ללמוד לאהוב פירושו להיות מוכן להרפות
החזקה והפחד מנוגדים למה שזה אומר לאהוב. כדי לחוות את התחושה הזו במלואה יש צורך להשתחרר, להרפות, להשתחרר ממה שאינו שלנו. מה שלא שייך לנו. לכל מה שאנחנו אוהבים יש את האיכות של להיות חופשי ולכן הוא ארעמני ומשתנה.
כשאנחנו אוהבים אנחנו מתקשים ללמוד לשחרר את מה שדבקנו בו. זה משהו שאנחנו לא מוכנים אליו עד שנעבור את החוויה. פתאום יש לנו מצב שאנחנו תלויים וניזונים לתוכו בלי להבין.
האם אי פעם פחדת שמערכת יחסים תסתיים? כנראה שכן, והמצב הזה עצמו יוצר אי נוחות וסבל. אנחנו מתחילים קשרים עם הרבה התלהבות והתרגשות ובאותו רגע הכל נראה מושלם ונצחי. המציאות, לעומת זאת, שונה מכיוון שכל מה שמתחיל צפוי להסתיים, להשתנות ולהשתנות.
הכנת עצמנו לשינויים גורמת לנו להיות מודעים יותר לכך שכל רגע הוא ייחודי. אנו לומדים עם הזמן שהמאמץ להחזיק מעמד רק גורם לנו לסבל.
חלק מאהבה זה ללמוד לשחרר
אנחנו מאמינים שיש דברים קבועים. לפיכך, אנו מטעים את עצמנו באמונה שיש רגשות שתמיד יהיו שם, שאנשים לעולם לא משתנים, והמצבים יישארו כמו שאנחנו רוצים. זה הכל חלק מהסיפור שאנחנו אוהבים לספר לעצמנו כדי לא להתמודד עם המציאות.
לא שמתם לב איך הדברים שמסביבכם משתנים? לא שמת לב איך אתה משתנה? הגוף שלך, הנסיבות שלך, הגישה שלך והחוויות שלך; כולם משתנים עם הזמן. באופן בלתי נמנע אנו חיים בשינוי מתמשך.
אהבה היא פוטנציאלית אחת החוויות הנפלאות ביותר שיכולות לקרות לנו, אז אנחנו מתכוונים להוקיר אותה, לשמר אותה ולהמשיך להרגיש אותה לנצח. אהבה היא כזו. הוא נצחי כל עוד הוא נמשך, למרות שעלינו לקבל את זה שהוא הופך וזורם כמו מים ממעיין.
לאהוב לא עולה בקנה אחד עם אחיזה. אהבה במהותה כרוכה בחופש. זהו אחד השיעורים החשובים ביותר שעלינו ללמוד אם ברצוננו להילחם בתסכול, מרירות, סבל ואפילו שנאה המופיעה כאשר אנו נאחזים בחוזקה במה שכבר אינו קיים.
על ידי אי ידיעת אהבה אנו מתוסכלים
אהבה לא כואבת. זו תחושה שנהנים ממנה וחיים בה בהתרגשות, בהתלהבות, ובשלווה שאנו נמצאים עם האדם שאנו אוהבים. זהו שלווה פנימית גדולה ושחרור בביטוי ההוויה שלנו. עם התחושה הזו, אין מקום לסבל.
מה קורה כשאנחנו אוהבים וזה לא מוחזר? המצב השכיח הזה שיוצר כל כך הרבה כאב משמש דוגמה שלא למדנו איך לאהוב. אנחנו מתוסכלים, לא בגלל שאנחנו אוהבים, אלא בגלל שלמדנו לאהוב עם תנאים, ציפיות ויומרות של בעלות.
"עבור רוב האנשים, הבעיה של אהבה היא בעיקר להיות נאהב, לא לאהוב, לא ביכולת של האדם לאהוב."
אריך פרום-
אנחנו מתקשים מאוד לקבל כשהאהבה נגמרת. כאשר האדם האחר אינו מרגיש אותו הדבר, אנו חשים פגועים ומצוקה. הרגשות האלה הם חלק מהרעיון שלנו על אהבה. על ידי יצירת דעות אישיות שאין להן שום קשר לאהבה אנו נופלים להרס עצמי.
התסכול מסתיים בהבנת התפיסה השגויה שלנו לגבי אהבה: הכרה בכך שהחופש מתחיל כשאנחנו משחררים את כל מה שלא מאפשר לנו להיות חופשיים, שכן אנחנו נאחזים ברעיון של איך דברים חייבים להיות וזה גורם לנו להתאכזב.
לשחרר הוא המבחן הטוב ביותר שלנו לאהבה
אנו נאבקים כאשר אנו מתנגדים לשינויים באהבה. אנחנו יכולים להפוך את המצב הזה, בהתבסס על היכולת שלנו להמשיך לאהוב, על ידי קבלת החופש של להיות נאהבים. בכך שאנו מאפשרים לעצמנו להתנגד להתנגדות למה שאנו משחררים בהכרח. החוויה הזו היא מה שיכול למעשה לקרב אותנו למצב של שלווה פנימית.
ללמוד להרפות משחרר אותנו. זה משאיר לנו מקום לאהבה להמשיך לזרום, ובתמורה מקל על התהליך עבור האדם האחר ללכת בדרכו. זה שהם בחרו וצריכים ללכת בעקבותיו. זהו מבחן האהבה הכנה ביותר שאנו יכולים לעשות בעצמנו ושאחרים יכולים לעשות.
אנו אוהבים את עצמנו כאשר אנו נותנים לעצמנו את ההזדמנות להתחיל מחדש ולהמשיך להיות פתוחים להזדמנות ללמוד דרכים חדשות לאהבה. ללא כל חסימות פנימיות שמייסרות, משתקות והורסות את היכולת הטבעית שלנו לחוות את הרגשות שלנו בצורה אינטנסיבית.
המהות של כל היופי שאנו חווים הוא החופש עצמו. אם נצליח להפסיק להתהדק כדי ללמוד להרפות, נוכל להתאחד בדרך של אושר ואהבה.
אתה צריך לשחרר את מי שלא עשה כלום כדי להישאר
מגיע תקופה בחיים שעדיף להרפות, להשתחרר ולנוח מהמאבקים האלה נגד הזרם, להשקיע זמן ב ... עוד »
