אמביוולנטיות חיבה: כאשר אהבה ושנאה מתקיימים במקביל
אמביוולנטיות חיבה היא ייצוג של המורכבות של בני אדם. זה להיות מסוגל לשנוא ולאהוב בו זמנית. זה גם תחושת חיבה והונאה והתרגשות ועצב בו זמנית. למעשה, אלה תכופים באותה מידה שהם נורמליים.
אמביוולנטיות חיבה היא סוג של רגש מורכב של סתירה ומתח. דוגמה אחת היא כאשר אתה אוהב ושונא מישהו בו זמנית. זה אומר שאתה יכול לחוש חיבה גדולה לאדם הקרוב אליך אך להתרעם עליו בו זמנית. למרות שאתה רוצה להיות חבר, אתה סובל מכאבים.
מדוע לאנשים יש את הרגשות הסותרים והשליליים הללו ביותר מהזדמנות אחת בלבד? האם זה נורמלי או שזה זמן מה של חוסר איזון? העובדה היא שהמציאות הזו נורמלית לחלוטין. יחד עם זאת, זה כרוך במורכבות העצומה של בני אדם בכל הנוגע לרגשות.
מחקרים לגבי אמביוולנטיות חיבה
באופן לא מפתיע, נושא זה מעורר עניין רב בקהילה המדעית והיו מספר חקירות ומחקרים הנוגעים לנושא זה. זה נראה כמו משהו מתוך רומן לנוירולוגים, פסיכיאטרים ומומחים בפסיכולוגיה רגשית. לפיכך, זה מראה שזו עובדה של כמה מורכב יכול להיות מרקם הרגשות שלך במערכות היחסים שלך.
סופרים כמו פרנק ואן הרוולד מאוניברסיטת אמסטרדם ערכו מחקר בנושא. הם הגיעו למסקנה שאמביוולנטיות חיבה לא רק קובעת מה אתה מרגיש, אלא שזו גם מורכבות פנימית שדוחפת אותך לפעול בדרכים מסוימות. למשל, יש נשים שחוות אמביוולנטיות רגשית לאחר לידה.
הם אוהבים את התינוק החדש שלהם, אבל פתאום מרגישים תערובת כאוטי של רגשות של תשישות, דחייה, רוך ופחד שמגדירים את החודשים הראשונים של האמהות.
"אתה יודע שכשאני שונא אותך, זה בגלל שאני אוהב אותך עד כדי תשוקה שמשחררת את נשמתי."
-ג'ולי דה לספינאס-
אמביוולנטיות חיבה: מאפיינים המגדירים אותה
בין אם סובלים או נהנים מכך, אמביוולנטיות חיבה היא התחושה של כל בני האדם בזמן כלשהו בחייהם. לגבי רגשות, כנראה עולים בראש שמות כמו דניאל גולמן או פול אקמן. עם זאת, ראוי להזכיר שזה נחקר מאז תחילת המאה ה-20.
Eugen Leuler גילה אמביוולנטיות חיבה בשנת 1911. באותה תקופה, הוא תיאר אותה כנוכחות בו-זמנית של שני רגשות מנוגדים, שהם משיכה ודחייה. זה מגיע לשני כיווני רצון סותרים.
מאז, תחום הפסיכולוגיה גילה עניין מתמשך בנושא שנראה כמו שני תחומים שונים. למרות העובדה שאמביוולנטיות חיבה שכיחה כל כך במערכות יחסים, תחום הפסיכולוגיה החברתית החל להתעניין בה בשנים האחרונות.
מה הסיבה לכך? הרבה מההחלטות שאנשים מקבלים סותרות. לדוגמה, אתה רוצה לקנות את זה, אבל אתה לא יכול עכשיו. או שאתה רוצה את העבודה במדינה אחרת, אבל אתה לא רוצה לקחת את הסיכון לעזוב את הבית שלך.
סתירה גורמת לכאב
חיבה או אמביוולנטיות רגשית מייצרים אי שקט קיצוני. למרבה הצער, האנרגיה והבלאי של סוג זה של דיסוננס הם עצומים. עד כדי כך שלפעמים אתה אפילו נבלם מהרגשות האלה. פתאום אתה הופך מודע לאהבה או חיבה הגדולה שאתה חש כלפי מישהו או משהו. במקביל, אתה מרגיש תשישות, דחייה ואפילו שנאה.
אתה אולי אוהב מישהו אבל מתעב את ההתנהגויות והעמדות שלו, כולל האופן שבו הם מתייחסים אליך. יחד עם זאת, זכור את גיל ההתבגרות שלך. אותו שלב חיוני בחייך הוא סתירה מתמדת בחיפוש אחר חוויות. למשל, יש פחד, חרדה, תשוקה, עוצמה וייסורים בו זמנית. זה לא קל להתמודד עם סוגים אלה של סתירות פנימיות וכולנו מודעים לכך.
אמביוולנטיות רגשית דוחפת אותך לקבל החלטות
כולנו יודעים שחיבה או אמביוולנטיות רגשית הם שם נרדף לסתירה. עם זאת, יש בכך השפעה חיובית. זו העובדה שגורמת לך להחליט, להבהיר, או אפילו לקבל מצבים מסוימים. לדוגמה, אמהות שחוות לאחר לידה לאט לאט מקבלות את המציאות החדשה שלהן.
כשאתה אוהב ושונא מישהו בו זמנית, זה גורם לך להבין את המציאות של התחושה הזו. האם אהבה חשובה יותר משנאה? האם הסתירה הזו טבעית? או שמא שנאה היא עובדה שאתה צריך להיות מודע לה כדי לקבל החלטות?
ד"ר לורה רס מאוניברסיטת מישיגן ערכה מחקר בשנת 2013 שהניב תוצאות מעניינות: אמביוולנטיות חיבה מעודדת מודעות עצמית. אי השקט הזה הוא משהו שהמוח צריך לפייס ולפתור. למעשה, הוכח שסוג זה של סתירה מגביר את היצירתיות שלך. זה גם גורם לך לחפש דרכים לחשוב ולגלות במה אתה מאמין בו זמנית. אולי תמצא תשובות מקוריות כדי לפתור את הסתירה.
לסיכום, כאשר אתה רואה את עצמך במבוך אישי מסוג זה, מומלץ לעצור, להקשיב ולהבין. אולי יש משהו שאתה צריך להתמודד איתו או לפתור.
החיים עצמם הם סתירה ורגשות עוד יותר. ברור שלאהוב זה לא קל ודורש אחריות גדולה.
