היתרונות של טיפול משותף
לעתים קרובות, פגישות טיפול מובלות על ידי פסיכולוג אחד. עם זאת, ישנם מצבים שבהם קיום שני אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש יכולים להביא יתרונות גדולים, הן עבור המטופל והן עבור המטפלים עצמם.
קרל וויטאקר, חלוץ בטיפול משפחתי, היה מהראשונים שהדגיש את החשיבות של גישות דו-מטפלות. כתוצאה מכך, הוא פיתח מודל שיתופי, שבסופו של דבר היה תרומה גדולה לעולם הטיפול המשפחתי.
כאשר אנו מדברים על טיפול משותף, אנו מתייחסים ליישום טיפול, פרטני, זוגי או קבוצתי, על ידי שני אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. הם עובדים כצוות בצורה משולבת וסינרגטית כדי להגיע למטרה משותפת, שהיא לרוב שיפור ההפרעה או הנושא של המטופל.
מי הם שני אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש?
לרוב מדובר בפסיכולוגים שאולי שייכים או לא שייכים לאותה מגמה טיפולית. במקרים מסוימים, שניהם מומחים לעניין. עם זאת, לפעמים, אחד מהם עשוי להיות חניך. זה די נפוץ בטיפול משפחתי ובטיפול זוגי, למשל.
למרות זאת, במקרים רבים, אחד מאנשי המקצוע הוא פסיכולוג, ואילו השני הוא מטפל תרופתי (פסיכיאטר). זה שכיח יותר בהפרעות נפשיות חמורות יותר הדורשות טיפול תרופתי בנוסף לטיפול פסיכולוגי.
יש עוד תרחיש נפוץ מאוד בטיפול משותפת. לעיתים, איש המקצוע עשוי להכשיר אדם לא מקצועי מסביבתו של המטופל לפעול כמשתף פעולה שלו. כך הם מסוגלים לעזור למטופל לבצע את המשימות שהציבו במהלך הטיפול. לדוגמה, הם יכולים לבצע במשותף תרגילי חשיפה חיה לטיפול בפוביה.
זה קורה גם כאשר הטיפול מיועד לילד. זה יכול להיות שימושי מאוד בטיפול בילד עם הפרעה על הספקטרום האוטיסטי, הרטבת לילה או פיגור שכלי, למשל. חיוני שהורים ו/או מורים ילמדו לפעול גם כמטפלים שותפים על מנת להמשיך בטיפול מחוץ לייעוץ.
זה חשוב גם במקרה של אנשים מבוגרים, במיוחד אלה הסובלים מסוג כלשהו של דמנציה. אם בני משפחתו ומטפליו של הפרט יקבלו הכשרה, הם יוכלו להסתגל לפתולוגיה של החולה, ללמוד לנהל אותה ולשפר את תנאי חייו וסביבתו. בנוסף, היא מאפשרת להמשיך בטיפול בבית ובפעילויות הגירוי הקוגניטיבי הנדרשות.
תנאים לכך שטיפול משותף יועיל
- יש לבסס היטב את תחומי האחריות של כל אחד מהמטפלים ואת הסמכות של כל אחד. לדוגמה, אם אחד מהשניים הוא מומחה והשני חניך, סביר שהאחרון יקבל את תפקיד הצופה.
- השתייכות לזרמים טיפוליים שונים היא לא ממש מכשול בטיפול. במקום זאת, שני אנשי המקצוע חייבים לנצל את ההבדל הזה. במובן זה, ניתן לבצע טיפול משולב באמצעות שימוש בטכניקות של זרמים שונים. כמובן, אלו יהיו תלויים ביעילותם או בסוג המטופל או הבעיה.
- היחסים בין שני המטפלים לעולם לא יהיו תחרותיים. שני אנשי המקצוע חייבים להיות מסוגלים לזהות את החוזקות והמגבלות בעצמם ובבן זוגם. חשוב לשניהם להכיר בכך שהם חלק מהותי מהטיפול.
יתרונות הטיפול המשותף
נוכחותם של שני מטפלים מביאה יתרונות גדולים; לא רק למטופלים אלא גם למטפלים עצמם:
- אפשר להגיע לשינויים עמוקים ומהירים יותר מאשר עם מטפל בודד.
- קיום שני מטפלים מאפשר למטופלים לקבל יותר משאבים ממה שמטפל יחיד יכול לספק. לרשות המטופל נוצר מגוון רחב יותר של כלים. זה נראה בצורה הכי ברורה בטיפולים פרטניים שמובלים על ידי שני מטפלים.
- קיום שני אנשי מקצוע האמונים על ההערכה והטיפול מאפשר התייחסות הוליסטית הן לבעיה והן לטיפול. בתורו, זה מאפשר איסוף נתונים טוב יותר, מה שמוביל לאבחון מלא יותר.
- כשמדובר בטיפול משפחתי או זוגי, שני מטפלים מקלים על ביצוע משחקי תפקידים. שני אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש יכולים להמחיש חברים שונים במערכת היחסים (רומנטית או משפחתית) ולשחק את המצבים השונים כדי לקבל נקודת מבט טובה יותר על הבעיות.
- אפשר ליצור מרחב למידה מועיל מאוד כאשר אחד המטפלים מומחה בתחום. בנוסף, הם יכולים להנחות את הצעדים הראשונים של החניך בפסיכותרפיה.
