טיפול קוגניטיבי בהפרעות אישיות
אפשר לומר שארון בק הוא אבי הטיפול הקוגניטיבי, שהוכח כיעיל לכל מיני הפרעות אישיות כמו דיכאון חד קוטבי, חרדה, מיניות וכו'.
הטיפול הפסיכותרפי מורכב יותר בתחום הפרעות האישיות. בהקשר זה, פרודוקטיבי יותר לזהות ולשנות את הבעיות ה"גרעיניות". במילים אחרות, הדפוסים הבסיסיים.
הנחת היסוד של המודל הקוגניטיבי ביחס להפרעות אישיות היא שהמקור העיקרי להתנהגות רגשית וחוסר תפקוד אצל מבוגרים טמון בעיוות הייחוס ולא בעיוות המוטיבציוני או התגובה.
עבור טיפול קוגניטיבי, סכמות הן דפוסי התנהגות הנוטים לייצר באופן שיטתי שיפוטים מוטים. כמו כן, קיימת נטייה קשורה לעשות טעויות בסוגים מסוימים של מצבים.
"פשוט יש לי יותר מדי אישיות עבור אדם אחד, ולא מספיק עבור שניים."
-קארי פישר-
טיפול קוגניטיבי בהפרעות אישיות
זה אופייני לקבוצת מטופלים זו להשתתף בטיפול, לא בגלל הפרעת האישיות שלהם, אלא בגלל תסמינים כמו דיכאון, חרדה ובעיות יחסים. הם גם מדברים על מצבים חיצוניים שהובילו אותם לבקש עזרה. אנשים עם הפרעות אישיות רואים את עצמם לעתים קרובות כקורבנות של "המערכת".
הם לא מודעים לאופן שבו הם בסופו של דבר עם הפרעת אישיות. כמו כן, הם לא יודעים מדוע הם מתפקדים כפי שהם מתפקדים. בנוסף, הם אינם יודעים כיצד לשנות את התנהגותם בשל התובנה הנמוכה שהם מציגים. למעשה, הם נוטים לחשוב שאחרים, לא הם, חייבים להשתנות. כמובן, זה מקשה עליהם לדאוג לשנות את עצמם.
הבדלים בין ציר I וציר II הפרעות אישיות גבוליות
ניתן להעריך את ההבדל בין הפרעות ציר I, דיכאון וחרדה, בין היתר, לבין הפרעות אישיות ציר II בעת שימוש בטיפול קוגניטיבי לטיפול בהן.
ישנן מחשבות שליליות אוטומטיות כגון "אני חסר ערך" ו"החיים מוערכים יתר על המידה" ואמונות לא רציונליות אחרות בראשן, אך אלו יכולות להיעלם עם טיפול. ההתערבות כדי לשנות את המחשבות הללו היא בדרך כלל מוצלחת. לפעמים, הפוגה ספונטנית יכולה להתרחש אפילו לאחר שאפיזודה "נוירוטית" שוככת.
זה לא המקרה עם הפרעות אישיות, שבהן מחשבות ואמונות כאלה מושרשות הרבה יותר. מטופלים דבקים בהם, גם כאשר הם נפגעים. תופעה זו מקשה על התערבות.
לפיכך, האמונות הלא תפקודיות של הפרעות אישיות הן "מובנות". במילים אחרות, משולב בארגון הקוגניטיבי ה"נורמלי" של האדם. הצעד הראשון, שהוא התקדמות גדולה, קורה מכיוון שמטופל מכיר בחוסר ההיגיון של אמונותיו. לכן, הם מסוגלים לזהות את ההשפעה השלילית של אלה על חייהם.
טכניקות טיפול קוגניטיבי בהפרעות אישיות
הטכניקות החשובות ביותר המוצעות על ידי טיפול קוגניטיבי להפרעות אישיות הן:
המשגה של מקרה
ההמשגה הספציפית של כל מקרה היא בסיסית בטיפול זה מכיוון שכל מטופל שונה. המטרה היא שהלקוח יבין נכון את התנהגותו הבלתי מסתגלת.
מטפל יכול לחלוק ציורים עם המטופל שלו על מנת להראות לו את מודל ההסבר של הבעיה שלו, כמו גם את ההנחיות שהם צריכים כדי לפתור אותה. חלק מהמטפלים משתמשים בלוח כדי להדגים כיצד בניית המציאות נובעת מאמונות.
לדוגמה, המטפל מוכיח כיצד האמונות של מטופל שמאמין בעצמו כטיפש הן תוצאה של אב קפדן עונשין שפרס פרפקציוניזם. לפיכך, כדי לפצות, הם פיתחו את הצורך להשפיל אחרים על ידי ניסיון לשלוט בהם. זה גורם להפרעה נרקיסיסטית.
זיהוי הסכמות
המטפל משתמש בנתונים שהם אוספים כדי להסיק את ההערכה העצמית של המטופל ומזהה את הכללים והנוסחאות שלו. הם חייבים גם לזהות את תפיסותיו של המטופל לגבי אנשים אחרים. דפוס עקבי של מסקנות שרירותיות ישקף עיוות קוגניטיבי; יש אומרים שזה "מונע באופן סכמטי".
