"מן הנייר:" לגלות את קסם הגורל
"ניירמן" אינו רק סיפור אהבה. בסרט הקצר הזה אנו מגלים לפני כל דבר אחר את הרצון לאהוב ולהיות נאהב. זה עוסק איך הגורל, העדין והקפריזי, יכול פתאום להחליט "לחבר אותנו" עם מישהו כדי לשפוך אור על חיינו המאפירים, ולתת מוטיבציה ללבנו הישן...
זוהי הפקה מקסימה של דיסני, וקיבלה ואוסקר עבור הקצר המצויר הטוב ביותר בשנת 2012. זוהי הפקה נצחית, גם בגלל שהמסר שלה הוא אוניברסלי וגם בגלל שבכל סצנה אנחנו מרגישים רגש שכל ילד וכל מבוגר יכולים להזדהות איתו.
לעתים קרובות אומרים שאנשים לא נפגשים סתם במקרה, אלא הגורל הוא זה שבוחר את הרגע הנכון עבור דרכיהם של גיבוריו להצטלב. אז זה תלוי בנו להתכוונן ללב שלנו ולמצוא את המסלול הנכון ללכת אליו.
ג'ון קהרס, המנהל של "ניירמן", מעיר שהיה לו את הרעיון לזמן הקצר הזה במטרו בניו יורק. "הקשרים" הללו שאנו יוצרים עם זרים מדי פעם משכו את תשומת לבו: מבט, מחווה, חיוך, ואז לא להיפגש שוב. אלא אם כן הגורל ירצה בכך, וכמובן, לנו בעצמנו...
כאשר הגורל בוחר בנו, עלינו לקבל החלטה
הגורל מקבל צורה ואופי בקצר הזה, והוא עושה זאת בתור "הגיבור השלישי": הרוח. "ניירמן" מתחיל בכך שהוא לוקח אותנו לניו יורק בשנות הארבעים, שם הגיבורים שקועים בימי העבודה ובשגרת היומיום שלהם. אבל פתאום משב רוח קטן מעורר קשר בין הזוג הצעיר ומביא איתו משהו לא צפוי: מבט, חיוך, רגש...
הגורל הוא שמציב אותנו זה בדרכו של זה, אבל אנחנו אלה שצריכים להחליט אם לצעוד בו ביחד.
לאירועים המשמעותיים ביותר יש התחלות סתמיות ביותר, בדיוק כמו זו שאנו רואים ב"ניירמן". הם דקויות שנוצרו על ידי הגורל שלנו. הם מציבים בפנינו הזדמנות: הזמנה ישירה לנו לאפשר ל"חיבור" שמעורר לפתע את מנועי ליבנו לפעולה להתגבש.
כוח הרצון
משהו שמושך אותנו לקצר זוכה האוסקר הזה הוא מעטה הנוסטלגיה שלו. לעתים קרובות אומרים שזיכרונות מגדירים את מי שאנחנו, ורוב הזמן אנחנו בעצמנו נוסטלגיה, אנחנו העבר.
"ניירמן" משתמש בשליטה בגוונים אפורים, תפאורה ומוזיקה, כדי לבסס את הקשר הרגשי הזה עם הזיכרונות שלנו, כך שנרגיש מזוהים עם הדמויות. רוב האנשים חוו את צירופי המקרים האלה, את דחפי הגורל האלה שבהם, אולי, לא היה מספיק אומץ או רצון לפעולה להתגבש. בדרך זו, הגיבור שלנו הופך לאלטר אגו שכל כך הרבה מאיתנו יכולים להזדהות איתו. הרצון שלו, המאמץ והנחישות שלו מתגמלים אותו בכל מיני הזדמנויות להתחבר שוב לנערת חלומותיו, אבל נראה שלמשך זמן מה, הרוח מחליטה רק לפעול נגדו...
כשהקשר הולך רחוק יותר מצירוף מקרים
כיצד ומדוע אנו יוצרים קשר מיוחד עם אדם אחד ולא אחר הוא דבר שהמדע עדיין לא הצליח לקבוע במדויק. לפעמים, המבטים שאנו חולקים הם כמו מראות שבהן אנו יכולים לראות חלק מעצמנו. אנחנו חווים משהו מוכר, מסתורי ומאתגר בו זמנית שאומר לנו "זהו זה!", יש את איש החלומות שלנו.
הגיבור שלנו מרגיש כך, כי למרות שיד הנסיבות היא שהביאה לו את הפרצוף הזה, את המבט הצורב הזה, את הנשיקה הארגמנית על אחת מפיסות הנייר שלו, הוא מבין שהקשר נוצר, ושווה להילחם ל. מסיבה זו, הוא מחליט להציף את העיר במטוסי נייר שאיתם הוא מקווה למשוך את תשומת לבה של הילדה...
החזיקו בחלומות שלכם ותגיעו אליהם
"תחזיקי בחלומות שלך ותגיעי אליהם." זה יהיה ללא ספק המסר ש"ניירמן" והבמאי שלו רוצים להשאיר איתנו. בקיום השגרה שלנו, לעתים נדירות קורה שאנו חווים את המצבים הללו. מצבים מלאים לא רק בקסם, אלא גם בהזדמנות.
החוטים נרקמים לעתים קרובות על ידי הגורל. אבל אם איננו מסוגלים להבין את ההצעות, אם נקבור את עצמנו בטלפונים הניידים ולא נרים את מבטנו, בטוח שלא נדע לקרוא את הרמזים הרבים שניתנו לנו בנסיבות.
אם כי ברגע שהם מזוהים, נותר רק להפעיל שלושה מרכיבים חיוניים: תשוקה, מוטיבציה והתמדה. הדרך להגיע לחלום הזה לא בדיוק תהיה קלה, למעשה, גיבור הקצר הזה כמעט מוותר, מובס. אבל לאט לאט הרוח הזו, לעתים שובבה וקפריזית, בסופו של דבר מציעה לו עזרה בצורה המפתיעה ביותר.
אנו מזמינים אתכם לגלות אותו ולשתף אותו. כי מי שמאמין בגורל צריך גם לסמוך על עצמו כדי להגיע ליעדים האישיים שלו.
