חוויותיהם של ילדים להורים גרושים

הורים רבים חושבים שרק הם מושפעים ישירות מהפרידה שלהם. עם זאת, זה לא נכון כשיש ילדים מעורבים. אף על פי שאנשים אולי לא שמים לב, ילדים קטנים סובלים גם מגירושים: הוויכוחים, אי ההבנות וכל מה שנובע מפרידה. ילדים רבים אינם יודעים כיצד להתמודד עם הורים גרושים בעצמם. כמו כן, זה נורמלי שיש להם הרבה ספקות וצריכים מישהו שיוכל לנקות אותם בסבלנות ובהבנה.

זה לא מקרי שילדים רבים להורים גרושים נתקלים בבעיות בבית הספר. חלקם מתחילים לפלרטט עם סמים ואלכוהול בגיל צעיר מאוד או מנתקים תקשורת עם משפחותיהם. ילדים סובלים באותה מידה או יותר בגלל שהם עומדים מהצד וצופים איך אחת הדוגמאות הראשונות שלהם למערכת יחסים נכשלת.

ההשלכות של גירושין תלויות בגיל

לפרידה אין אותה השפעה על ילד בן 6 כמו על ילד בן שנתיים. הנסיבות משתנות ורמת הבשלות שונה מאוד. זו הסיבה שגיל הילד קובע כמה או כמה מעט היא תושפע מהפרידה של הוריה. דבר אחד שחשוב לזכור הוא שלחוויות הילדות הללו תהיה השפעה בהמשך החיים.

ילד מתחת לגיל שנתיים לא מבין איזה גירושים או אילו השלכות יש לזה. למרות זאת, הם יודעים שמשהו לא בסדר או לפחות שמשהו שונה. הם מבחינים בשינויים הרגשיים של הוריהם ואם הם נעדרים או לא. היעדרות זו מתורגמת לרוב לתחושות של נטישה. האווירה שאופפת אותם לא מעניקה להם את הביטחון שהם צריכים, ויכולות להיות לכך השלכות פסיכולוגיות חשובות.

ילדים בגילאי שנתיים עד 3 נמצאים בשלב עדין. הם באמצע ההתפתחות שלהם. אם הפרידה משפיעה מאוד על הילד, התוצאה עלולה להיות סוג של עיכוב התפתחותי. זה יכול להיות עיכוב בפיתוח מיומנויות מוטוריות מסוימות, קשיים בשפה או בעיות באימון בסיר. בגיל הזה ילדים באמת מבינים מה המשמעות של גירושין, הם פשוט יודעים שהם רוצים שהוריהם יישארו ביחד. הרעיון הזה הופך לחלום עבור כמה ילדים.

אם הילד בין הגילאים 3 עד 5 הם כבר יודעים - או שיש להם תחושה, לפחות - מה זה גירושין ומה זה אומר. כתוצאה מכך, הם ישאלו הרבה שאלות. הבעיה כאן היא אם, בלהיטותם למצוא תשובות, הם מסתיימים בשקרים. אלו תשובות לא ממש הגיוניות ולמעשה מעצימות את התחושה שהעולם שלהם הפך למקום לא בטוח. בין הפחדים שעלולים להתגבר הוא הפחד להיות לבד, או החשש שאחד מהוריהם ינטוש אותם. זו הסיבה שחלק מהילדים הופכים להיות רכושניים עם אחד מהוריהם או שניהם.

ילדים בגילאי 6 עד 12 הם הרבה יותר אמפתיים, ואף יכולים לדמיין את עצמם בצורה נכונה בנעלי הוריהם. עם זאת, זה לא נדיר שהם ממשיכים לקוות שהם יישארו ביחד. מבוגרים עושים את זה כל הזמן, אז למה שילד לא יעשה את זה?

עם זאת, עלינו להיות זהירים בגיל הזה, כי לסוג כזה של אכזבה (ההבנה שהוריהם לא יישארו יחד) יכולה להיות השפעה רגשית משמעותית. להבנה שהחלום שלהם לא יתגשם יכולה למעשה להיות השפעה גדולה יותר מהפרידה עצמה. לחשוב שמצב הוא זמני שונה מאוד מלחשוב עליו כעל משהו קבוע. השינויים שיתרחשו עשויים להיות זהים, ההשפעה הרגשית לא תהיה.

במובן זה, עלינו לזכור שילד בגיל הזה, לא משנה עד כמה הוא בוגר, רחוק מאוד מלסיים את ההתפתחות הרגשית שלו. יש תהליכים שהוא לא יבין, כמו איך שני אנשים שאוהבים זה את זה מחליטים לא להיות ביחד. התחושה הזו של חיים בעולם הנשלט על ידי כללים מורכבים שהוא לא מבין יכולה להציף אותו.

בגיל זה, ילדים יכולים לפתח "אסטרטגיות עימות" (בין היתר): ילדים עלולים "להסיר" יכולות רגשיות שכבר היו להם, או להעמיד פנים אמיצות תוך הסתרת פחד וכאב עמוקים. במקרה של האחרונים, הם לומדים לא להביע את רגשותיהם, מה שישפיע עליהם בחייהם הבוגרים.

הורים גרושים והתקשורת שלהם עם ילדיהם

כפי שראינו, לפרידות יש השפעות שונות בהתאם לגיל הילד. לכן, למרות שאנו עלולים להרגיש שבורים וחסרי רצון כרגע, חשוב להקשיב לספקות ולחששות של הילדים. עלינו לתקשר איתם ולהודיע להם שלא משנה איזה סוג של שינויים מתרחשים, אנחנו אוהבים אותם והם יכולים לסמוך עלינו.

מצד שני, זכור שילדים לפעמים מאשימים את עצמם בפרידה. ייתכן שהם חושבים שההתנהגות שלהם היא שדחפה את הוריהם להתגרש. הורים צריכים לדבר עם ילדיהם ולגרום להם להבין שהם לא אחראים או אשמים למה שקורה.

לכן חשוב מאוד להיות ברור עם הילדים על מה שקורה. זה לא מועיל לנסות ולהסתיר את מה שקורה כי אנחנו חושבים שהם לא יבינו את המצב. ילדים מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו (ההורים, במיוחד) חושבים והם צריכים לדעת מה קורה. לכן עלינו להיות ברורים, ישירים, כנים, ולדבר איתם בצורה המתאימה לגיל כדי שהם ירגישו אהובים.

זוגות רבים מתמקדים רק בעצמם ושוכחים מהרגשות שאולי ילדיהם חווים. זה גורם לילדים להרגיש נטושים ולא מוערכים. עם זאת, אנחנו לא יכולים להימנע מלדבר איתם על משהו כל כך חשוב. כי למרות שאולי לא נראה את זה, הם עלולים לפתח פצע שרק יחמיר עם השנים אם יישאר ללא השגחה.