- קיום בן זוג לטיפול עשוי להסיר חלק מהלחץ והלחץ שיש למטפל יחיד. במקרה זה, זה מרגיע אם מישהו יגבה את הניתוחים שלהם ולתרום להם.
הפסיכולוג - דיאדה פסיכולוגית
כפי שהזכרנו לעיל, מקובל למצוא שני פסיכולוגים שעובדים יחד בטיפול משותף. זה קורה הרבה בטיפול משפחתי, בטיפול זוגי ובטיפולים אחרים בהפרעות שאינן דורשות טיפול תרופתי נוסף.
בהקשר של טיפול זוגי וטיפול משפחתי, שני פסיכולוגים זה מצוין מכיוון שהם ממלאים תפקידים שונים בזוגיות. זה יכול לעזור בפתרון בעיות מסוימות ומאפשר למטופלים (הזוג או האיגוד המשפחתי) לקבל שתי נקודות מבט שונות לגבי הבעיות שלהם.
בנוסף, זה מאפשר למטפלים לשמש מודל לחיקוי להורים בכל הנוגע ללמידה של אינטראקציה נכונה עם ילדיהם. אחד היתרונות העיקריים של טיפול משותף הוא בכך שהוא מסייע למנוע בריתות אפשריות בין אחד מבני הזוג או האיגוד המשפחתי לבין המטפל מול חבר אחר באיגוד. תאמינו או לא, זה עלול לקרות לפעמים בטיפול רגיל.
אחד הטיפולים המשותפים הפופולריים ביותר שיש (עם שני אנשי מקצוע ממינים שונים) הוא הטיפול המיני של וויליאם מאסטרס ווירג'יניה ג'ונסון. הם עיצבו אותו ב-1970 לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני. עם זאת, טיפול זוגי הוצע לראשונה על ידי מיטלמן ב-1948 והוא יישם אותו ב-1961.
הפסיכולוג - דיאדה פסיכיאטרית
במקרה זה, טיפול משותף מורכב משילוב בין טיפול תרופתי ופסיכולוגי. זה הכרחי במיוחד עבור הפרעות נפשיות חמורות, מכיוון שהן דורשות התערבות רב -מודאלית.
ראשית, מתן תרופות משפר תסמינים מסוימים שיכולים להפריע להתפתחות חייו הרגילים של אדם. פעולה זו מאפשרת למטופלים להיות נוטים יותר להגיב לפסיכותרפיה. באותו אופן, פסיכותרפיה יכולה לסייע בשיפור ההבנה של הצורך בנטילת תרופות ולשפר את ההיצמדות לטיפול.
מגוון רחב של הפרעות נהנה מדיסציפלינה טיפולית זו:
- הפרעות שימוש בסמים. לטיפול בהתמכרות לחומרים (בעיקר אלכוהול והרואין), יש צורך בטיפול תרופתי להפחתת תסמיני הגמילה. במקרה זה, טיפול פסיכולוגי נחוץ בין היתר לאימון בשליטה עצמית, מיומנויות חברתיות והתמודדות ומניעת הישנות.
- הפרעות פסיכוטיות כגון סכיזופרניה . הפרעה זו תלויה בטיפול תרופתי על מנת להפחית את הסימפטומים העיקריים שלה. עם זאת, יש להשלים אותו בטיפול פסיכולוגי כדי לשפר את מצבו המשפחתי והיכולת החברתית של המטופל. כמו כן, זה חיוני על מנת לבצע שיקום קוגניטיבי במטופל ולעזור לו להתמודד עם הסימפטומים העיקריים של המחלה (כגון הזיות).
- חלק מהפרעות מצב הרוח, כגון הפרעות דיכאון קשות וכרוניות, הדורשות פסיכותרפיה יחד עם טיפול תרופתי. במקרה של הפרעה רגשית דו-קוטבית, הטיפול העיקרי הוא תרופתי. עם זאת, פסיכותרפיה חיונית כדי לקדם את ההיצמדות אליו ולעודד אסטרטגיות התמודדות לא תרופתיות.
- חלק מהפרעות אכילה, כגון בולימיה נרבוזה. במקרה זה, ניתן להשלים את היתרונות שהטיפול הפסיכולוגי מציע עם השפעות התרופות. תאמינו או לא, הם משפרים את מצב הרוח של המטופל ויש להם גם השפעות אנטי בולימיות.
עבודה משותפת למען המטופל
אנחנו צריכים להבהיר משהו כאן. לא כל הטיפולים או הטיפולים צריכים להיות מיושמים על ידי יותר ממטפל אחד. למעשה, מנקודת המבט של טיפול סיסטמי, זה לפעמים יכול להועיל.
עם זאת, כפי שניתן לראות, מגוון רחב של הפרעות מגיבות טוב יותר כאשר מטופלות בטיפול משותף, לא משנה אם מדובר בשני פסיכולוגים, פסיכולוג יחד עם פסיכיאטר, או חבר בסביבת המטופל שהוכשר לשתף פעולה בטיפול. לכן, זוהי אפשרות חשובה שיש לקחת בחשבון בעת טיפול בהפרעות מסוימות או בחולים מסוימים.
כמו כל הטיפולים והטיפולים, גם היא מציגה קשיים הנגזרים בעיקר ממערכת היחסים בין המטפלים. לכן, כאשר פונים לטיפול משותף, חיוני לזכור שזה עובד רק אם שני אנשי המקצוע משלימים זה את זה לטובת המטופל.
