מוזיקה ורגשות

ההגדרה של מוזיקה היא " האמנות של שילוב צלילים של הקול האנושי או הכלים, או זה בזה בבת אחת, מה שמייצר עונג, מעורר רגישות, בין אם שמח ובין אם עצוב." לכן, שירה, צלילי גיטרה או מוזיקת כינור של תזמורת או להקת רוק... הכל מוזיקה.

מאז ימי קדם, מוזיקה נחשבה לאמנות. זהו קוד, שפה אוניברסלית, הקיים בכל התרבויות בהיסטוריה של האנושות. מעניין לציין שהסימנים ההירוגליפים המייצגים את המילה "מוזיקה" היו זהים לאלה המייצגים את המצבים של "שמחה" ו"רווחה". ובסין, שתי הדמויות שמייצגות מוזיקה אומרות "תהנה מהסאונד". מוזיקה נמשכה לאורך זמן כי היא גורמת לנו להרגיש טוב.

טיפול במוזיקה

ייתכן שמקורות השימוש הטיפולי בצלילים ובמוזיקה מתחילים בראשית האנושות. אפלטון כבר ציטט ש"מוזיקה היא עבור הנשמה מה שפעילות גופנית היא עבור הגוף". הוא זיהה שלמוזיקה יש איכויות או תכונות מסוימות המשפיעות על הממדים הרגשיים ו/או הרוחניים שלנו.

האיגוד האירופאי לתרפיה במוזיקה (AMTA) מגדיר טיפול במוזיקה כ"מקצוע בתחום הבריאות, העושה שימוש במוזיקה ובפעילויות מוזיקליות כדי לתת מענה לצרכים פיזיים, פסיכולוגיים וחברתיים של אנשים בכל הגילאים. טיפול במוזיקה משפר את איכות החיים של בריאות אנשים ועונה על הצרכים של ילדים ומבוגרים עם מוגבלויות ומחלות. ניתן לתכנן את ההתערבויות שלו כדי לשפר את הבריאות, לנהל מתח, להפחית כאב, להביע רגשות, לשפר את הזיכרון, לשפר את התקשורת ולהקל על שיקום פיזי".

לפיכך, אם אנו מחשיבים מחלה כהפרעה, חוסר איזון או חוסר תקשורת, אנו יכולים להאמין שמוזיקה יכולה לעזור לבנות את הגשרים הדרושים לתקשורת שנחסמה על מנת לזרום. תרומה לשיקום או שיפור הבריאות.

כיום, טיפול במוזיקה מיושם במגוון רחב של מצבים ואנשים בכל הגילאים. ישנם יישומים נפוצים בחינוך (אוטיזם, היפראקטיביות, תסמונת דאון...), בריאות הנפש (דיכאון, חרדה, מתח...), רפואה (אונקולוגיה, כאב, אנשים בטיפול נמרץ...) וגריאטריה (דמנציה)...).

הודות ליכולתה של המוזיקה לפעול בכל הרמות, טיפול במוזיקה יכול להשיג כמה מטרות כגון:

• שפר את רמת הרגשות וההתנהגות.
• לפתח תקשורת ואמצעי ביטוי.
• שחרר אנרגיה שנבנתה.
• לפתח מודעות רגשית-רגשית.
• לספק לאנשים חוויות מוזיקליות מעשירות כדי לעזור להם להניע את עצמם.
• לחזק את ההערכה העצמית והאישיות.
• לשקם, להתרועע ולחנך.

האם מוזיקה משפיעה על אנשים ברמה הרגשית?

מי לא חווה קצת רגש בזמן האזנה למוזיקה? צליל ומוזיקה מעוררים את הרגשות שלנו, ואלה משנים את הפיזיולוגיה שלנו ואת ההורמונים שלנו. הם משנים את קצב הלב והדופק שלנו. אנחנו יכולים להיות מודעים לזה, אבל לעתים קרובות אנחנו לא.

מוזיקה שימשה בימי קדם כדי לעודד לוחמים וציידים. אפילו בקולנוע הוא משמש כאמצעי לחיזוק ההשפעות של סצנות מסוימות, והופך לקוד הכרחי לאפיון הרגשי של התסריט והסיטואציות (כהן, 2011).

מצב הרוח שלנו משתקף לעתים קרובות על ידי סוג המוזיקה שאנו מאזינים לה או שרים. שיר עצוב יכול להכניס אותנו למצב מלנכולי, בעוד שיר עליז יכול לרגש אותנו ולהעניק לנו כמה דקות של אושר. כשם שמוזיקה רכה והרמונית מלווה אותנו ברגעי ההרפיה והלימוד שלנו, מוזיקה קצבית מגרה אותנו בזמן שאנו מתאמנים.

למוזיקה יש השפעה על רבים מהזיכרונות החשובים שלנו. מי מעולם לא קישר מצב מסוים לשיר?

אזורי המוח המופעלים עם רגשות ומוזיקה הם כמעט זהים. כאשר המוח קולט גלי קול, הוא מייצר תגובות פסיכו-פיזיולוגיות מסוימות. אלה גורמים לרגשות ולשינויים פיזיולוגיים כגון הפרדה מוגברת של נוירוטרנסמיטורים והורמונים אחרים, הפועלים על מערכת העצבים המרכזית.

מוזיקה יכולה לשנות את המקצבים הפיזיולוגיים שלנו, לשנות את המצב הרגשי שלנו ומסוגלת לשנות את הלך הרוח שלנו על ידי הבאת שלווה והרמוניה לרוחנו. למוזיקה יש השפעה חזקה על בני אדם בכל הרמות.

אתה חושב שנוכל לחיות בלי מוזיקה?

ביבליוגרפיה:

Jauset Berrocal, Jordi A. (2008). מוזיקה ומדעי המוח: תרפיה במוזיקה. היסודות, ההשפעות והיישומים הטיפוליים שלו. ברצלונה: UOC עריכה.