7 ציטוטים מהספר "נשים שרצות עם הזאבים"
בספר " נשים שרצות עם הזאבים" יש כמה דברים עמוקים לומר על האינסטינקט הנשי הקדמון שרבים שכחו. זהו טקסט נפלא שמזמין אותנו לפרש מחדש את החוויה של נשים באמצעות אגדות עם, אמנות וטבע. ליצור קשר עם ה"זאב" המשתנה שמעודד אותנו לגדול ולהיות חופשיים.
קלריסה פינקולה אסטס היא אנליסטית יונגיאנית, רופאה בפסיכולוגיה אתנו-קלינית ומחברת ספר זה. לקח לה יותר מ-20 שנה להפוך את זה למציאות. פתחו את הדפים ואתם שקועים בעולם עצום, צפוף ומרתק של מסורת סיפור בעל פה ופסיכולוגיה מעוררת השראה. לספר יש נטייה חינוכית ואישית.
נשים שרצות עם הזאבים מיועדות לאנשים שרוצים להבין אחד את השני, לעבוד על הזהות והערך העצמי שלהם ולרפא פצעים רגשיים. פצעים שאנו לפעמים יורשים מאבותינו או המוסדות הפטריארכליים עצמם.
ספר זה הוא מפת דרכים למצוא את כל ה"מלכודות" שמונעות מאיתנו למצוא את הדרך חזרה הביתה אל האני האמיתי שלנו והאינסטינקטים שלנו. זה מניע אותנו לעבר אותה אישה פראית, תפיסה עם רוח שובבה ויכולת חיבה נפלאה...
ציטוטים של נשים שרצות עם הזאבים
את הציטוטים של נשים שרצות עם הזאבים אנחנו רוצים להציג בפניכם מגוון רחב של נושאים. הראשון: למרות התחכום לכאורה שלנו, אנחנו עדיין יצורים טבעיים, פראיים שכמהים לשחזר את החופש והחיוניות של אבותינו. למצוא את מקומנו בעולם.
ההיבט השני שלא נוכל להתעלם ממנו הוא שלפי קלריסה פינקולה אסטס, בתוך כל אישה יש כוח רב עוצמה של אינסטינקטים טובים, יצירתיות, תשוקה וידע נצחי. החברה גרמה לנו לשכוח את זה בניסיון "לאלף" אותנו. הרעיון באמת גורם לך לחשוב, לא?
בואו נסתכל כעת על שבעה קטעים להרהר בהם...
1. תהיה עצמך
" להיות עצמנו גורם לנו להיות גלות על ידי רבים אחרים, ובכל זאת להיענות למה שאחרים רוצים גורם לנו להיות גלות מעצמנו."
ציטוט זה עוסק בצמיחה אישית ומימוש עצמי. האומץ להיות עצמך בכל מצב, בלי קשר למי שאנחנו. זה מה שישמור על הזהות שלנו ויאפשר לנו לחזור לאני האמיתי שלנו, אותה אישה פראית שנמלטת מביות, ממלכודות וכל מה שעלול לגדר אותה.
2. תהיה חזק
" להיות חזק אין פירושו להנביט שרירים ולהתגמש. זה אומר לפגוש את הזוהר של האדם מבלי לברוח, לחיות באופן פעיל עם הטבע הפראי בדרכו שלו. זה אומר להיות מסוגל ללמוד, להיות מסוגל לעמוד במה שאנחנו יודעים. זה אומר לעמוד ולחיות".
זהו אחד הרעיונות היקרים ביותר ב"נשים שרצות עם הזאבים". תחשוב על איך היום יש עדיין המגדירים נשים כ"המין החלש". חולשה ושבריריות תמיד נקשרו למין הנשי.
התרבות שלנו, עדיין לא בשלה, לא מבינה את המשמעות האמיתית של כוח. חזק הוא לא זה שיכול להרים הכי הרבה משקל או לרוץ הכי מהר. חזק הוא זה שרץ לחיים בראש, לא נכנע וחי בשמחה ובאומץ.
3. ההתרחקות מאפשרת לנו לגלות את עצמנו
"בעוד שגלות היא לא מה שצריך לרצות בשביל הכיף שבה, יש בזה רווח בלתי צפוי; מתנות הגלות הן רבות. היא מוציאה את החולשה על ידי ההלימה. היא מסירה יבבות, מאפשרת תובנה חריפה, מגבירה אינטואיציה, מעניקה. הכוח של התבוננות ופרספקטיבה חדה ש'הפנימי' לעולם לא יוכל להשיג."
