כעס יכול להשתלט על המחשבות שלך
כעס הוא רגש שחוטף את המחשבות, המילים והפעולות שלך. זהו נשק הגנתי שבשימוש לקוי, יכול לפעול נגדך ולגרום לנזק רב אם אתה נותן לו לגדול.
אנחנו לא אוהבים את זה, אבל כולנו למדנו פעמים רבות שאנחנו לא יכולים להימנע מזה. זה התפתח ככלי טבעי שבו אנו משתמשים כדי להתמודד עם עוולות נתפסות. למשל, כאשר ילד מתלונן בתוקף ומתעקש שאחיו גנב ממנו צעצוע, זוהי דרך לעמוד על האינטרסים שלו ולמנוע פגיעה בשלמותו. הבעיה עם כעס מתעוררת כאשר הילד לא יכול לעבור מעבר להתקף זעם.
במילים אחרות, אם תישארו תקועים ברעיון ש"הם לקחו לי את הצעצוע שלי", המערכת הפיזיולוגית והקוגניטיבית שלכם תילכוד בספירלה של מחשבות ורגשות שליליים שמונעים מכם להתקדם.
הפגיעות החבויה מאחורי כעס
אנחנו לא אוהבים להראות כעס בפומבי, כי אנחנו מאמינים שזה משקף בצורה גרועה את האופי שלנו. אנחנו מפחדים להביע את זה, אז אנחנו נוטים להראות את זה רק בבית, לאנשים שמכירים אותנו, כי אנחנו מצפים שהם לא ישפטו אותנו.
אם כעס מנוהל בצורה לא נכונה, החברה לא רואה אותו היטב. עם זאת, כפי שאמרנו פעמים רבות, ביטוי זה יכול לספק לך מידע על מה שמפריע לך. זה מאפשר לך לבחון את עצמך ולמצוא איזון.
הסיבה העיקרית שאנו מענישים את הבעת הכעס היא בגלל שאנו מבלבלים אותו עם זעם, או ביטוי מוגזם ובלתי נשלט של מה שמפריע לנו. במילים אחרות, אנחנו משווים פיצוץ וצרחות לזעוף פנים כשמשהו מפריע לנו.
אבל באמת, כעס אינו דומה לזעם. האחרון הוא תגובה לניהול לקוי של כעס. אתה יוצר חוף שלם מתוך גרגר חול כאשר אתה מחזיק בכעס שלך יותר מדי זמן. וזה כאשר אתה זורק התקף.
כשאתה לא מכיר ומביע את הדברים שמטרידים אותך, זה הופך לתערובת עוצמתית של רגשות שמשתלטת על המוח, המוח והגוף שלך.
למה? כי אתה הופך אירוע מבודד למוקד תשומת הלב הבלעדי שלך עד שהוא הופך לכדור שלג של רגשות שהולך וגדל יותר ויותר.
הבנה והבעה, הצעדים הראשונים לקראת התקררות
כשאתה הופך את עצמך למודע לרגשות ולרגשות שלך, אתה מתקרב צעד אחד לניהולם ולהפוך אותם לשימושיים במקום להזיק. אתה יכול לעצור את הכעס על ידי ביטוי עצמך והשתחררות מהרבה מהמשקל הרגשי שגרם למצב הרוח השלילי שלך להתפתח ואיים על שיווי המשקל שלך.
אם נחזור לדוגמה של הילד שהצעצוע שלו נגנב, זה מועיל להעריך דרכים נורמליות ומסתגלות לקידום שוויון באמצעות מחאה ועצומה ולהחזיר את החופש שנפגע.
אבל כמו שאמרנו, כאשר כעס נובע מאיום פיזי או פסיכולוגי, חשוב להפוך את הרגשות והרגשות הללו למעשים. אחרת תישלטו על ידי מחשבות ופעולות המעודדות שליליות מבלי לנסות לפתור את הבעיה בפועל.
אנטומיה של מוח רגשי וכועס
כאשר אתה קולט עוול שנעשה כלפיך או משהו הכרוך באינטרסים האישיים שלך, המערכת הלימבית (האמיגדלה והמבנים הסמוכים) מקבלת ניצוץ שמניע את ההילוכים.
במילים אחרות, הוא מפעיל את מערכת העצבים כדי להכין את הגוף והנפש לפעולה. הניאוקורטקס אחראי לחישוב ולהתכונן לתגובה המתאימה למצב.
המערכת הלימבית משחררת קטכולאמינים, המסייעים לנו להגיב בנחישות ובמהירות. ברגעים אלו, אם ההפעלה גבוהה, אתה יכול להרגיש שאתה בוער. הלחיים שלך מתחממות, פרקי אצבעותיך הופכים לבנים, והמוח שלך עובר אלף קילומטרים בדקה.
בינתיים בלוטת יותרת הכליה משחררת אדרנלין, שמכין אותנו לפעולה לתקופה ארוכה יותר. רגישות יתר זו יכולה להשתלט על המוח, אשר נוטה להיזון מספירלת המחשבות השליליות.
כלומר, המגע הקטן ביותר יכול לגרום לך לקפוץ, ולגרום להצטברות הכעס, מה שמוביל לחוסר יכולת קוגניטיבית נוספת מכיוון שאתה לא יכול לנמק כמו שצריך. זה מוביל אותך להמעיט בערכו של המחשבות שיאטו את הסלמה של הכעס.
ריחוק רגשי הכרחי כדי להרגיע כעס
המפתח לניהול נכון של כעס הוא להקל על התסיסה. ניתן לעשות זאת בשתי דרכים:
- התרחק פיזית ורגשית מהמצב כדי למנוע מהאדרנלין לשלוט בך ולהיזון מהעצבנות שלך.
- להפסיק את הדיאלוג הפנימי שלך, או במילים אחרות, להסיח את דעתך ולא לתת תוקף למחשבות השולטות במוחכם.
זו הסיבה שאנו אומרים שכעס הוא רגש שמפתה את המחשבות שלך, שמשכנע אותך שהדבר שהכעיס אותך הוא המקור לכל דבר רע.
חשיבה עוינת אחרי מחשבה עוינת בסופו של דבר יוצרת שרשרת של כעס שגדלה והופכת לזעם. אז כשאתה מטיל ספק בכמה מאותם שרשראות של נימוקים קטגוריים, אתה יכול להרגיע את התמונות בראש שלך שקידמו מצוקה מוגזמת כזו.
לאט לאט, כשתפסיקו להוסיף עצים למדורה, הוא יתחיל להיעלם, ותוכלו להרהר במצב בלי השרשראות האלה ששלטו עליכם קודם לכן. זהו הצעד הראשון לקראת רווחה רגשית.
קריאה נוספת :
גולמן, ד' (1995). אינטליגנציה רגשית. ספרי בנטאם.