מוקד חיינו: מחשבות ורגשות
אי אפשר לדעת את מספר המחשבות המדויק שלנו, אבל אומרים שיש לנו עד 70000 בכל יום, והמגזין New scientist נותן ממוצע של 10 עד 80000,0000000000 הכוח לאורך חיינו, כמות העולה על מספר האטומים שיש ביקום אם מחשבים זאת על סמך מספר הנוירונים וכל הקשרים ביניהם.
בין מספר כזה של מחשבות, אנו לומדים לבחור את אלו שהן תואמות ביותר למציאות שאנו יוצרים לעצמנו במהלך חיינו. אנו שמים לב לאלה שמייצרים בנו רגש קונקרטי ומובילים אותנו לפעול בצורה מסוימת.
האויב הגרוע ביותר שלך לא יכול להזיק לך באותה מידה כמו המחשבות הבלתי נשמרות שלך.
-בודהא-
המחשבות שלנו יוצרות רגשות
אם נחשוב שנגיע לתוצאה טובה, נרגיש רגשות חיוביים המניעים אותנו לבצע תוכנית פעולה שנמצאת בדרך הנכונה להשגתה.
אם נדמיין סוף קטסטרופלי, יתכן ונרגיש עצובים וחסרי יכולת, והדבר יוריד לנו את המוטיבציה לבצע דברים או שנתחיל לבחור בחלופות פחות מתאימות להתמודד איתם.
למוח שלנו יש את היכולת לדמיין, לחלום, ליצור, להמציא, לתקשר, לגלות ולשנות מציאות. עם זאת, אותה יכולת היא שגם משחקת עלינו תעלולים אכזריים.
אנחנו מפרשנים של רגשות. זו מיומנות מדהימה שיש לבני אדם. עלינו להקשיב להם, לקבל אותם בברכה ולנהל אותם כדי ללמוד על עצמנו וכך להיות מסוגלים להזדהות עם אחרים. אבל זה הכרחי שנזכור שאנחנו לא תמיד יכולים לסמוך על נימוקים רגשיים כדי להגיע לשיפוט מהימן.
לחוויות קודמות יש השפעה. הקמנו אסוציאציות של איך אירוע גרם לנו להרגיש בעבר. אם החוויה גרמה לנו להרגיש רע, לעתים קרובות אנו משליכים אותה על העתיד, מתוך אמונה שבכל התרחישים הדומים יהיו לנו אותן רגשות שליליים.
אנחנו לומדים ועושים טעויות לאורך הדרך. עלינו לזכור שהחיים מורכבים ממשתנים אחרים המשפיעים על מה שקורה. אם נשכח זאת, נרגיש תמיד אשמים או נאשים אחרים.
כדי לבנות גישה שפתוחה ללמידה, הכרחי ללמוד מהטעויות שלנו או לתקשר את אי שביעות רצוננו לאחרים, אך איננו יכולים להאשים את עצמנו יתר על המידה בהן.
לפעמים, חשיבה היא רק משחק המחשבה שלך. כדי להבין זאת, הבה נלמד להבחין בין שני מושגים באמצעות סיפור:
מרתה הולכת להיפגש עם חברה שאיתה הייתה לה מערכת יחסים לפני שנים רבות. יתכנו ספקות רבים והיא יכולה לדמיין תרחישים אפשריים רבים שיכולים להתרחש במהלך המפגש החוזר. לאחר זמן זה, למרתה אין רגשות קשים או כעס כלפיו. היא התאהבה שוב והכל נשאר בעבר.
ברור שזה הגיוני להרגיש רגשות והפעלתם כשהיא מדמיינת איך זה יהיה לדבר איתו שוב. אבל דווקא הדמיון הזה יכול לגרום לנו לפעמים לשחזר סיפור שמעורר רגש המונע בנו לצאת לדייט שלנו באנרגיה חיובית או שלילית ואשר בנוסף גורם לנו להרגיש טוב או רע עם עצמנו.
אגוסינטוני: התנהגויות, ערכים ורגשות העולים בהרמוניה עם מי שאנחנו; הם מקובלים על האגו שלנו והם עולים בקנה אחד עם האידיאלים והדימוי העצמי שלנו.
"הייתי רוצה לעשות את מה שחשבתי עליו וזה בהרמוניה איתי"
תיארתי לעצמי שניפגש במקום הזה אחרי כל השנים האלה בלי להתראות ושנשמח כל כך שבסופו של דבר נדבר שעות.
אגודיסטוני: התנהגויות, ערכים ורגשות המגיעים לקונפליקט ושאינם עולים בקנה אחד עם הצרכים והמושאים של האגו שלי, וגם לא עם הדימוי העצמי שלי.
דמיינתי את עצמי פוגע בך, מספר לך דברים שיפגעו בך ושלא יכולתי להפסיק להגיד אותם. אני אדם רע.
"לא הייתי רוצה לעשות את מה שחשבתי עליו וזה לא בהרמוניה איתי"
לסיום, חשוב לזכור את הדברים הבאים...
- דעו שהמוח שלנו מסוגל לדמיין, ליצור ולחלום את הדבר הטוב ביותר, אך גם את הדבר הגרוע ביותר.
- זכור שרגשות הם הכרחיים, אבל הם לא תמיד טובים לאישור מה שאנחנו חושבים.
- הבדיל בין אגוסינטוני לאגודיסטוני, אנו יודעים שהמחשבות שלנו אינן מציאות, וגם איננו רעים כי היו לנו מחשבות שליליות; אלא, זה אומר שאנחנו יכולים מאוחר יותר לסנן את הדימוי העצמי, המוסר, ההשתקפויות והערכים שלנו.
