טיפול בפתרון בעיות: השיטה המדעית לקבלת החלטות

הו, הבעיות האלה! הם נמצאים סביב כל חיינו וגורמים לנו לכאבי ראש, מאלה שהיו לנו בבית הספר בניסיון ללמוד מתמטיקה ועד לאלה שאנו מוצאים בחיי היומיום שלנו כעת כמבוגרים. הדבר הטוב הוא שלפני שהתמודדנו מול הקבוצה הקודמת, היו לנו מורים שלימדו אותנו איך לפתור אותם.

אבל מה אנחנו יכולים לעשות כדי להתמודד עם אלה שבחיים האמיתיים שלנו? חסרות לנו נוסחאות מבוססות שתמיד נותנות לנו תוצאה קונקרטית, לא? אבל אסור לנו לאבד תקווה! גם אם אין שיטה מדויקת שאומרת לנו שאם נעשה דבר אחד, תהיה לכך תוצאה נחושה, נוכל להדריך את עצמנו באמצעות טכניקות לפתרון בעיות, שיעזרו לנו לקבל את ההחלטה הטובה ביותר.

מהו טיפול לפתרון בעיות?

קונפליקטים הם חלק מהחיים וכולנו סובלים מהם. בהיותנו בני אדם, אנו באופן טבעי פותרי בעיות, למרות שחלקנו טוב יותר עם "המתנה הטבעית" הזו מאחרים. מה זה מעיד לנו? שזו מיומנות שאפשר לפתח. זו הסיבה שד'זורילה וגולפריד הציעו את הרעיון של טיפול בפתרון בעיות ב-1971.

טכניקה זו מקלה עלינו לזהות בעיות, לזהות פתרונות חלופיים מובהקים ולבחור את התגובה שתהיה היעילה ביותר מבין ההצעות שאנו מציגים. בדרך זו, יעמוד לרשותנו כלי נוסף לשלוט ברגשות השליליים שעלולים לצוץ ממכשולים שונים.

זו הסיבה שעלינו לעקוב אחר שיטה המורכבת מחמישה שלבים, אותם אסביר בפירוט להלן. זה תהליך ארוך, אבל זה שווה כל דקה אם תשתמש בו במצבים בעייתיים משמעותית. השלבים שיש לבצע הם:

• התמצאות בבעיה.
• הגדרה וניסוח של הבעיה.
• יצירת פתרונות חלופיים.
• קבלת החלטות.
• ביצוע ואימות.

שלב 1: התמצאות בבעיה

הצעד הראשון שיש לעשות לפני שמנסים לפתור בעיה הוא לאמץ גישה חיובית כלפי הקונפליקט וכלפי היכולות שיש לנו על מנת להתמודד איתו בהצלחה. עלינו לקדם אמונות של יעילות עצמית, בהנחה שאנו מצליחים לפתור את הבעיה שעל הפרק ולזהות את העומס שאנו נפטרים מהם, כמו חוסר ביטחון בעצמנו.

מצד שני, חשוב לשנות את החזון שיש לנו לגבי הבעיה. במקום לחשוב על זה בצורה שלילית, מה שהולך להקשות עלינו למצוא פתרון, עלינו להסתכל על זה כעל אתגר שעומד לעזור לנו לצמוח באופן אישי, שיוביל לשיפור היכולות שלנו.

בנוסף לכל זה, עלינו להיות מסוגלים לעצור ולחשוב לפני שפועלים כדי שנוכל להשלים את השלב הראשון של התהליך. הסיבה לכך היא שאם נפעל בצורה אימפולסיבית, נבצע טעויות כאשר ננסה לפתור את הבעיה.

שלב 2: הגדרה וניסוח של הבעיה

לאחר שקיבלנו שיש בעיות ושנוכל למצוא להן פתרונות ראויים, נעבור לשלב הבא. בזה ננסה להגדיר ולנסח נכון את הקונפליקט. זה מאוד חשוב כי ברגע שהבנו באופן קונקרטי מהו האתגר, נלך כברת דרך לפתור אותו.

לכן מומלץ להתחיל לאסוף מידע רלוונטי, לתאר אותו במונחים המתאימים, הספציפיים והרלוונטיים. חשוב לנו מאוד שיהיה בסיס של עובדות אובייקטיביות.

