3 טכניקות התנהגותיות להורות: חיזוק, ענישה והכחדה
התקפי זעם, בכי, צרחות, נשיכות, מכות... כשזה מגיע להורות, לפעמים אנחנו לא ממש יודעים איך להפסיק התנהגות לא הולמת. אבל טכניקות התנהגותיות יכולות לעזור לנו לשלוט בהתנהגויות אלו ואחרות.
הם גם יעזרו לנו לעודד את מה שאנו רואים בהתנהגות נאותה. כפי שאתה יכול לדמיין, זה ייקח קצת מאמץ מצידנו, אבל ברגע שזה יתחיל, נראה תוצאות יוצאות דופן... המשך לקרוא לטכניקות התנהגותיות שימושיות שתוכל להשתמש בהן עם ילדיך!
"חינוך אינו הכנה לחיים; חינוך הוא החיים עצמם".
-ג'ון דיואי-
טכניקות התנהגותיות להורות: חיזוק
הטכניקות ההתנהגותיות שנראה מחולקות לשלוש קבוצות: חיזוק, ענישה והכחדה. אלה יכולים לגרום להתנהגויות מסוימות לעלות, להישאר זהות, להפחית או להיעלם. מחזק הוא הדבר שעלול לגרום לילד להמשיך לעשות התנהגות מסוימת או לעשות אותה לעתים קרובות יותר.
"הדרך הטובה ביותר לעשות ילדים טובים היא לשמח אותם."
-אוסקר ויילד-
כעת, חיזוק יכול להיות חיובי או שלילי. הראשון יהיה גירוי שמתרחש מיד לאחר ההתנהגות שאנו רוצים לשמר או לשפר. לדוגמה: אם נספר לילד שהצליח לאחר שהרים את הצעצועים שלו, נוכל להתערב שיש סיכוי גבוה יותר שיעשו זאת שוב למחרת.
מצד שני, יש גם חיזוק שלילי. משמעות הדבר היא נסיגה של משהו שלילי מהילד ברגע שהם עשו מה שאנחנו רוצים שיעשו. באופן מעשי, לילד קטן העובדה שאמו כועסת עליו יכולה להיות לא נעימה. אבל אם האם באמת כועסת כשהילד מתנצל, היא תעודד אותו להתנצל פעמים נוספות כאשר ישים לב שאמו כועסת.
טכניקות התנהגותיות להורות: ענישה
בדיוק כפי שחיזוק יעזור לנו לעודד התנהגויות רצויות, אנו יכולים להשתמש בטכניקות משמעת כדי להפחית התנהגויות אחרות. אלה כוללים ענישה והכחדה. יש להשתמש בטכניקות התנהגותיות אלו מיד לאחר הפעולות שאנו רוצים לשנות.
עונש יכול להיות גם חיובי או שלילי. ענישה חיובית משמעה הצגת משהו לא נעים לילד לאחר שהוא עושה את מה שאנו חושבים שאינו הולם. כשמישהו במשפחה נוזף בילד לאחר שביצע מתיחה, הוא משתמש בטכניקה.
עונש שלילי, לעומת זאת, יהיה להסיר משהו שהילד אוהב לאחר שהם עושים משהו שאנחנו רוצים שיפסיקו לעשות. דוגמה לכך היא להוציא את הילד מהמשחק למשך שתי דקות לאחר שהיכה ילד אחר או גרימת סכסוך.
טכניקות התנהגותיות להורות: הכחדה
אין ספק שחלק מההורים ראו נזיפות לא באמת עובדות בביטול התנהגות מסוימת. למעשה, זה עלול לקרות הפוך, ולעודד זאת. זה בסדר, זה קורה לפעמים. למה? כי נזיפות יכולות להוות חיזוק חיובי לילד.
אבל איך? מסתבר שדרך הדיבור המעט זועמת הזו אולי לא פועלת כגירוי סוחף עבור הילד, אלא מושכת. להסבר: הילד עשוי לשים לב שכעת הם מקבלים תשומת לב מהוריו.
"ילדים מתחנכים לפי מה שהוא המבוגר ולא לפי מה שהוא אומר."
-קרל גוסטב יונג-
מסתבר שתשומת לב חברתית היא אחד המחזקים החיוביים הגדולים שיש, גם לילדים וגם למבוגרים. כך, הילד רואה שככל שהם מתנהגים בצורה מסוימת, כך הוא מקבל יותר תשומת לב מהוריו. כאן, מה שנצטרך לעשות זה הכחדה.
הכחדה מורכבת מדיכוי חיזוק של התנהגות שהתחזקה בעבר. כלומר, אם הילד עושה קונדס, מה שאנחנו צריכים לעשות זה להתנהג כאילו כלום לא קרה. במילים אחרות, נמשוך את תשומת הלב, חיזוק חיובי. זה אומר שאנחנו ממשיכים לעשות את מה שעשינו בלי להגיד כלום. כך, הילד יפסיק לבצע את ההתנהגות הזו. מעניין, לא? נסה זאת!
