כל מה שצריך לדעת על טיפול מערכתי

שורשיו של טיפול מערכתי בטיפול משפחתי, למרות שבימים אלו אין צורך במיקוד משפחתי כדי להיקרא מערכתי. בגישה זו, מה שחשוב הוא מערכת היחסים: תהליך האינטראקציה בין אנשים ולא כל כך התבוננות בפרט המבודד.

היה זה הביולוג והפילוסוף האוסטרי לודווינד פון ברטלנפי שניסח את תורת המערכות הכללית ב-1968. הוא השתמש במושג מערכת כ"רשת של אלמנטים באינטראקציה". בהמשך יישם אותה במסגרת הטיפולית עד שהפכה למודל השולט בחקר המשפחות והזוגיות.

עם זאת, הפרספקטיבה המערכתית ניזונה גם מתרומות מדיסציפלינות אחרות. אלו הם בעיקר ביחס לתחום התיאורטי. חלקם הם קיברנטיקה, התפתחויות פרגמטיות בתקשורת ופסיכותרפיה משפחתית. אינטגרציה זו של פרספקטיבות אפשרה פיתוח של טווח יישום רחב החל מטיפולים פרטניים ועד קבוצתיים, זוגות ומשפחות (הופמן, 1987).

מושג המערכת

נקודת המפגש של הגישות השונות היא מושג המערכת. מכאן נובע שהשלם גדול מסך החלקים. המשמעות היא שמתוך הגישה המערכתית מושם דגש על תכונות המכלול הנובעות מאינטראקציה בין מרכיבי המערכת השונים. באופן כללי, הדבר החשוב הוא מערכת היחסים הנובעת מהאינטראקציה בין אנשים.

פסיכולוגים מערכתיים מאמצים את הרעיון הכללי הבא. מערכת, תהיה אשר תהיה - משפחתית, זוגית או חברתית - מורכבת ממרכיב אחד או יותר המקושרים יחדיו באופן ששינוי במדינה יבוא בעקבות שינוי מערכתי אחר. זה מאפשר לחוקרים לראות היבטים בסיסיים של הפתולוגיה האישית של כל אחד מחברי המערכת.

רקע של טיפול מערכתי

הקודמים הבולטים ביותר של טיפולים מערכתיים מגיעים מהפסיכואנליזה. דוגמאות לכך הן המונחים "אם סכיזופרנוגנית "מאת פרידה פרום-רייכמן ו"אם פרוורטית" מאת רוזן, או השימוש בראיונות המשפחתיים של בל.

עם זאת, ההתחלה הברורה ביותר של טיפול מערכתי התעוררה עם האנתרופולוג גרגורי בייסון וצוות הוותיקים שלו בבית החולים של פאלו אלטו. בייטסון הצטרף לחוקרים אחרים כמו ג'קסון, היילי ווויקלנד כדי לנתח את מערכת התקשורת במשפחות סכיזופרניות.

גרגורי בייטסון

אחת התיאוריות המעניינות ביותר שעלו ממחקריו הייתה תיאוריית הקשר הכפול. תיאוריה זו מסבירה כיצד הסתירה בין מסרים יכולה לגרום להזיות כבריחה מהמציאות. הסתירה מרמזת על קבלת שני צווים כאשר מילוי אחד מרמז על אי ציות לאחר. דוגמה אחת תהיה לומר, "היה יותר ספונטני" או "אל תהיה צייתני".

במקביל, ב-1962 ייסדו ג'קסון ואקרמן את המגזין Family Process וברטלנפי ניסח את תורת המערכות הכללית. זו האחרונה הייתה התיאוריה המפתחת גורמים משותפים לכל הטיפולים הסיסטמיים.

היבטים נפוצים של טיפול מערכתי

למרות שהטיפולים המערכתיים הם רחבים מאוד ומקיפים קבוצה גדולה של דיסציפלינות, ישנם כמה היבטים משותפים לכולם. החשוב שבהם הוא מושג המערכת שכבר הזכרנו כ"קבוצה של אובייקטים או אלמנטים הקשורים זה לזה".

בתורת המערכות הכללית שלו, ברטלנפי הדגיש גם את מושג האינטראקציה. לדבריו, מערכת מרמזת על תלות הדדית בין הצדדים. הוא גם אמר שכל חלק של המערכת יכול להיחשב תת-מערכת. כך יכולה המשפחה להיות המערכת והיחסים בין האם לילד תת המערכת.

מערכות פתוחות וסגורות

כמו כן, חשוב להבדיל בין מערכות פתוחות לסגורות. עם זאת, החוקרים אינם מסכימים על הקריטריונים. אם נעקוב אחר ההמשגה של ברטנלאפי, מערכת סגורה היא כזו שלא עושה שום חילופי דברים עם המדיום. לעומת זאת, מערכת פתוחה נמצאת בתקשורת מתמדת עם המדיום או מערכות אחרות.

לדוגמה, מערכות משפחתיות סגורות אינן מקיימות שום סוג של תקשורת עם הסביבה שלהן. המצב הסופי תלוי בתנאים ההתחלתיים של המערכת. יש התרוששות של אנרגיה מתקדמת במערכת האיחוד והמשפחה.

מתוך התבוננות זו, מחברים כמו Watzlawick, Beavin וג'קון מבית הספר של פאלו אלטו נותנים לנו את "התיאוריה של התקשורת האנושית ", תוך שימוש בתוצאות המחקר של מושגים אחרים שנלקחו מהתיאוריה הכללית של המערכות.

