בדידות פוסט מודרנית ומיתוסים על אהבה
בדידות פוסט-מודרנית היא תוצאה של מושג האינדיבידואליזם שנתפס כחשוב מאוד כבר זמן רב. החברה כפתה עלינו שני רעיונות מאוד סותרים. האחת היא שכל אחד חייב ליצור את הדרך שלו. השני הוא שלהיות לבד זה דבר נורא.
כמו כן, הבדידות הפוסט-מודרנית מתחזקת מהעובדה שנעשה יותר נפוץ לפחד אחד מהשני. מושג השכן נעלם כמעט לחלוטין. בעולם שלנו, האנשים בסביבתך הם זרים. אתה לא רוצה לדעת עליהם כלום. יש משהו מאיים בזרים.
התוצאה היא חברה שבה אנשים נמצאים יותר ויותר לבד אך נאבקים בבדידות. יצרנו עולם שבו אנחנו לא מסוגלים לחיות בקהילה אבל אנחנו גם לא לבד. גם בדידות וגם חברה הם בעיה.
בדידות, מושג שהפך לבעייתי
עד הרומנטיקה, נושא הבדידות לא היה משמעותי. לפני כן, בדידות לא הייתה משהו שצריך לחשוב עליו לעומק או מקור לבעיות קיומיות. קיבלת את העובדה שנולדת לבד ותמות לבד.
גם האינדיבידואליזם לא לקח הרבה מחשבה. אנשים חיו בעצם בקהילה. היה מקובל שכל המשפחה גרה בבית אחד. סבים וסבתות, ילדים, נכדים וקרובי משפחה תפסו את אותו מקום. גם יחסי השכנות היו חזקים מאוד. אנשים הכירו אחד את השני והם גרו קרוב זה לזה.
במקביל, היו טקסים קולקטיביים שכללו כמעט את כולם. שירות המיסה או יום ראשון, מסיבות מקומיות וכו'. הייתה תפיסה ברורה שכולם חלק מקהילה.
זה השתנה עם הרומנטיקה. הזוג הפך לתשובה להכל. האידיאל היה זוג מבודד ופרטי בעולם משלהם. החברה החלה להתארגן בהדרגה סביב בני הזוג והגרעין המשפחתי הקטן שיצרה. במקביל, הבדידות החלה לקבל חשיבות רבה יותר והפכה לבלתי רצויה.
בדידות פוסט מודרנית
לאחר המעבר מהמשפחה הגדולה והקהילה לחברה של זוגות, החלה לצוץ מציאות חדשה עם כניסתן של טכנולוגיות חדשות. לכן, הבדידות הפוסט-מודרנית הוכנסה רשמית. כעת קיימת סתירה מהותית: אנו מחוברים עם העולם כולו ומרגישים לבד מתמיד.
יש אנשים שמרגישים כל כך בודדים שהם מרגישים רע אם הם לא מקבלים לייק בפוסט שלהם במדיה החברתית. למעשה, יש כל כך הרבה בדידות שאנשים מתמכרים לרשתות חברתיות. הם מתמכרים לעובדה שהם מקבלים ושולחים הודעות, גם אם הם לא אומרים כלום.
בתורו, במסגרת הבדידות הפוסט-מודרנית, הזוג קיבל משמעות לא פרופורציונלית. אנשים מניחים שלא להיות בן זוג זה להיות לבד, כאילו העולם מורכב רק מזוגות. ופרידה זורקת אותנו לתהום של עליבות מוחלטת כאילו הזוג היה המקור היחיד לאושר.
הטילו ספק במיתוסים של אהבה ובדידות.
אולי הגיע הזמן להטיל ספק במיתוסים סביב בדידות ואהבה. הבדידות הפוסט מודרנית מוכיחה שמשהו לא בסדר. התרבות, כפי שהיא, אינה מובילה אותנו לתחושת שלווה, סיפוק או אושר. ההפך קורה. קשיים רגשיים ובעיות פסיכולוגיות הופכים תכופים יותר.
בואו נתחיל בלזכור משהו שרובנו מכירים. כולנו זקוקים לאהבה. אולם אהבה רומנטית היא רק אחד מביטויי האהבה המרובים. יש גם אהבה למשפחה, חברים, רעיונות, מטרות, אנושיות וכמובן, לעצמנו. צמצום ההיקף שלנו לאהבת בן זוג בלבד מרושש אותנו רגשית והופך אותנו לפגיעים יותר.
כמו כן, כדאי להטיל ספק בתוכן הבדידות הפוסט-מודרנית. מתי התחלנו לדחות את הבדידות? זו מציאות שאנחנו לא יכולים לברוח ממנה. נולדנו לבד ונמות לבד. אחרים תמיד נמצאים בחיינו בצורה של הלוואה. ככל שנבין טוב יותר את עצמנו ואת הבדידות שלנו, אנחנו מוכנים יותר לחיות וגם למות.