יש צורך גם לזהות מדוע המצב שנוצר הוא קונפליקט. יתר על כן, עלינו להעריך מחדש את המשמעות של קונפליקט זה לרווחתנו האישית והחברתית. לבסוף, עלינו להיות מודעים לכך שלא כל בעיה ניתנת לפתרון. עלינו לקבוע יעד פתרון ריאלי. אנחנו יכולים אפילו לפרק בעיה שהיא מורכבת יותר ל"תתי-בעיות" שונות שאולי קל יותר למצוא את הפתרון שלהן.

שלב 3: יצירת פתרונות חלופיים

כשהצלחנו ליישם את שני השלבים הקודמים ואנחנו יודעים מה בדיוק הבעיה איתה אנו מתמודדים, הגיע הזמן ליצור כמה שיותר פתרונות חלופיים. זה הולך להיות קשה עבורנו, אבל אנחנו צריכים לקחת קצת זמן ולעבוד על זה.

ככל שנייצר יותר פתרונות אלטרנטיביים, כך יעמדו לרשותנו יותר רעיונות, ויהיו לנו יותר סיכויים למצוא את המענה הטוב ביותר לסכסוך שלנו. חשוב לזכור שבשלב זה אנחנו לא מעריכים את איכות הפתרונות, כי זה יעכב את הדמיון שלנו, ולכן נתחיל להעריך בשלב הבא.

שלב 4: קבלת החלטות

כעת הגיע הזמן להשוות ולשפוט את החלופות השונות שיצרנו בשלב הקודם. בהתבסס על ההערכה שאנו מבצעים, נבחר את הפתרון או הפתרונות הטובים ביותר.

איך אנחנו הולכים לעשות את זה? ובכן, עבור כל פתרון מוצע, נציין את העלויות והתועלת בטווח הקצר והארוך על מנת לבחור את הפתרון או מערך הפתרונות שאנו מאמינים שיסייעו לנו להגיע לתוצאות הרצויות. לשם כך, נפעל לפי ארבעה קריטריונים:

• פתרון הבעיה: סיכוי להשיג פתרון.
• רווחה רגשית: איכות התוצאה הרגשית הרצויה.
• זמן/מאמץ: חישוב כמות הזמן והמאמץ שאנו מאמינים שנצטרך.
• רווחה אישית וחברתית משולבת: סך התוצאה הרצויה במונחים של עלות/תועלת.

עם התוצאות שאנו משיגים, עלינו לראות אם ניתן לפתור את הבעיה, אם אנו זקוקים למידע נוסף לפני שנוכל ליישם אחת מהחלופות שלי, ובאיזה עליי לבחור. אם זה לא היה המצב, היינו צריכים לחזור לשלבים הקודמים של התהליך כדי למצוא בהצלחה פתרון משביע רצון.

שלב 5: ביצוע ואימות

לאחר שבחרנו בפתרון הנכון, מה נותר לעשות? ליישם את זה בפועל! רק כך נדע אם זה הפתרון הנכון להתגבר על המצב הבעייתי. ברגע שאנו מבצעים אותו, עלינו לצפות בעצמנו בצורה אובייקטיבית ולהשוות את התוצאה המתקבלת לתוצאה שחזינו. אם נגלה שזה לא הרצוי, עלינו למצוא את המקור לאי התאמה זו כדי לתקן אותה.

לבסוף, כאשר אנו פותרים בעיה מסובכת, אנו נוטים לשכוח לעשות משהו חשוב מאוד: לתגמל את עצמנו. יש אנשים שעוברים את חייהם בקפיצה מדאגה אחת לאחרת וכשאין להם, הם צופים את הבאה. לעשות זאת היא ללא ספק אחת הדרכים הטובות ביותר להיקבר בבור של מתח.

החלק החשוב בכל זה הוא שעלינו להפסיק להרהר בבעיה, לחפש פתרונות אך מבלי ליישם אותם בפועל, מה שעומד להוביל לרמה גבוהה יותר של אי נוחות או אפילו לסבול מחרדה. הפרעה או דיכאון.

אנחנו צריכים לקחת סיכונים ולקבל החלטה, לקחת צעד קדימה. זה לא עניין גדול אם אנחנו מפשלים! מי מושלם? אף אחד! זו הסיבה שעדיף לקבל החלטה שגויה מאשר להמשיך לחשוב ולחשוב מבלי לעשות דבר. עכשיו כשאתם יודעים איך, הגיע הזמן שתמצאו את הפתרון לאתגרים שמציבים את עצמם בפניכם.