ציון המטרות הבסיסיות
מטופלים חותרים למטרות רחבות גם כאשר הם לא בהכרח מודעים לכך. על המטפל לזהות מטרות כאלה ולחשוף אותן לאדם באמצעות זיהוי הנחות מותנות.
לדוגמה, מטופל שחושב ש"אני מרגיש רע במסיבות כי מעט אנשים ניגשים אליי" אומר למעשה משהו כמו "להיות מוצא חן בעיניי ואני חסר ערך אם אנשים לא אוהבים אותי". לכן, המטרה במקרה הספציפי הזה תהיה לרצות אנשים.
דגש על יחסי מטפל-מטופל
האסטרטגיות המשמשות לכך הן:
- שיתוף פעולה או הקניית רוח של אמון.
- גילוי מודרך או העברת תחושה של הרפתקה טיפולית שבה מטופל נתון מרגיש שהוא חלק מחוויה חינוכית אנושית.
- לבסוף, השימוש בתגובות העברה חשוב כחומר רלוונטי לרכישה במהלך הטיפול.
טיפול קוגניטיבי בהפרעות אישיות
הטכניקות המשמשות כאן הן בדיקות קוגניטיביות שמטפלים יכולים להשתמש בהם כדי ללמד את המטופל כיצד ללכוד מחשבות אוטומטיות וכיצד לבדוק אותן.
יתר על כן, המטפל יכול להשתמש בחץ כלפי מטה כדי להגיע לתכנית הגרעינית. לפיכך, הופעת תחושה חזקה אצל המטופל היא אינדיקטור לכך שהם הגיעו לתוכנית כזו. טכניקה נוספת היא לגשת לסכמות.
ישנן שלוש אפשרויות:
- ארגון מחדש סכמטי או שינוי מוחלט של תכניות, דבר שקשה ואף בלתי אפשרי לפעמים. הסיבה לכך היא ששינוי סכמטי כרוך בביצוע שינויים בדרך הבסיסית להגיב לעולם.
- עזרה למטופלים להבין ולפרש מחדש את אורחות חייהם היא הבסיס לפירוש מחדש של תוכניות.
- קבלת החלטות היא טכניקה נוספת בה המטפל יכול להשתמש. ספציפית, טכניקות פתרון הבעיות של ד'זורילה וגולדפריד.
טכניקות התנהגותיות
שלושת המטרות של הטכניקות הללו הן:
- שנה התנהגות הרסנית עצמית.
- בניית יכולת.
- הצע משימות התנהגותיות לבדיקת קוגניציה.
הטכניקות ההתנהגותיות בהן נעשה שימוש הן תכנות פעילות, בדיקות קוגניטיביות, הרפיה והסחת דעת.
העלאת חוויות ילדות
חומר ילדות חיוני בהפרעות אישיות שכן הוא מבחין במקורותיהם של דפוסים לא מסתגלים.
למעשה, מטפלים משתמשים בדרמטיזציה והיפוך תפקידים כדי לגייס חיבה ולייצר את המוטציה של דפוסים גרעיניים. המטופלים חייבים לחוות קתרזיס רגשי כדי להיות מודעים ולבצע את השינוי הסכמטי.
שימוש ביצירת תמונה
המטרה של אסטרטגיה זו היא שהמטופל יחיה מחדש את חוויות הילדות שבהן למד את התוכניות שלו. זה בגלל שזה לא רק עניין של ביטוי מילולי. לפיכך, עליהם לפרש אותם כדי שיוכלו לשנות אותם.
החלק הטיפולי קורה כאשר המטופל מתעמק בבגרות שלו על מנת לשנות את מה שלמד מחווית ילדות נתונה. הם יכולים לשנות את התוכניות המטרידות על ידי חזרה על הדרמטיזציות כאלה בשלב הבוגר שלהם. זה כמו להוציא את הטראומה מתוך חוויה.
מסקנות לגבי טיפול קוגניטיבי בהפרעות אישיות
חלק מהמחקרים תומכים ביעילות של טיפול קוגניטיבי בהפרעות אישיות. מה שאפשר לראות הוא שהקשר שמטופל יוצר בין מחשבותיו הנוכחיות לחוויות העבר משחק תפקיד יחיד.
הכרת המקור של הכל מאפשרת לאנשים להיות מודעים ל"למה אני מי שאני לא רוצה להיות?" העבר אינו ניתן לשינוי, אך פירוש מחדש של מצבים מנקודת מבט מבוגרת רציונלית ומתן להם סוף פחות טראומטי מאפשר לך להבין שדברים יכלו להתגלגל אחרת. זה המפתח לשינוי ההווה שלך.
בקיצור, יש היום הרבה אלטרנטיבות ברגע שמטופל מבין שהם מבוגרים שיכולים לשנות כל הרגל רגשי, קוגניטיבי או התנהגותי שעלול לפגוע בו.
