טיפול לא תרופתי לדמנציה
לפני שנגדיר ממה מורכבות מחלת אלצהיימר וטיפול לא תרופתי, עלינו תחילה להסתכל על דמנציה. המילון של Merriam-Webster מגדיר דמנציה כ"מצב מתקדם בדרך כלל (כגון מחלת אלצהיימר) המסומן על ידי התפתחות של ליקויים קוגניטיביים מרובים (כגון ליקוי זיכרון, אפזיה וחוסר יכולת לתכנן וליזום התנהגות מורכבת)".
בצמצום ההגדרה, נוכל לומר שלדמנציה יש סיבות שונות והיא כרוכה בדרך כלל בהידרדרות בזיכרון, בתקשורת ובקשב. יתר על כן, זה בדרך כלל כרוני ומוביל לאובדן הדרגתי של אוטונומיה ואיכות חיים.
בהתחשב בהגדרה זו, אנו יכולים להגדיר את מחלת האלצהיימר כמחלה נוירודגנרטיבית המאופיינת בנוכחות של פגיעה קוגניטיבית והתנהגותית. באופן דומה, זה נוטה להתפרצות הדרגתית ולהחמיר בהדרגה. זה מתרחש בדרך כלל בבגרות, בעיקר אצל אנשים מבוגרים.
נכון לעכשיו, אין טיפול יעיל כדי להפוך או לעצור לצמיתות את מהלך המחלה הזו. עם זאת, אנשי מקצוע פיתחו סוגים שונים של התערבות המסייעים להאט את התקדמות הדמנציה.
דוגמה מצוינת היא טיפולים לא תרופתיים המורכבים מהתערבויות אלטרנטיביות שיכולות לשפר את איכות החיים של המטופל.
לטיפול לא תרופתי יתרונות רבים:
- שומר ו/או מגרה את היכולות שנותרו.
- מקדם את האוטונומיה והעצמאות של המטופל.
- משפר את היחסים החברתיים.
- משפר את הדימוי העצמי, ולכן, את ההערכה העצמית.
- מעצים את המטופל הסובל מדמנציה.
- משפר את איכות החיים של המטופל ושל האנשים הקרובים אליו.
פעילויות בחיי היומיום
במהלך טיפול לא תרופתי, איש מקצוע מעריך את הביצועים של המטופל עם דמנציה.
ההערכה משתנה בהתאם לרמת התלות של המטופל ולצורך בתמיכה. המטרה הסופית של טיפול זה היא לעכב או להפחית את ההידרדרות בביצועים בפעילויות היומיום.
טיפול במוזיקה
לפי הפדרציה העולמית לתרפיה במוזיקה, טיפול במוזיקה "הוא שימוש מקצועי במוזיקה ובמרכיביה כהתערבות בסביבות רפואיות, חינוכיות ויומיומיות עם יחידים, קבוצות, משפחות או קהילות המבקשים לייעל את איכות חייהם. לשפר את הבריאות והרווחה הפיזית, החברתית, התקשורתית, הרגשית, האינטלקטואלית והרוחנית שלהם".
טיפול במוזיקה יכול להיות טיפול אחד לא תרופתי מבין רבים אחרים. לדוגמה, אתה יכול לכלול גם טיפול בריקוד ופיזיותרפיה ולשלב את כל הדיסציפלינות הללו במפגשים משותפים. עליך תמיד לזכור את היכולת של כל מטופל.
טיפול בצחוק
טכניקות טיפול בצחוק מבוססות על התיאוריות לפיהן צחוק הוא סוג של פריקה רגשית ותיאוריית חוסר ההלימה של הומור. הוא מקווה לעורר צחוק ספונטני ואמיתי אצל המטופל. עם זאת, שיטה זו משיגה לעתים קרובות צחוק שקרי או מדומה.
באמצעות טיפול לא תרופתי זה, המטופל מתרגל ביטוי גוף, משחק, ריקוד ונשימה. כל אלו עוזרים להפיג מתחים שהמחלה עלולה ליצור.
חדר סנוזלן
אן ז'אן איירס פיתחה סוג זה של טיפול בגירוי חושי. מטרתו העיקרית היא שהמטופל יירגע באמצעות החושים שלו ועל ידי אינטראקציה עם האנשים סביבו.
חדר סנוזלן הוא סביבה מרגיעה ומגרה שמייצרת תחושת רווחה גדולה אצל אנשים.
טיפול בזיכרונות
זהו טיפול לא תרופתי שהולך והופך פופולרי יותר ועובד על הזיכרון האפיזודי והאוטוביוגרפי של המטופל .
על מטפלים להשתמש במשאבים כגון תמונות, מוזיקה, כתבות חדשותיות, סרטונים וכו'. בפרט, משאבים אלו מאפשרים לאדם לזכור רגעים מאוד ספציפיים בחייו. כך, הם יוכלו 'לחיות מחדש' היבטים רגשיים של הזיכרון שלהם, כמו ריחות, רגשות וצלילים.
טיפול בהתמצאות במציאות
המטרה העיקרית של טיפול זה היא שהמטופל יהיה מודע יותר למציאות שלו. לכן, המטפל יכוון אותם בשלושה תחומים:
- מזג אוויר (תאריך ושעה).
- חלל (היכן שהם נמצאים).
- מודעות אישית (מי הם).
זה ייתן למטופל הבנה טובה יותר של מה שקורה. כתוצאה מכך, זהו כלי שימושי מאוד בכל הנוגע לשמירה על תפיסת השליטה.
התערבות מסייעת עם כלבים
לטיפול עם כלבים יתרונות גדולים ברמה רגשית, חברתית, תפקודית וקוגניטיבית. יתר על כן, הוא משפר את מצב הרוח, הבריאות הגופנית והנפשית, ופסיכומוטריות, בין היתר.
רפוי בעסוק
ריפוי בעיסוק או ארגותרפיה מבקשים לשקם מיומנויות קוגניטיביות, גופניות וחברתיות. לצורך כך, המטופלים משקיעים את זמנם בפעילויות שונות, כגון יצירה במלאכה.
גירוי/אימון קוגניטיבי או שיקום
למרות דומה, לכל אחד יש מטרה אחרת:
- שיקום קוגניטיבי כולל פעילויות שמטרתן לשחזר תפקודים קוגניטיביים פגומים. נזק זה יכול לנבוע מסיבות שונות. לדוגמה, טראומה בגולגולת, ליקוי קוגניטיבי קל, דיכאון, בין היתר.
- מצד שני, גירוי קוגניטיבי הוא התהליך שבו מתבצעות פעילויות לעיכוב ירידה קוגניטיבית. למשל, כאשר אדם שם לב שהוא מתחיל לאבד את הזיכרון שלו.
- לבסוף, אימון קוגניטיבי הוא קבוצה של פעילויות המנסות לייעל או לשמור על ביצועים קוגניטיביים. זוהי שיטה טובה למנוע ליקוי קוגניטיבי נוסף ולשפר את הרזרבה הקוגניטיבית.
עליך לקחת בחשבון שאנשי מקצוע מוסמכים הם היחידים שצריכים לבצע טיפול לא תרופתי ושעליהם להעריך כל מקרה מראש.
בנוסף, עלינו להדגיש שאף אחד מהטיפולים הללו אינו יכול לרפא דמנציה. עם זאת, ניתן להשיג שיפורים משמעותיים באמצעות טיפול לא תרופתי.