תסמונת שחיקה: כאשר אתה עובד יתר על המידה
תסמונת שחיקה מוגדרת כתחושת אי נוחות הנובעת מעבודת יתר. אי הנוחות נוטה להיות תוצאה ישירה של מתח מאוד אינטנסיבי או ממושך מאוד. כך, הלחץ בסופו של דבר מכלה את משאבי הפרט (הגנות פסיכולוגיות). זה נפוץ יותר במקצועות העזרה (רופאים, אחיות, פסיכולוגים וכו').
תסמונת שחיקה נראית שונה אצל כל אדם. אבל אחד התסמינים הבולטים ביותר הוא חוסר מוטיבציה, מה שגורם לכמות ואיכות העבודה שלהם להתמעט. לכן, נוכל לומר שזה נחשב למצב של תשישות פיזית, רגשית ונפשית הנוצר על ידי מעורבות יתר מתמשכת במצבים תובעניים מדי מבחינה רגשית.
מסלח, מהסופרים הבולטים בתחום, מגדיר את תסמונת השחיקה כ"תשישות רגשית שמובילה לאובדן המוטיבציה הנוטה לפנות מקום לתחושת חוסר התאמה או כישלון".
שלושת הצירים העיקריים של תסמונת שחיקה
- עייפות ותשישות רגשית: אנשים הסובלים מתסמונת שחיקה מרגישים שהם לא יכולים לתת עזרה או תמיכה איכותית יותר למטופל או לבן משפחתם. לעתים קרובות זה גורם להם להרגיש לא מספיקים או חסרי אונים. הם לא יכולים לתת יותר מעצמם לאחרים. הם מרגישים עייפים ועייפים נפשית. לעתים קרובות, זה מתרחב גם לעייפות פיזית.
- דה- פרסונליזציה: עקב התהליך המתואר לעיל, איש המקצוע נוקט בהתנהגות של אדישות. הם מתרחקים יותר מהמטופל או מבני משפחתו. כתוצאה מכך, הם לא עושים את עבודתם כפי שהם צריכים או כפי שהיו עושים בתנאים רגילים.
- תחושות כישלון עקב חוסר מימוש אישי ו/או מקצועי: בטווח הארוך, אדם עם תסמונת שחיקה מקבל פחות סיפוק מעבודתו. הם מתחילים לחוות תחושות של כישלון או חוסר שביעות רצון. יש תסכול, חוסר אונים, כפי שהזכרנו בנקודה הראשונה, דימוי עצמי נמוך והתפכחות בכל הנוגע לעבודה.
מעגל הקסמים של מתח ותשישות
זה מאוד דומה לאפקט הדומינו או למעגל קסמים. עם זאת, זה לא חייב ללכת באותו סדר עבור כל אדם, וזה לא תמיד הדרגתי. מה שכן נוטה לקרות הוא "הסלמה של סימפטומים". במילים אחרות, הסימפטומים הראשוניים, אלא אם כן קורה משהו, נוטים לפנות מקום לכל השאר.
זה לא אומר שכולם במקצועות המסייעים חווים בהכרח תשישות. יש כמה אנשי מקצוע שמטפלים בעבודה קשה, כמו טיפול פליאטיבי או אונקולוגיה, בעצם התחזקות בגלל זה. הדרך שבה הם הולכים תלויה במידה רבה במשאבי ההתמודדות והוויסות הרגשיים שהם משתמשים בהם.
התמודדות עם שחיקה
ישנם אלמנטים מסוימים (חוויות, אנשים, מצבים וכו') שאנו לא יכולים לשנות ואין לנו שליטה עליהם. אירועים שהם פשוט מה שהם. דברים שהיינו רוצים לשנות בדרך כלשהי, או כאלה שהיינו רוצים שלא היו שם בכלל.
אבל... ככה זה. לכן, כדי לטפל בעצמנו, אנחנו צריכים להבחין בין מה שאפשר לעשות ומה לא. הבדיל בין מה שיש למה שצריך להיות. זה יגן עלינו מחוסר אונים, תסכול, אשמה וכעס.
חשוב לקבל את זה:
- אנחנו אחראים לדברים שאנחנו עושים, לא אשמים בהם. לכן, אנחנו תמיד יכולים לבחור איך להגיב לדברים שקורים.
- לכולנו יש את הגבולות שלנו וצריך לדאוג למערכות היחסים שלנו. גם היחסים שלנו עם אחרים וגם עם עצמנו.
- כאב וסבל ישפיעו עלינו. זה נורמלי, אנחנו פשוט בני אדם.אבל זה יעזור לנו ללמוד יותר על עצמנו.
- לרגשות יש כללים משלהם והם כמעט לא כפופים לתכתיבי ההיגיון. זה חל גם אם אתה איש מקצוע בתחום הבריאות.
משאבים יעילים למלחמה בתסמונת שחיקה
לטיפול בתסמונת שחיקה, נעשה שימוש נפוץ בשני משאבים פסיכולוגיים והם יעילים למדי. אנחנו מתכוונים לקבלה וחמלה. שניהם עוזרים לשחרר מתח. הם שומרים על המוטיבציה וכוח הרצון שלנו כדי שנוכל לכוון את האנרגיה שלנו באופן יזום. להיות פרואקטיבי מורכב מקבלת החלטות בעצמו. לקיחת אחריות על מעשיו מבלי להצדיק אותם.
כמו כן, קבלה וחמלה עוזרות לנו להגדיר יעדים ריאליים וניתנים להשגה. הם מנחים אותנו לקראת הצלחה והישגים. הכל עניין של התמקדות במה שאתה רוצה, לא במה שאתה מפחד.
לשם כך, חשוב לחפש מידע נכון ולהשקיע בו זמן. דוגמה אחת היא תרגול טכניקות כגון מיינדפולנס, המבוסס על תשומת לב מלאה ממוקדת בהווה.
אסטרטגיות ויסות עצמי חשובות גם כאן. באמצעות אסטרטגיות ויסות עצמי אנו מדברים על דברים שעוזרים לנו לשלוט בהתנהגות שלנו. אלה כוללים התנהגויות רגשיות, קוגניטיביות ומוטוריות. המטרה היא להסתגל טוב יותר למצבים.
בקיצור, נקודת ההדגשה הכללית היא פשוטה: החזרת השליטה על בחירות אישיות חשובות (כמו הקדשת חייך לעזרה לאחרים), מה שיאפשר לך לעשות זאת היטב ולשמור על בריאותך הרגשית.
