אם האהבה צמודה וזה כואב, אז זה לא המידה שלך
עלינו לחזור לזיכרונות הילדות המוקדמים ביותר שלנו כדי להתחיל לאסוף את כל המסרים השמורים בזיכרון שלנו שגרמו לנו לעוות לחלוטין את מושג האהבה שלנו.
רבים מאיתנו הלכו הביתה ואמרו להורים שלנו שילד אחר מפריע לנו וקיבלנו את התשובה: "אל תשים לב אליהם, הם עושים את זה כי הם אוהבים אותך", או עכשיו בגיל ההתבגרות אם מישהו מתעלם מאיתנו לחלוטין, החברים שלנו אומרים לנו ש"הם מתנהגים ככה כי הם אוהבים אותך".
וכך, יש אינסוף ביטויים ומצבים שמהם חילצנו כמה מסרים אבסולוטיסטיים מזיקים ביותר על אהבה: "אם הוא אוהב אותך הוא יגרום לך לסבול ", "הוא מתייחס אליך באדישות כי הוא רוצה למשוך את תשומת לבך", או "הוא מקנא כי אכפת לו ואינו יכול להתמודד עם הרעיון של לראות אותך עם מישהו אחר."
כיצד נוכל להיפטר מתורות רעילות אלו על אהבה? כי זו לא אהבה. אם האהבה הדוקה וכואבת, זו לא המידה שלך. זה לא נוצר בשבילך כי זה לא גורם לך לגדול, זה רק מדכא אותך.
פירוק המיתוסים של אהבה רומנטית
הרעיון הזה של אהבה עטופה בתשוקה, תאווה, קנאה, סבל, אלימות ואי שקט פוגע לא רק בנשים אלא גם בגברים. הגברים חייבים לקבל את התפקיד של "סופרמן" שיכול להיות רחוק שנות אור מהרגישות האמיתית שלהם ומדרך הבנת מערכות יחסים.
אבל נראה שאם שני המינים יתרחקו מהכללים המסדירים את המגדר שלהם הם לא יוכלו להשיג את מערכת היחסים הנלהבת והאידיאלית שהחברה מצפה לה מכל " סיפורי האהבה הגדולים".
עם זאת, אהבה זו רחוקה מהדרך האמיתית שמערכות יחסים פועלות. הפסיכולוג רוברט שטרנברג היה הראשון שחקר את סוגי האהבה הקיימים, ובאף אחד מהם לא הופיעו בהגדרותיהם קנאה, אלימות, שליטה באחר או בידוד מאחרים.
הנזק שגרמו לנו ההודעות מהתקשורת
חלק מהמסרים שנזרקים אלינו מסרטים ושירים הם סאבלימינליים. הם נראים כמו סרטים נחמדים אבל הם באמת לא חושפים מערכת יחסים טבעית. הסיפורים מלאים בקלישאות פסאודו-רומנטיות שלא עושות דבר מלבד להזין רעיון עוד יותר לא מתפקד של מערכות יחסים רומנטיות.
אישה לא חייבת להינצל, וגם לא חובה לגבר להציל דבר או מישהו. כמו אנשים, גברים ונשים, חייבים לנסות להיות מספיק אוטומטי מבחינה רגשית. בן זוג צריך להשלים אותנו ולספק יותר מלאות לחיינו, אבל חשוב שנוכל לעמוד על שלנו.
רעיונות לא מתפקדים על אהבה מגיעים לא רק מסרטים, טלוויזיה או מוזיקה. הם נמצאים בכל הספירות האנושיות, וזו הסיבה שכאשר מתעוררות אלימות והתעללות, קשה מאוד לבסס מניעה בכל המישורים. אבל רק אז יתרחש שינוי.
לא מזמן יצא ספר בשם "להתחתן ולהיות כנוע". זה לא ספר ששמו באירוניה כדי למשוך את תשומת לב הקוראים; זהו ספר, כפי שכותרתו מעידה בבירור, שנוסח כדי "ללמד" נשים איך להיות רעיות טובות.
כאשר אהבה "זה לא המידה שלך"
ישנם אינדיקטורים רבים שיכולים לחשוף שאתה חי במערכת יחסים פוגענית, לא מתפקדת שמבטלת אותך כאדם וגורמת לך לחוות ללא הרף רגשות רעילים:
מתעלמים ממך
לאדם שיש לך לצידך לא אכפת מתי אתה טועה וגם לא מתי משהו טוב לך. הם פשוט מתעלמים מכל מה שקשור אליך. הם מתעניינים רק במה שאתה יכול לתת להם ובתועלת שהוא/היא מרוויחים מהקשר.
אתה לא חלק מקבלת החלטות
הם מתכננים איתך תוכניות רק כאשר זה אומר שאתה תסתגל לתוכניות שהוא/היא כבר הכין. הדעה שלך לא נחשבת כשמדובר בהנאה משעות פנאי ביחד. אתה רק "פלוס אחד" ולא משתתף בקבלת ההחלטות.
אתה מבודד
הם מראים שהם כועסים כשאתה יוצא עם החברים שלך, שהוא/היא תמיד מותח ביקורת כלאחר יד. אדם זה אנוכי כתוצאה ישירה מסבל מחוסר הערכה עצמית.
קנאה היא לא סימן שהם אוהבים אותך, רק שהם מפחדים מכולם ומכל. חוסר ביטחון גורם להם להרגיש שהם לא ברמה שלך ובכל שלב תבגוד בו או בה עם אדם אחר. מהאגו הפגוע שלהם הם חוששים יותר מכל, הרבה יותר מהעובדה שהם עלולים לאבד אותך.
הם לועגים לך ומחרימים את השאיפות שלך
הוא או היא לא מכבדים את השאיפות שלך ומחרימים ללא הרף את מה שאתה רוצה לעשות בחיים , תוך לעג לעבודתך ושאיפות אקדמיות או אישיות. הוא או היא מאמצים ללא הרף גישה מתנשאת ואירונית לגבי המאמצים שלך.
אדם זה משתמש בביטויים כמו "אני לא יודע למה אתה בכלל מנסה", "זה אבסורד לעשות את זה עכשיו, אתה לא מבוגר מספיק", "אבל האם אתה הולך להרוויח יותר כסף בכך או לא?", או " לעשות את זה הוא הצעד הראשון שלך בדרך לעזוב אותי ".
הרבה יותר טוב בחיים האלה להיות רווק מאשר להיות עם אדם שהיחיד עושה דברים כדי להרגיז אותנו.
הבדידות היא נפלאה אם אתה יודע איך ליהנות ממנה, ותמיד תהיה טובה יותר מאשר להיות עם מישהו שמדכא, מוריד ערך ושולט בנו לנצח כדי להועיל לעצמו.
תשכחו מאגדות ונסיכים. קח אחריות על חייך, ובפעם הבאה בחר סיפור אמיתי, שבו שניכם מתרגלים אהבה והבנה. זה הופך את האהבה להרבה יותר מעניינת ועמידה ממה שהסרטים מוכרים לנו.
