לרמות נמוכות יותר של רווחה סובייקטיבית ולרמות גבוהות יותר של חרדה.
במחקר אחד, חוקרים גילו שכאשר מישהו הפך למובטל, רמת הרווחה שלו ירדה באופן דרסטי והחרדה שלו עלתה. לאחר מכן הם נוטים להתייצב לזמן מה, ולאחר מכן, הרמות שלהם מזנקות שוב כאשר אבטלה ארוכת טווח מתחילה.
מובטלים מראים סימנים של החמרה בבריאות הנפש, וניתן לראות זאת בהתייעצות פסיכיאטרית ופסיכולוגית מוגברת, כמו גם במספר גבוה יותר של אבחנות. יתרה מכך, נראה שהשפעות אלו אינן תלויות ברמות ההכנסה של אנשים.
מתח אבטלה
יש קשר ברור בין מתח אבטלה לסדרה של שינויים פיזיולוגיים שאם נמשכים לאורך זמן, הם מזיקים לבריאות.
כאשר אתה חווה מצב ומחשיב אותו כמלחיץ, אז הגוף שלך מייצר שינויים מסוימים כדי להתמודד עם המצב הזה. במקרה זה, ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל (HPA) מגיב לגירוי המלחיץ על ידי הפרשת הורמון הקורטיזול.
תהליך זה בו מתרחש ספייק של קורטיזול הוא טבעי ומסתגל. עם זאת, במצב מלחיץ, שחרור מתמשך של הורמון זה מוביל לחוסר איזון בהפעלת ציר HPA ובכך לשינויים נוירואנדוקריניים שמזיקים לבריאותך.
מספר מחקרים הראו חוסר איזון בקורטיזול אצל מובטלים, והוכיחו בבירור שבתקופות של אבטלה יש עלייה ברמות. עם זאת, שינויים אלו תלויים בכמה זמן אדם אינו מעבוד ובגילו.
נראה שגם מחקרים מראים שצעירים מראים עלייה מתמשכת ברמות הקורטיזול, ככל שמשך האבטלה עולה. מבוגרים, לעומת זאת, חווים עלייה בששת החודשים הראשונים, ולאחר מכן היא מתייצבת ברמה גבוהה.
השלכות פיזיות
ללחץ שחווים מובטלים יש קשר חזק למספר מחלות. אלה המשמעותיים ביותר:
בעיות קרדיווסקולריות
בנוסף לשחרור לא תקין של קורטיזול, האבטלה מראה גם קשרים עם רמות גבוהות של חלבון C-reactive ופיברינוגן. אלה קשורים קשר הדוק לסיכון קרדיווסקולרי. מכאן ניתן להסיק כי מובטלים מראים סיכון קרדיווסקולרי גבוה יותר משאר האוכלוסייה.
מחקרים רבים הראו כי לאבטלה ארוכת טווח יש קשר משמעותי לאוטם שריר הלב חריף ושבץ מוחי. יש גם קשר למחלת לב כלילית.
למרות זאת, עלינו להיות זהירים לפני שנקרא יותר מדי את התוצאות הללו, בשל הגורמים הרבים והמגוונים המשפיעים על התפתחות ההפרעות הללו.
השמנה
שינויים במשקל נמצאו גם אצל מובטלים, ויש כאן קשר ברור עם סיכון קרדיווסקולרי וקורטיזול. ככלל, התוצאות מראות שעלייה במשקל היא פרופורציונלית למשך האבטלה.
זה יכול להיות בגלל שינוי בתזונה וירידה בהכנסה. חוקרים הבחינו כי מובטלים נוטים לצרוך מוצרים זולים יותר ולא בריאים יותר.
נראה גם שגורם נוסף הקשור לשינוי במשקל אצל המובטלים הוא עישון. מחקרים מראים כי מעשנים מובטלים חווים ירידה במשקל, בעוד שאינם מעשנים נוטים לעלות במשקל.
סכרת סוג 2
סוכרת מסוג 2 קשורה גם לדפוסי קורטיזול לא סדירים, כמו גם להשמנה וסיכון קרדיווסקולרי. לכן, קל להבין כיצד אבטלה נקשרה גם לסיכון לפתח מחלה זו.
לדוגמה, במחקר של Rautio et al. (2017) שלקחו בחשבון את מדד מסת הגוף, רמת הפעילות הגופנית וגורמים סוציו-דמוגרפיים אחרים, המובטלים היו בסיכון גבוה יותר לטרום סוכרת וסוכרת מסוג 2.
בקיצור, לאבטלה יש השלכות מעבר לגורמים הפסיכולוגיים הברורים. תוצאות אלו הן רלוונטיות במיוחד, מכיוון שבריאות לקויה יכולה לסבך את המשימה הקשה ממילא של מציאת עבודה.
בגלל זה, חיוני לאנשים האלה להתמודד ולנהל את הלחץ שלהם ולאמץ הרגלים בריאים יותר.
