אהבה בוגרת: כאשר האהבות הראשונות לא מגיעות בסדר הנכון
אהבות ראשונות לא תמיד מגיעות בסדר הנכון. יש מערכות יחסים שקורות בגיל בוגר כדי לאפשר לנו לגלות אנשים קסומים ובלתי צפויים שבזרועותיהם אנחנו אוהבים למצוא מחסה, כי יש להם ריח של בית ולנשיקות שלהם טעם של סוכר ואש בבת אחת. כי אהבה בוגרת לא מבינה את הגיל והיא מכובדת, דינמית וממריץ.
זה נפוץ ביחסים בין אנשים מבוגרים שאחד מבני הזוג חשב שדלתות האהבה כבר נסגרו עבורם לנצח. לפעמים, אנחנו אוגרים כישלונות סנטימנטליים כל כך קורעי לב שאנחנו מרגישים כאילו הלב שלנו הפך לאבן ונפל לתחתית בור.
אהבות בוגרות נמצאות באמצע אחר הצהריים של החיים. הם אנשים חופשיים עם לב רגוע ומחשבות עשירות, כי על פניהם רוקדים חיוכים ורצון להמשיך לאהוב. כי לפעמים, האהבה הגדולה הראשונה לא מגיעה בסדר הנכון.
אנחנו צריכים גם לציין משהו חשוב. לא כולם, רק בגלל שהם הגיעו לגיל 50 או 60, מסוגלים לבנות מערכת יחסים בוגרת, מודעת ומאושרת. יש הרבה לבבות מרים שלא טיהרו את צערם, שלא הצליחו לעשות את המסע הפנימי הזה לסליחה או להפוך את חוויות העבר הללו לנתיבים מחודשים לצעוד בתקווה.
כי בגרות אישית אינה תוצאה של גיל, אלא של גישה וחוכמה רגשית, תחום שבו לא כולם רכשו את הדוקטורט שלו או את המאסטר שלו. אנו מזמינים אתכם להרהר בנושא.
אהבה בוגרת, בונה מתנה מושלמת
כשאנחנו מגיעים לגיל הזה שבו העשורים חרטו בנו יותר סיפורים ממה שיכולנו לספר, לפעמים אנחנו רואים את עצמנו בתור אותם פירות בשלים שקצת חבולים בקצוות. אבל לעולם אסור לשכוח שלפירות בשלים יש טעם מתוק ונעים הרבה יותר מאלה שהם לא בשלים, קשים מדי ומעט מרירים.
החוויות שלנו אינן נטל. לכן, אהבה בוגרת מוסיפה מנה של חוכמה לרגשות, כדי להיות מסוגלים לבנות את מה שחשוב באמת: מתנה משמחת, מכובדת ותשוקה שבה נוכל לגלות אחד את השני.
אף אחד מבני הזוג לא מוותר על העבר שלהם, הם פשוט מקבלים זה את זה, כפי שהם מקבלים את עורם עם הצלקות שלו, קמטים מדי פעם שנותרו על פניהם על ידי הזמן, ואת אותם גופים לא מושלמים לחלוטין שבהם אין חשיבות לא לעשורים ולא לאכזבות.. רק ההנאה שבכאן ועכשיו.
אומנים חכמים של אהבה
פרנצ'סקו אלברוני הוא סוציולוג ידוע, מומחה למערכות יחסים וכתב כמה ספרים מאוד מעניינים כולל "להתאהב ולאהוב". לדבריו, בני האדם עדיין לא הבינו את המנגנונים של אהבה אותנטית ומתמשכת. רבים מאיתנו נסחפים על ידי הכימיה של ההתאהבות, על ידי התשוקה והצורך זה בזה, אבל מעטים מבינים שמעל הכל, לאהוב זה לדעת לבנות ביחד.
אהבה היא חסרת גיל, כי הלב לא מקבל קמטים, כי אם האהבה היא עזה וטהורה, היא תמיד צעירה.
אוהבים בוגרים כבר יודעים די והותר על התאהבות, ולכן מה שהם באמת כמהים אליו בשלב זה של החיים הוא משהו הרבה יותר עמוק ובו בזמן עדין. הם כמהים לאינטימיות, לשיתוף של שני מבטים שמבינים זה את זה ללא צורך במילים, ליהנות ממרחב משותף אך לכבד את האינדיבידואליות של זה. הם כמהים לקשר חזק ואציל שבו הם יכולים לעבוד ולהשקיע בכל יום כדי להגיע לאמנה מרומזת אך נוכחת במלואה: אהבה.
אריך פרום נהג לומר שאהבה היא אומנות. זה לא רק זוגיות נעימה, וזה מה שההתאהבות נותנת לנו ללא ספק, ההרגשה הזו שבה לא צריך לעשות כלום, פשוט להרגיש, ללכת עם הזרם, לנשום, לחלום ולתת לעצמך ליפול לעומק שקעים של תשוקה.
לאהוב היא אמנות כי זה דורש מאמץ, זה כמו לעצב פסל או ציור שבו כל משיכת מכחול חיונית כדי לתת פרספקטיבה, גוף ויופי ליצירה. אהבה בוגרת, זו שקורה כשעזבנו את נעורינו מאחור, מסוגלת לחלוטין להתחקות אחר כל תנועה בשלמות עדינה כי היא אומן טוב של רגשות. כי הוא כבר לא צריך להוכיח שום דבר והוא יודע בדיוק מה הוא רוצה.
כי אנשים אותנטיים בונים מערכות יחסים אותנטיות, שלמות ומספקות. אז זה לא משנה אם האהבה הראשונה לא הגיעה בסדר הנכון. בחיים, בסופו של יום, תמיד יש איזשהו מגע כאוטי להפליא, שבו אין לנו אפשרות טובה יותר מאשר ללכת עם הזרם כשאנחנו הולכים הלאה בתקווה ובלב מואר, תמיד צעירים.