מודלים מערכתיים

תיאוריה זו מספקת היבטים ורעיונות משותפים לכל המודלים המערכתיים כגון:

• אי אפשר שלא לתקשר. תיאוריה זו מבוססת על הרעיון שכל התנהגות היא תקשורת, כולל שתיקה. בנוסף, היא סבורה כי יתכנו מצבים בהם ה"סימפטום" עצמו הוא צורת התקשורת.
• מנגנוני המערכות מוסדרים בעצמם על ידי משוב.
• ישנן שתי רמות של תקשורת: הרמה הדיגיטלית או התוכן והרמה האנלוגית או היחסית. אם יש חוסר התאמה בין שתי הרמות, אז מופיעים מסרים פרדוקסליים.
• האינטראקציה מותנית בדירוגים שהמשתתפים מציגים. המשמעות היא שבהתאם לגרסה שאנו בונים למה שאנו רואים וחווים, נחליט על מערכת היחסים שתהיה לנו עם אנשים אחרים ולהיפך. אז חוסר ההסכמה על איך לדרג את העובדות הוא הגורם לקונפליקטים רבים במערכות יחסים.
• ישנה מערכת כללים שעל המטפל המערכתי להכיר: הכללים המוכרים, הכללים הסימטריים, הכללים הסודיים וכללי היעד.

למרות זאת לכל בית ספר מערכתי יש גם סדרה של מוזרויות. בואו נסתכל על כמה מהם לעומק.

בית ספר אינטראקציוני MRI: וואצלוויק, וואקלנד ודג

אסכולה מערכתית זו מזוהה עם הדור השני של חוקרי פאלו אלטו (Watzlawick, Weakland & Fisch, 1974, Fisch, Weakland & Segal, 1982).

כמה מהעיקרים של בית ספר זה הם:

• הפתרונות שנוסו הם אלה ששומרים על הבעיות. המשמעות היא שכאשר אדם עושה משהו כדי לתקן מצב הוא לרוב מצליח רק לשמור עליו.
• ההתערבויות מכוונות לזהות את המעגלים המתערבים במערכת היחסים ואת הפתרונות שנוסו. המטרה היא לשנות את הדפוסים האינטראקציוניים, המכונה שינוי 2, מכיוון שניסיונות הפתרונות שנכשלו הם שינוי 1 או "יותר מאותו הדבר".
• אחת האסטרטגיות בהן נעשה שימוש הן התערבויות פרדוקסליות. כלומר, לקבוע משימות או להעביר רעיונות רחוקים מהמערכת המשותפת, אך בהסכמה למסגרת המערכת. לשם כך הוא "מדבר בשפת המטופל".

פול וואצלוויק

בית ספר מבני ואסטרטגי: מנוצ'ין והילי

מינוצ'ין והילי הם הנציגים העיקריים של בית הספר הזה. הם מאמינים שחיוני לנתח את מבנה המערכת כדי לדעת את סוג הקשרים שיש לחבריה ובכך להחיל את הטיפול הדרוש. שניהם מצהירים כי משפחות מתארגנות סביב בריתות וקואליציות.

לדוגמה, ברית מוגדרת על ידי קרבתם של שני חברים בניגוד לשלישי מרוחק יותר. אבל קואליציה מורכבת מאיחוד של שני חברים מול שלישי. הקואליציות של הדורות השונים נקראות משולשים פרוורטיים (האם והבן נגד האב).

מנקודת מבט זו, המטפל משתמש בטכניקות לשינוי מבנה המשפחה. בדרך זו הוא מאתגר את הגדרות המשפחה ומבצע הגדרה מחודשת חיובית של הסימפטום.

הם גם בוחרים במרשם של משימות לבני משפחה מסוימים. בכך המטפל נקשר עם תת-מערכת, על מנת לעורר מבנה מחדש של גבולות או התערבויות פרדוקסליות של היילי.

בית ספר מערכת של מילאנו: selini-palazzoli, פסיכוזה במשפחה

בית ספר זה נובע מיצירותיהם של מארה סלוויני-פאלאצולי והצוות שלה.

הם מתמקדים בהפרעות כמו אנורקסיה או הפרעות פסיכוטיות, המתעוררות בדרך כלל במשפחות של עסקאות נוקשות. בית הספר המערכתי במילאנו נותן תשומת לב מיוחדת לנתונים שנאספים מרגע הפניה והפנייה הראשונה.

משם, הם בונים השערת עבודה שהם מנוגדים בפיתוח הפגישה הראשונה. הם עובדים בעיקר עם המשמעויות של המשפחה ביחס לסימפטום. הם גם עובדים עם המטופל המזוהה במטרה למצוא הסכמה ומתנגדים.

אחת ההתערבויות שנוצרו על ידי בית ספר זה היא מרשם בלתי משתנה. זוהי תוכנית ספציפית לעבודה עם משפחות פסיכוטיות המורכבת ממתן אותה משימה לכל המשפחה, ניסיון ליצור ברית בין ההורים באמצעות סוד, כזה המעדיף את ההפרדה של תת המערכות, במיוחד זו שנוצרה על ידי הילדים.

טיפולים מערכתיים מציעים פרספקטיבה נוספת של הבעיות והקשיים שלנו. זוהי פרספקטיבה שמעדיפה מערכות יחסים על פני הפרט על מנת לעזור לשפר את חייהם של אנשים. זוהי שיטה יוצאת דופן ומעניינת שהופכת חשובה יותר ויותר בתחום הטיפול הזה.