הקרבה עצמית כרונית: למד להעריך את עצמך
הקרבה עצמית כרונית עלולה לגרום לך לאבד את עצמך. אתה בן אדם וזה נורמלי לרצות להשקיע את הזמן והאנרגיה שלך באנשים ובדברים אחרים. עם זאת, אתה צריך להבין שגם אם אתה מתכוון לטוב, הקרבה עצמית כרונית תשחוק אותך.
אם אתה חושב שאתה בהחלט מקריב את האמונות והערכים האישיים שלך בגלל מה שאנשים אחרים רוצים או אומרים, תחשוב שוב. אל תתייחס בקלות לעובדה של לוותר על הרעיונות שלך ולהכחיש את עצמך בגלל אנשים אחרים.
"הכישלון הוא שנותן לך את הפרספקטיבה הנכונה על הצלחה."
-אלן דג'נרס-
מהי הקרבה עצמית כרונית?
להקריב את עצמך למען אחרים ולתת את עצמך לחלוטין למטרה יכולים להיות שני דברים:
- הצורך להתגבר על התנגשות ערכים. שלך והאדם או האנשים שאתה מקריב את עצמך עבורם.
- מקבלת לוותר על עצמך. ויתור על הרעיונות, הצרכים או הרצונות שלך.
הקרבה מגיעה כאשר אתה צריך לוותר על הרווחה שלך או להפסיק לטפל בצרכים שלך עבור אחרים או משהו. הקרבה עצמית היא מעבר לזה. זה עניין של לתת חלק מעצמך.
במונחים פסיכולוגיים, הקרבה עצמית מורכבת מנטישת האינטרסים האישיים שלך למען רווחתו של מישהו אחר.
מכיוון שהקרבה עצמית מורכבת ממניעת צרכים מסוימים או רצונות אישיים, בעצם, זה אומר לתת חלק חשוב מעצמך. זה מורכב מוויתור על הכבוד שלך, ואפילו על הזהות שלך, לפעמים.
מצד שני, הקרבה עצמית פירושה שאתה מעריך משהו או מישהו אחר הרבה יותר מעצמך, מה שמעיד רבות על הסולידריות והאלטרואיזם שלך.
למרות שאנשים נוטים להעריך אלטרואיזם, ניתן לקחת את זה לאריכות קיצוניות כאשר אנשים מקריבים את עצמם. כמו כן, כאשר האדם העושה את הקרבן מאבד חלק מרווחתו.
לכן, הקרבה עצמית יכולה לפעמים להפריע או לא מתפקדת עבור אלה שמוותרים על הכל.
כשההקרבה העצמית הופכת לאלטרואיזם פתולוגי
רשימת הדוגמאות להקרבה עצמית היא אינסופית. כמה דוגמאות הן האנשים שמקריבים את עצמם ללא מחשבה שנייה למען מצב מסוים, ההורים שחיים למען ילדיהם, והאנשים שנותנים את עצמם לחלוטין לבני הזוג שלהם, מוותרים על האושר והרווחה של עצמם.
בטווח הקצר, רבות מההתנהגויות הללו אינן בעייתיות. הם אפילו יכולים להיחשב נורמליים ורגילים.
הבעיה מגיעה כאשר מישהו מקריב את עצמו לרמה פתולוגית. אנשים אלה נמצאים בסיכון לאבד את המהות שלהם.
הקרבה עצמית היא שם נרדף לחוסר הערכה של עצמך. אם זה אומר שינוי ערכים ושהאדם חושב שהם חסרי ערך, זה יכול להפוך למצב פתולוגי.
הקרבה עצמית כרונית יכולה להפוך לאלטרואיזם פתולוגי, שבו האדם מאמין שהוא לא ראוי ומפסיק לשים לב לעצמו.
אובדן המהות הזה יכול לגרום לכך שהם לעולם אינם מספקים את הצרכים שלהם, ובמקום זאת, שמים את דעותיהם של אחרים מעל לכל דבר אחר. זה יכול להוביל למחשבות שליליות.
מעשית, זה יכול להכניס אנשים למצב של חוסר התחשבות מוחלט בעצמם. בנוסף, הם יכולים לאבד את הערכים שלהם, לא לחשוב בצורה רציונלית, ולהיות בעלי הערכה עצמית רעה. בקיצור, הקרבה עצמית כרונית יכולה לקחת משם את המאפיינים שהופכים אנשים למי שהם.
"אנשים רואים רק לעתים רחוקות את הצעדים העצומים והכואבים שבאמצעותם מושגת ההצלחה הכי לא משמעותית".
-אן סאליבן-
איך אתה יודע אם אתה נותן יותר מדי?
כמה סימנים יכולים לעזור לך לגלות אם אתה נותן יותר מדי מעצמך:
- כשאתה עוזר למישהו, אתה מבין שאין לך מספיק זמן, אנרגיה או משאבים לבזבז על עצמך.
- כשאתה שם את הצרכים של אחרים מעל לצרכים שלך, אתה מתחיל להרגיש אשמה.
- לפעמים אתה מרגיש ריק מבפנים. זה מצביע על כך שאתה לא מספק את הצרכים שלך של אהבה, טיפול ותשומת לב.
- אתה כל הזמן מרגיש צורך להקריב איזושהי הקרבה כדי לשמח אנשים.
- ההקרבה העצמית שלך הפכה למטלה, בעוד שלפני כן זה היה משהו שעשית בהתנדבות.
- לעתים קרובות, אתה מוצא את עצמך אומר כן כשאתה יודע שהיית צריך להגיד לא.
מחברים כמו איין ראנד מציעים אסטרטגיה להתמודדות עם הנטייה להקריב את עצמך: לחזק את השאיפה האישית והמוסרית שלך. בעצם, זה אומר שאתה צריך לשכנע את עצמך שהרווחת את הזכות להרגיש ראוי. תחשוב טוב על עצמך ושאף אחד לא חשוב יותר ממך.
בקיצור, דאגו לעצמכם כדי שלא תאבדו את עצמכם להקרבה עצמית כרונית. תרגל מה שנקרא אנוכיות מבוקרת כדי להימנע מלאבד את עצמך!
