חוליו קורטאסר: חייו של אינטלקטואל ארגנטינאי

חוליו קורטאסר היה מספר סיפורים מדהים. הוא ריתק אותנו עם Hopscotch והראה לנו שגם חיי היומיום יכולים להיות מיוחדים ובלתי צפויים. סופרים לטיניים אירופאים מעטים השפיעו כמוהו. מורשתו תמשיך לחיות עוד דורות רבים.

לא מזמן מלאו 35 שנה למותו הטרגי מלוקמיה. אבל גם עכשיו, כמעט ארבעה עשורים מאוחר יותר, שמו מתקיים כאחד הסופרים החשובים בהיסטוריה.

הייתה לו יכולת מדהימה לכתוב סיפורים קצרים עם פרוזה עדינה להפליא, פואטית. גם הסגנון שלו, הסוריאליסטי לרוב, האיר אור והטיל צל על חיי היומיום שלנו, על החלקים הגולמיים והמעוררי השראה שבהם. לדוגמה, אנשים עדיין רואים באוסף הסיפורים הקצרים שלו, Bestiario, יצירת מופת נצחית.

הוא כתב אינספור ספרים, והותיר אותנו עם המון סיפורים, רומנים, מסות ושירה. אבל מעבר לצד הספרותי של הדברים, הוא היה גם עם שעמד על האידיאלים שלו. למעשה, חוליו קורטאזר הפך לצרפתי כדרך להפגין נגד הדיקטטורה הצבאית בארצו, ארגנטינה.

ביוגרפיה של ז'וליו קורטזר

חוליו קורטאזר נולד ב-1914 בבלגיה, כמעט באותו זמן בדיוק עם תחילת מלחמת העולם הראשונה. משפחתו הייתה ארגנטינאית, אך שהה כמה שנים באירופה בשל עבודתו של אביו כשגריר ארגנטינה בבריסל.

חמש שנים לאחר מכן, קורטאזר ביקר לראשונה בארצם של הוריו. ארגנטינה הייתה אחת משתי המדינות (יחד עם צרפת) שהשפיעו באמת על חייו האישיים ועל ספרותו.

איש של אותיות

בארגנטינה למד חינוך ועבד כמה שנים כמורה בעיירות קטנות. ואז, ב-1951, הוא חזר לעיר האהובה עליו, פריז, לאחר שזכה במענק. בסופו של דבר הוא בילה שם זמן מה בעבודה כמתרגם עבור אונסק"ו והמשיך בקריירה הספרותית שלו.

אבל כשעזב את ארגנטינה, הוא כבר פרסם כמה ספרים חשובים ביותר, כולל Bestiario המפורסם שלו. הוא גם עבד במגזינים שונים, כולל ריאלידד ולוס אנאלס דה בואנוס איירס, שעורךם היה סופר מפורסם אחר, חורחה לואיס בוגס.

עם זאת, הוא התחיל להתבלט רק בשנות ה-60. במהלך תקופה זו, קורטאזר הפך לדמות מרכזית בספרות הלטינית האירופית והספרדית. שמו הופיע לצד דמויות ענק כמו גבריאל גרסיה מרקס, חואן רולפו, מריו ורגס יוסה, מריו בנדטי ומעריציו חורחה לואיס בורחס.

לקורטזר היה סגנון עדין וחדשני ותודעה חברתית אמיתית שהובילה אותו להזדהות בשלב מוקדם עם קבוצות מודרות ומעמדות חברתיים.

קורטאזר: הפעיל החברתי

חוליו קורטאזר מעולם לא הפך לסמל של האינטלקטואל הקלאסי: פרטי ומופנם. בימיו הצעירים השתתף בהפגנות רבות נגד חואן פרון והדיקטטורה הצבאית שלו. אבל רק בשנות ה-60 הוא הפך לאקטיביסט בעל בטחון אמיתי ונלהב. עד לאותה נקודה, הוא שמר את קולו ורעיונותיו בעיקר ליצירותיו הספרותיות.

ספרים כמו החוף האחר וסיפורים כמו "הבית השבוי" היו סמלים לתקופה הסוערת שחוותה ארגנטינה. עבודות אלו עזרו לו לזכות בהכרה ובגישה למרחב הציבורי, ולכן החל לפתח אישיות פוליטית איתנה יותר.

