כאשר התוצאות תלויות באפיסטמולוגיה?

בטח שמעתם את המונח אפיסטמולוגיה בעבר. המורכבות של המילה עצמה גורמת לה להיראות חשובה, ולמעשה, היא כן. הרבה אנשים למדו את המונח הזה והתדיינו עליו. אבל מהי אפיסטמולוגיה? אפיסטמולוגיה היא ענף הפילוסופיה החוקר ידע.

ידע הוא מכלול המידע והעובדות שאתה מקבל כנכונים. עם זאת, אם אתה מקבל כמה דברים כנכונים, זה אומר שאתה מאמין שדברים אחרים הם שקריים. לפיכך, אפיסטמולוגיה מתמקדת בקריטריונים המאשרים ידע.

ההיפך הוא הרס הידע, הנקרא epistemicide. דוגמה היסטורית אחת לרצח אפיסטמי היא כאשר אנשים שרפו נשים על המוקד כי חשבו שהן מכשפות. האמת היא שהם שרפו את הנשים האלה כי הן האמינו והיה להן ידע בדברים שבעלי הכוח לא הסכימו איתם או האמינו בהם. כדי להרוג את הידע הזה, הם הרגו את ה"מכשפות".

סוגי ידע אפיסטמולוגי

אפיסטמולוגיה לומדת ידע. ליתר דיוק, הוא לומד כיצד אדם רוכש ידע. במילים אחרות, לאילו קריטריונים צריך לעמוד כדי לרכוש ידע. אפיסטמולוגיה גם מגדירה מושגים כמו "אמת", "אובייקטיביות", "מציאות" ו"הצדקה". לפיכך, אפיסטמולוגיה שימושית גם להגדרה מהו מדע, בין היתר.

כדי לדעת מה נחשב ידע ומה לא, תחילה עליך לשאול את עצמך אם אפשר להגיע להבנה של אמת אוניברסלית כלשהי. אם אתה חושב שזה לא אפשרי, אתה ספקן. אם אתה חושב שקיימות אמיתות אוניברסליות מסוימות, אז עולות שתי שאלות חדשות.

השאלה הראשונה היא איך אתה יכול למצוא את האמת הזו. אם אתה מאמין שאתה יכול להגיע אליו באמצעות החושים שלך, אז אתה אמפיריציסט. מצד שני, אם אתה מאמין שאתה יכול להגיע לאמת על ידי שימוש בהיגיון, אתה רציונליסט.

השאלה השנייה מתייחסת למושא האמת. אם אתה מאמין שמושא האמת הזו נמצא בתוכך (הדעה שלך על משהו, למשל), אז אתה אידיאליסט. עם זאת, אם מושא האמת הוא מציאות חיצונית, אז אתה ריאליסט.

השלכות של בחירה באפיסטמולוגיה אחת על פני אחרת

בפסיכולוגיה, כמו במדעים אחרים, חשוב שתהיה עמדה אפיסטמולוגית. אנשים מאמינים בדרך כלל שמדענים משיגים ידע באמצעות שימוש בחושים שלהם. כלומר, מדענים כולם אמפיריציסטים. מה שכן, הם ריאליסטים. הם מאמינים שהאמת טמונה במציאות החיצונית.

עם זאת, לא כל המדעים חולקים עמדה זו. ישנן אסכולות כמו פרשנותיזם, קונסטרוקטיביזם או הומניזם. אף אחד מאלה לא נותן את אותן תשובות לשאלות האפיסטמולוגיות שהזכרנו קודם לכן במאמר. פוזיטיביזם ופוסט-פוזיטיביזם, לעומת זאת, קרובים יותר לאפיסטמולוגיה עליה דיברנו בפסקה הקודמת. כתוצאה מכך, יש ויכוח לגבי איזו אפיסטמולוגיה היא זו שמציעה ידע אמיתי.

הסיבה לכך היא שהידע שמגיע מכל אחת מהאסכולות הללו שונה. למרות שאולי יש ביניהם הרבה מן המשותף, הדרכים לרכישת ידע או המתודולוגיות בהן נעשה שימוש יהיו שונים. כתוצאה מכך, הידע של אסכולה אחת יכולה להידחות על ידי אחרת.

השלכות בפסיכולוגיה

זה אולי נראה כאילו אפיסטמולוגיה היא לא יותר מדיון אקדמי ללא תשובה. עם זאת, בימים אלה יש ויכוח שרלוונטי לבריאות ואיכות חיים. הוויכוח הזה מתמקד בטיפולים אלטרנטיביים כמו רפואה הומאופתית.

אנשים הטילו ספק ביעילותם של מוצרים הומאופתיים. האם הם באמת עובדים? התשובה שהפוסט-פוזיטיביזם נותן היא "לא". ניסויים שונים מאשרים שאין להם השפעה ממשית על הגוף מלבד אפקט הפלצבו. אף על פי כן, מי שעמדתם האפיסטמולוגית מתמקדת ברציונליזם ובאובייקט הפנימי טוענים שאם המשתמשים בתרופה אומרים שהיא עובדת, אז היא עובדת.

לפיכך, ניתן לראות שהוויכוח לגבי טיפולים אלטרנטיביים הוא אפיסטמולוגי. בהתאם לתשובות לשאלות ששאלנו בתחילת המאמר, ניתן להגיע למסקנה שטיפולים אלטרנטיביים יעילים או לא. כתוצאה מכך, עליך לדעת את העמדה האפיסטמולוגית של האנשים המגינים על אמונותיהם. לא רק זה, אלא שאתה צריך להיות חושב ביקורתי ולהבין את המגבלות שיש לשיטות שונות בכל הנוגע למתן ידע אמיתי.