הגישה מדבקת: הקף את עצמך באנשים שמוציאים את המיטב שלך

ספרי עזרה עצמית מתמקדים בהצלחה. הם מפנים את תשומת הלב שלנו לניצחונות חיצוניים, להיות מוכרים בערכם, הכישורים והיכולות שלנו. עכשיו יש לנו מה לומר על כך: אנחנו לא מנסים להשיג "הצלחה חיצונית", אלא שלווה פנימית.

אנחנו תמיד רוכשים כישורים חדשים, וזה טוב ויפה. להוכיח שאנחנו יכולים לעשות משהו טוב זה מאוד משמח, אי אפשר להכחיש את זה. אבל מה שחשוב באמת הוא הגישה שלנו, כי זה מה שעושה את ההבדל בין יום טוב ליום רע.

זה מה שנותן לנו את היכולת להיות אופטימיים כשהכל נגדנו. זה מה שמאפשר לנו להאמין בעצמנו כשאנשים אחרים מנסים לכווץ אותנו ולעשות אותנו קטנים.

"אני שווה את זה, אני יודע איך לעשות את זה, ואני כן ראוי לזה." אלו שלושת ההצהרות שעלינו להשתמש בהן כדי להזין את הגישה שלנו בכל יום. הגישה שאנחנו צריכים להתחיל איתה את ימינו, חשובה לא פחות מהקפה והטוסט שלנו.

עם זאת, יש מקרים שבהם המנטליות השלילית, התבוסתנית או אפילו הרעילה של חלק מהאנשים סביבנו בהחלט יכולה להשפיע על נקודת המבט שטופת השמש הזו ולהפוך אותה לסוערת.

הגישה שלך: החלטה אישית

מספר הספרים המתפרסמים על אושר וצמיחה אישית מוכפל מדי שנה. עם זאת, ארגון הבריאות העולמי כבר מזהיר כי מוקדם מכפי שאנו חושבים, דיכאון יהיה בעיית הבריאות והנכות מספר אחת בעולם.

אז, בואו נמשיך ונחנך את ילדינו להיות טובים במדעים, מתמטיקה, טכנולוגיה, תכנות מחשבים. אבל אסור גם לשכוח ללמד אותם איך להתמודד עם תסכול, איך לעבד את הרגשות שלהם, הכעס שלהם, העצב שלהם...

אף אחד לא באמת מדבר על גישה, או איך לעשות את הדבר הזה של "להאמין בעצמך". אנחנו לא יודעים איך כי הדבר היחיד שלימדו אותנו בבית הספר היה איך לזהות את הנושא והפרדיקט של משפט או למצוא את המכנה המשותף הכי פחות. לימדו אותנו להיות טובים, מכבדים, ולקבל ציונים גבוהים ואז פשוט יופיע האושר.

אבל במוקדם או במאוחר נגלה שהכוונות הטובות שלנו אינן מספיקות להצלחה. אנחנו מבינים שאם אחרים לא מאמינים בנו, האש שלנו כבה כמו נר שנכבה ברוח קרה.

החברה אולי נותנת לנו חינוך טוב, אבל היא גם מעכבת אותנו בכך שהיא תוקעת אותנו בחדר המתנה מבודד. אנחנו מחכים שם עם עוד אנשים מחכים שמדביקים אותנו בתקוות התת-תזונה שלהם, התבוסתנות שלהם, ההערכה העצמית שלהם.

בסופו של דבר אנחנו מבינים שאנחנו "חולים". אנחנו נגועים בדיכאון ופסיביות. המוח שלנו מתערפל ועובר על טייס אוטומטי, למרבה הצער מכוון על ידי השליליות של אנשים אחרים.

בסופו של דבר, אנו רואים שהיחס הוא לא יותר מהחלטה אישית. זה אחד שמוציא אותנו מארץ עקרה ושוממה שבה שום דבר לא צומח. נזכור שלא מגיע לנו להיות שם. נאסוף את האנרגיה כדי למצוא את מה שאנחנו באמת צריכים.

שלושה מרכיבים של גישה חזקה ואמיצה

יש אנשים שאומרים שגישה חיובית לא תפתור את כל הבעיות שלנו. מה שזה יעשה זה לעצבן הרבה אנשים. עם מוחותיהם הסגורים ונקודות המבט המצומצמות שלהם, הם אינם עושים דבר מלבד לשים תיל סביב החלומות שלנו ולהביא לסערות בימי השמש שלנו.

עלינו לזכור שיחס הוא ערך אישי שנצטרך לעבוד עליו כל יום. כי אם אנו מצפים שהוא ישתפר מעצמו, ההשפעה הרעילה של אחרים עלולה למעשה להפוך אותו לחלש עוד יותר.

אז תמיד טוב לזכור את שלושת האלמנטים האלה ששומרים, מעצבים ומטפחים גישות חזקות:

• מחויבות: יחס טוב דורש מחויבות רצינית כלפי עצמנו. מחויבות למטרות, לערכים וליעדים שהצבנו לעצמנו.
• שליטה עצמית: כדי להגשים את החלום הזה, להגיע למטרה הזו, אנחנו צריכים להשתלט על המציאות שלנו, על הדברים שקורים לנו. זו האחריות שלנו. אנו מאמצים גישה פעילה, חיובית, אמיצה.

החלק האחרון בפאזל הוא נחישות. זה מרכיב אחד שאסור לנו לשכוח, כי החיים תמיד יציבו בפנינו אתגרים בכל יום. עלינו לראות במבחנים הללו אתגרים שאנו יכולים ללמוד מהם ולהשתמש בהם כדי לצמוח. בואו נהיה הגיבורים של חיינו.