השפעת המוזיקה על חיינו

מוזיקה היא שפה אוניברסלית המסוגלת לעורר רגשות ותחושות ייחודיות. לפעמים, למרות שאנחנו שומעים מישהו שר בשפה לא ידועה, אנחנו עדיין מסוגלים להרגיש את מה שהוא מנסה להעביר, גם אם אנחנו לא יודעים מה משמעות המילים. מה שאנחנו כן יודעים זה שהם מבטאים משהו עליז, עצוב או דרמטי וכו'. השפעת המוזיקה על הנשמה שלנו היא כל כך רחוקה.

מוזיקה היא כמו שוקולד, כמעט כולם אוהבים אותה. זה היה המצב לנצח. מאז שהתחילו להיווצר תרבויות שונות, תמיד היה מקום לצלילים קצביים שיכולים להעביר את הרגשות שלנו. בכל עידן וציוויליזציה הייתה קיימת צורת ביטוי מסוימת זו, ובכל כך הרבה סגנונות מגוונים.

בלי לשים לב, אנחנו מסתכלים לעתים קרובות על מוזיקה כדי להביע רגשות שמציפים אותנו. במוזיקה אנו מוצאים מקום בו הרגשות הללו יכולים לעלות על גדותיו בחופשיות מבלי לפגוע באף אחד. בהזדמנויות אחרות אנחנו נפגשים לרקוד ואנחנו נותנים לקצב המוזיקה להוביל אותנו. במקרים אחרים אנחנו מסתכלים על מוזיקה כדי להרגיע אותנו, או אולי ללמוד או לעזור לנו לעבוד. אבל איך באמת השפעת המוזיקה משפיעה על המוח שלנו?

מתנסים במוזיקה

הפקולטה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת BUAP במקסיקו ביצעה ניסוי מעניין, בראשותו של פרופסור רוברטו ולדרמה הרננדס. מטרתו הייתה לגלות את ההשפעה של מוזיקה "כבדה" על החרדה. במוזיקה "כבדה" הכוונה היא למוזיקה בעלת קצב לא סדיר, מהיר ומובחן, המושמעת בווליום גבוה מאוד. בעצם מה שאנחנו מדברים עליו כאן זה מטאל כבד.

המחקר כלל 137 נבדקים. ביניהם היו 31 גברים ו-106 נשים. הגיל הממוצע היה 20, וכולם היו סטודנטים לפסיכולוגיה. ראשית, הם עשו מבחן כדי למדוד את מצב החרדה שלהם. לאחר מכן הם נאלצו להאזין לפרגמנטים של מטאל כבד במשך 5 דקות בכל פעם. בסך הכל הם האזינו ל-47 דקות של מוזיקה.

החוקר הבחין כי בתקופות ההאזנה הללו, המשתתפים הפכו יותר ויותר חסרי מנוחה. הם הביעו זאת על ידי שינוי מתמיד בתנועות ידיים ורגליים לא סדירות.

ולדרמה הגיע למסקנה שסוג זה של מוזיקה מגרה הגביר את רמת החרדה. ההסבר לכך הוא שמקצבים מסוג זה מעוררים באופן אינטנסיבי את מערכת העצבים הסימפתטית, מה שבתורו מגביר את המתח הפיזי והפסיכולוגי. אם זה לא משתחרר באמצעות תנועות כמו ריקוד או קפיצה, האנרגיה מצטברת ומובילה לתסמינים מסוג חרדה.

ההשפעה החיובית של המוזיקה

העובדה שתווי נגינה מייצרים אנרגיה אינה בעיה בפני עצמה. הבעיה מגיעה כאשר לא ניתן לשחרר את האנרגיה הזו על ידי ביצוע פעילות גופנית כלשהי. מוזיקה " כבדה" או רועשת היא נהדרת במצבים הדורשים התנהגות אנרגטית או תחרותית.

מצד שני, לתווים מוזיקליים יש גם יכולת להרגיע אותנו. זה מושג על ידי ז'אנרים בעלי מקצבים קבועים יותר, איטיים יותר ועם ווליום נמוך יותר. כמה קטעים של מוזיקה קלאסית או אינסטרומנטלית, ואפילו אור יכולים לעזור להרגיע אותנו. הם משמשים אפילו במקומות בהם מתבצעים טיפולי הקרנות או טיפולים רפואיים אגרסיביים.

המדע הצליח לקבוע כי מקצבים מוזיקליים מגרים אזורים שונים במוח. למעשה, מחקר מאוניברסיטת פלורידה מצביע על כך שמקצבים מוזיקליים מציעים יותר הפעלת מוח מכל גירוי ידוע אחר. אלו ההשפעות החיוביות העיקריות של השפעת המוזיקה:

• זה מחזק את הלמידה והזיכרון.
• זה מווסת הורמונים הקשורים ללחץ.
• חוויות וזיכרונות נעימים עולים.
• זה משפיע על פעימות הלב, לחץ הדם והדופק.
• זה מווסת את מהירות גלי המוח שלנו.

מדענים גם הוכיחו שמוזיקה טובה מחזקת את מערכת החיסון, ובכך הופכת אותנו לבריאים יותר. יש סיבה מאחורי העובדה שפרות נותנות יותר חלב כאשר מנגנים להן את הסונטות של מוצרט. וזה לא מקרי שצמחים פורחים יותר כשיש מוזיקת רקע. המפתח הוא למצוא את הקצב שיכול להועיל לנו בכל מצב נתון. בדרך זו השפעת המוזיקה יכולה להיות השפעה חיובית אמיתית על חיינו.