הגלות מובנת גם כפעולה של השארת מאחור את הידוע וזינוק אל הלא נודע - בדידות, אי ודאות, מוזרות. זה מעצים יכולות חדשות בתוכנו ומלמד אותנו מיומנויות ואיכויות כמו התבוננות פנימית, ביטחון, התבוננות ופתיחות.
4. מה קורה כשאתה לא אוהב את עצמך
"הרעב הסודי שלנו להיות נאהב אינו יפה. חוסר השימוש והשימוש לרעה שלנו באהבה אינו יפה. חוסר הנאמנות והמסירות שלנו אינו אוהב, מצב ההיפרדות שלנו מהנשמה מכוער, מבוסס על יבלות פסיכולוגיות, חוסר התאמה ופנטזיות ילדות."
המחברת משווה התנהגות נשית להתנהגות של זאבים. היא אומרת שהאישה של היום הופרדה מהאני הפרוע שלה. היא כבר לא מחוברת למהות האינסטינקטיבית שלה ואינה מכירה בחוזקה, בחופש ובערך שלה.
לא לאהוב את עצמנו יש השלכות הרסניות. מעשה החיים, ההתמודדות עם העולם החיצון והניסיון להשתלב ברעיון של האישה האידיאלית, חותכת עוגיות וכנועה, גורם לנו לאומללות. לכן עלינו להתחבר לטבע כפי שעשו קודמינו כדי לגלות מחדש את הערך שלנו.
5. אהבה אותנטית
"עם זאת, אהבה במלוא צורתה היא סדרה של מקרי מוות ולידות מחדש. אנחנו מרפים משלב אחד, היבט אחד של אהבה, ונכנסים לאחר. התשוקה מתה ומוחזרת".
אהבה היא הכוח היחיד שלעולם לא ניתן לכבות לנצח. זוהי ישות משתנה שמתפשטת, גורמת לנו לגדול ומתה רק כדי להיוולד מחדש. משהו שעשוי לקחת את החיים שלנו ואז להחזיר אותם אלינו. היכן שהתשוקה מפנה את מקומה לאינטימיות ומחויבות בוגרת. שבו, לפעמים, לאחר הפסקה, האהבה חוזרת מחודשת ואינטנסיבית יותר.
6. פגע בשפל
"האדמה הטובה ביותר לשתול ולגדל שוב משהו חדש היא קרקעית הסלע. במובן זה, פגיעה בקרקעית הסלע, למרות שהיא כואבת ביותר, היא גם הקרקע לזרוע בה חיים חדשים."
לאנשים יש פחד איום מלהגיע לתחתית. האם יכול להיות משהו יותר גרוע? אף אחד לא רוצה לאבד הכל, כולל תקווה. אבל מה עוד יש לנו להפסיד כשכבר איבדנו הכל? זה בדיוק הרגע שבו צץ משהו חדש בחייך. משהו קסום אפילו. אנחנו משילים את העור שלנו, את המסכות ואת המשקולות המתות, ואנחנו חוזרים לקום חזקים מתמיד.
7. צמיחה אותנטית
"אם נחיה בזמן שאנו נושמים, לוקחים ומשחררים, לא נוכל לעשות טעויות."
זה מעגל החיים: לקחת, ללמוד, להרפות, לקבל, להתקדם. זה טבעי ועלינו לקבל את זה ולשלב את זה בחיי היומיום שלנו.
לסיום, הציטוטים האלה של נשים שרצות עם הזאבים הם רק דוגמה זעירה של הבאר העמוקה של הידע האבותי שהיא מציעה לנו. זה מלמד אותנו דברים חדשים ובעלי ערך רב לגדול וליצור קשר עם הנשים הפראיות שאנחנו.
"הישנה, האחת שיודעת, נמצאת בתוכנו. היא משגשגת בנפש-נפש העמוקה ביותר של נשים, העצמי הפראי העתיק והחיוני. ביתה הוא המקום הזה בזמן שבו נפגשות רוח הנשים ורוח הזאב. - המקום שבו המוח והאינסטינקטים מתערבבים, שבו חייה העמוקים של אישה מממנים את חייה הארציים. זוהי הנקודה שבה האני והאתה מתנשקים, המקום שבו, בכל רוח, נשים רצות עם הזאבים."
-קלריסה פינקולה אסטס-
