הערכה עצמית של מתבגר
גיל ההתבגרות הוא שלב מלא בשינויים. זה שלב בהתפתחות שלנו שבו אנחנו כל הזמן מחפשים את המקום שלנו בעולם. אנו מרגישים צורך לנסות תפקידים שונים ולהתנסות. זו הסיבה שדימוי עצמי גבוה חשוב במיוחד למתבגרים. אחרת, הם עלולים להתחיל במסלול מצער.
במהלך גיל ההתבגרות אנו מרגישים צורך עז להרהר לעומק בעצמנו. במקביל, מוח העשרה מתבגר ולומד דברים חדשים. כל זה הוא חלק ממציאת הזהות שלנו. ואז רק כאשר נפתח תפיסה עצמית קוהרנטית נוכל לבנות את ההערכה העצמית שלנו.
הערכה עצמית מבוססת על תפיסה עצמית
התפיסה העצמית שלנו היא הייצוג הכולל שיש לנו לעצמנו. זה מזין את הידע העצמי שלנו. לדוגמה, מושג עצמי נראה ברעיונות כגון, "אני מקבל החלטות מאוד אימפולסיבי", "אני אוהב לטייל עם הכלב שלי בפארק", או "אני מאוד תחרותי בספורט".
בשנים הראשונות לחיינו, התפיסה העצמית שלנו גמישה יותר. לכן אנו אחראים יותר באותו זמן לשלב בו את הערכים, ההערכות והציפיות של המודלים לחיקוי שלנו. אבל בגיל ההתבגרות אלה שרירותיים יותר וסביר שישתנו. הם גם הרבה פחות קוהרנטיים.
ברגע שאנחנו מבינים מי ומה אנחנו, התפיסה העצמית שלנו קובעת גם את ערכנו. לכן תפיסה עצמית כוללת הערכה עצמית. זה תלוי בהערכת הערך שלנו. הערכה עצמית של מתבגרים מקיפה את המחשבות, הרגשות, התחושות והחוויות שחוו במהלך חייהם. הם שופטים את כל הדברים האלה. לאחר מכן, הם מעריכים אם הם רואים את עצמם לחיוב או לשלילה.
מתי אנחנו מגבשים את ההערכה העצמית שלנו?
אנחנו מתחילים לגבש את ההערכה העצמית שלנו בשלב מוקדם בחיים, בדיוק כמו התפיסה העצמית שלנו. זהו תוצר של גורמים שונים בעלי אינטראקציה. גורם אחד הוא גנטיקה (טמפרמנט), והשני הוא סביבתי (אישי, חברתי ותרבותי). אנו מטמיעים ומפנימים את אלו ככל שאנו מתבגרים. הערכה זו עשויה להשתנות גם בהתאם לגיל.
איך מתבגר מעריך את עצמו?
כאשר אתה מבקש מנער לתאר את עצמו, בדרך כלל הוא ידבר על תכונות חיצוניות, פיזיות (אטרקטיביות, תכונות, דמות) והפעילויות שהוא עושה (יכולות אינטלקטואליות וכיצד הם מתייחסים לאחרים). כמו כן, נקודת המבט שלהם על עצמם תסתובב סביב מושגי הערך והיכולת שלהם. זה קשור קשר הדוק להצלחה בבית הספר, ליכולת חברתית ולאיזון רגשי.
הערכה עצמית של מתבגרים משתנה במקצת לפי מגדר:
- בנות נוער נוטות להיות עם הערכה עצמית נמוכה ופגיעה יותר. הם נוטים לדאוג יותר לגבי מראה פיזי, הצלחה חברתית וביצועים אקדמיים.
- ההערכה העצמית של מתבגרים גברים נשלטת יותר על ידי יכולתם לפגוש סטריאוטיפים גבריים; להיות בטוח בעצמו, חזק וחסר פחד.
הערכה עצמית של מתבגר
היבטים רבים בחייו של נער יהיו תלויים ברמת ההערכה העצמית שלו: בית ספר, משפחה, מערכות יחסים וכו'. גורמים אלו, בתורם, ישפיעו על אישיותו ואושרו בהמשך.
בני נוער עם הערכה עצמית גבוהה...
- הרגישו אהובים ומקובלים על ידי הסובבים אותם. בנוסף, יש להם מוטיבציה ללמוד, לנסות דברים חדשים ולחוות מקומות חדשים.
- נוטים להיות אופטימיים לגבי עתידם ויכולים לראות בעיות מנקודות מבט שונות.
- צור יעדים לטווח הקצר והארוך. הם מסוגלים לקחת אחריות על התנהגותם והחלטותיהם.
- דע את החוזקות והחולשות שלהם. בדיוק כמו איך שהם יודעים לקבל ביקורת, הם יכולים לבקר את עצמם ולהתמודד עם הבעיות שלהם.
- להיות בעל יציבות רגשית ולהפגין אמפתיה.
- רגישים לצרכים של אחרים. הם מתקשרים בקלות ויש להם מעגל חברתי בריא.
בני נוער עם דימוי עצמי נמוך...
עם זאת, התנהגויות המעידות על התחלה של הערכה עצמית נמוכה אצל בני נוער מבוססות על חוסר אמון בעצמם וביכולותיהם. מתבגרים עם דימוי עצמי נמוך...
- רואים את עצמם כנחותים מאחרים, חסרי כבוד ופחות מוערכים. הם עשויים לסרב לעשות פעילויות קבוצתיות הכרוכות בשיתוף פעולה.
- מרגישים חוסר ביטחון ויש להם פחד משתק מכישלון.
- לרוב חסר משמעת, מחויבות ויכולת לקחת אחריות.
- נסו להתבלט, ובשל הצורך המתמיד שלהם בתשומת לב, עלולים לשקר ולהוליך שולל.
- האשימו אחרים ויש להם גישה תוקפנית, אלימה, רגרסיבית, מתריסה או אנטי-חברתית.
בשביל מה הערכה עצמית?
לפי אריקסון, גיל ההתבגרות הוא חיפוש אחר זהות ומשמעות. למרות שזו תקופה המאופיינת במשברים ובכאוס הורמונלי, היא בריאה ותגרום לזהות חזקה יותר בבגרות. מציאת הזהות שלנו חשובה כשמדובר בחשיבה על העתיד.
לכן, הערכה עצמית עוזרת לנו לקבל את עצמנו ולהעריך את התכונות הייחודיות שלנו. אנחנו צריכים לדעת את החולשות שלנו אבל אנחנו צריכים גם להיות מודעים לחוזקות שלנו ולתת להם לזרוח.
זה לא עניין של אגואיסט; זה עניין של להיות מציאותיים ולהזין את הערך העצמי שלנו. הערכה עצמית היא סימן לכבוד לעצמך ולאחרים. אדם שמכבד את עצמו הוא אדם שמכבד אחרים. ואדם שמעריך את עצמו מעריך גם אחרים.