למשל, הוא נסע לקובה לפגוש את פידל קסטרו, השתתף בהשבעה של סלבדור אלנדה כנשיא צ'ילה, והיה תומך בתנועת הסנדיניסטים בניקרגואה.

הוא הפך לפתע לסופר רדיקלי, מעורר השראה באלפי אנשים ומנסה להגן על זכויות האדם. הוא ערך כנסים ופרסם ספרים חשובים כמו Chili, le dossier noir , שם דיבר בפתיחות רבה על משטרו האכזרי של פינושה בצ'ילה.

לרוע המזל, האקטיביזם שלו לא התקבל בעין יפה על ידי ממשלת ארגנטינה. למעשה, המשטרה החשאית אף החלה בחקירה מתמשכת שלו בשל אמונתו הפוליטית.

הלחץ הפוליטי הזה (והרדיפה) הוביל בסופו של דבר את קורטאזר להגיש בקשה לאזרחות צרפתית כדי שיוכל לעבור לצמיתות לעיר האהובה שלו, פריז. הוא חי את ימיו האחרונים שם עד שמת מלוקמיה.

Hopscotch: אוצר ספרותי

פרסום הספר Hopscotch ב-1963 היה נקודת מפנה בספרות הספרדית. עם זה, קורטאזר עשה משהו שמעולם לא נעשה קודם לכן.

היכולת שלו להמציא סיפורים ולהחיות את השפה, האומנות שלו, הסגנון שלו והעלילות המדהימות שלו עבדו יחד כדי ליצור ז'אנר חדש.

מבנה

אם אתה יודע משהו על Hopscotch, אתה יודע שיש שתי דרכים שונות לקרוא אותו. ראשית, אתה יכול לעשות זאת בדרך ה"רגילה", על ידי קריאה מפרק 1 עד פרק 56. אבל כפי שקורטאזר עצמו מסביר בתחילת הספר, הדרך השנייה היא לעקוב אחר "טבלת ההוראות".

אם אתה הולך בשביל השני, אתה מתחיל מפרק 73 ועוקב אחר הסדר המוצג למרגלות הסוף של כל פרק. זהו זה. אבל הדרך הטובה ביותר לקרוא את הספר הזה היא לקרוא אותו בשני הכיוונים כדי שתוכלו לקבל תחושה מלאה עד כמה הוא מדהים ולפתוח את הראש לנקודות מבט ופרשנויות חדשות.

סגנון

קורטאזר כתב את Hopscotch בפרוזה פואטית. לא הייתה לו רק מטרה אחת להפתיע את הקוראים עם המבנה החדשני של הספר. המטרה האמיתית שלו הייתה שהקוראים יחשבו כיצד ניתן לכתוב סיפור מחדש, לעוות, לחשוב מחדש, ואפילו להרוס.

הוא התרחק מהשפה המקובלת ובחר לתאר את החלקים הרגשיים ביותר במוחנו. הוא עשה זאת באמצעות משחקי מילים, שינויים בפיסוק וניאולוגים (מילים חדשות).

עלילה

הדמות הראשית בספר היא הוראסיו אוליביירה, שהוא איש קר, אנליטי ואינטלקטואלי. הוא גם במשבר שמסמל חלק גדול מהאוכלוסייה. אבל עולמו משתנה לפתע כשהוא פוגש את אחת הדמויות הבלתי נשכחות בכל הספרות: לה מגה.

היא טהורה, רגשית, ספונטנית וללא תכונות קונבנציונליות. דמותה מכילה את המהות האמיתית של הסוריאליזם, התנועה שהשפיעה על קורטאזר בזמן שהיה בצרפת.

היא אתגר לחברה. היא גם ההיפך של הוראסיו אוליביירה: אדם יוצא דופן, אך פרימיטיבי. לאישה הזו יש רצון עז בצורה מוזרה להיות מיומנת במילים. עם זאת, האינטלקטואלים סביבה מקנאים באינטואיציה שלה, בקסם שלה ובפשטות שלה.

Hopscotch הוא סימבולי לשני הספירות של החברה: האינטלקטואלית והרגשית, הנוקשה והמהפכנית, הקיומית והקונבנציונלית... יש מעט ספרים מעוררי נפש כמו זה, מעטים שיכולים לעזור לך להרהר כל כך עמוק.