ההבדל בין טרנססקסואליות לטרנסג'נדריזם
הקידומת טרנס מגיעה מלטינית ומשמעותה 'מהצד השני' או 'דרך'. לאורך המאה ה-20, השימוש בו היה בסיסי במתן שמות לזהויות מיניות מגוונות. למעשה, הוא מגדיר אנשים שתפיסתם את עצמם אינה עולה בקנה אחד עם המין הביולוגי או המיוחס להם בלידה.
לפיכך, המילה טרנס הפכה למונח גג. במילים אחרות, הוא מקבץ זהויות כמו טרנססקסואליות, טרנסג'נדריזם, טרנסווסטיזם והצלבות.
במבט ראשון, המונחים "טרנססקסואליות" ו"טרנסג'נדריזם" עשויים להיראות מילים נרדפות. עם זאת, כל אחד מהם מופיע בזמנים שונים ומתייחס למאפיינים מסוימים של חווית החיים הטרנסית.
במאמר זה, נחקור בקצרה את ההיסטוריה של מושגים אלה. כמו כן, נבחן את העמדה האתית והפוליטית הכרוכה בשימוש בכל אחד מהם. יתר על כן, החשיבות של זיהוי טרנספוביה והילחם בה על בסיס יומיומי.
היסטוריה: טרנססקסואליות וההשקפה הביו-רפואית
המונח טרנססקסואליות הופיע לראשונה באמצע המאה ה-20, במיוחד בסביבה הביו-רפואית. הוא הוטבע כדי לתאר את אותם אנשים שזהותם המגדרית שונה מהמאפיינים המיניים שלהם בלידה.
ההיסטוריה מזהה את הרופאים, דיוויד קלדוול והארי בנג'מין כראשונים לנסח ולהשתמש במושג זה מבחינה קלינית. אחד המאפיינים החשובים ביותר הקשורים לרעיון הטרנסקסואליות היה הרצון של אנשים טרנססקסואלים לשנות את גופם כדי לגרום להם להתאים למגדרים איתם הם הזדהו.
בדרך זו, ובהתאם לקנונים הקליניים, נהלים כמו ניתוח לשינוי מיני וטיפול הורמונלי הפכו למרכיבים שהגדירו את הטרנסקסואליות ואת האנשים שהזדהו כטרנססקסואלים.
כמו כן, טרנססקסואליות הפכה לקטגוריה להגדרת התנהגויות "פתולוגיות" ו"סטות" ביחס להתאמה בין מין למגדר.
לאחרונה, גם ה-DSM-V וגם ה- ICD-11 עשו מאמצים להפחית את הסטיגמה הקשורה לזהויות טרנססקסואליות. עם זאת, אבחנות כמו "דיספוריה מגדרית" ו"אי-קורדנס מגדרי" עדיין עשויות להיחשב כדרכים לפתולוגיזציה של מגוון מיני ומגדרי ולחרוט אותו במסגרת של בינאריזם מנורמל.
לקראת דה-פתולוגיזציה: טרנסג'נדריזם וזהויות טרנסיות
כך החלו להופיע זהויות טרנסג'נדריות . למען האמת, הם נוצרו כביקורת על ההשקפה הביו-רפואית. הם מדגישים את העובדה שטרנספורמציות על הגוף כדי לרשום אותו בקטגוריית הבינאריות זכר/נקבה אינן הכרחיות על מנת לחוות זהות טרנסית.
נכון שבמקרים מסוימים טרנסג'נדרים יעברו התערבויות הורמונליות או כירורגיות. עם זאת, המטרה האמיתית שלהם היא להטיל ספק ברעיון של צינורמטיביות. יתר על כן, הם חולקים על הציווי החברתי שהחומריות הפיזית של הגוף והזהות המגדרית המשוערת צריכות להתאים.
לפיכך, ניתן לראות בטרנסג'נדריזם חיפוש אחר דה- פתולוגיזציה של המגוון המיני. יתר על כן, זוהי מחויבות פוליטית להבנת הצורות ההיסטוריות והתרבותיות שבהן בנינו מערכות יחסים עם גופנו.
עבור חלק מקבוצות ה-LGBTI+, במיוחד באירופה הלטינית, טרנסג'נדריזם הוא זהות המתהווה בצפון הגלובלי ומתעלמת מהמאבקים להכרה בגופים מגוונים במרחב הציבורי ולהשתלבות מלאה בחיי החברה. עם זאת, טרנסג'נדריזם הוא הזמנה רבת עוצמה לחשוב על מיניות ומגדר מנקודת מבט מועשרת.
תפסיקו עם טרנספוביה!
הדבר החשוב ביותר, מעבר לבסס הבדלים בין המונחים ופשוט הפיכתם לתוויות, הוא להכיר בכך שמי שמגלמים את המושגים הללו מדי יום מתמודדים עם הפרות שונות של זכויות היסוד שלהם.
האלימות נעה בין הטרדה, תוקפנות מילולית (במרחב הציבורי וברשתות החברתיות), ורדיפה ועד לתוקפנות פיזית, אונס ורצח. לכך מתווספים שלילת שירותי בריאות (שעשויים להיות קשורים או לא קשורים למעבר מגדרי), קשיי הגישה לחינוך ומעט הזדמנויות עבודה בתנאים של כבוד, הכרה ותגמול הוגן.
בנוסף, התקשורת אחראית לרוב ליצירה, הפצה וחיזוק של סטריאוטיפים שליליים כלפי טרנסים. זה, בתורו, שומר ומשחזר דעות קדומות חברתיות, ומפנה מקום לצורות חדשות של אלימות.
צריך לפעול. למשל, יש ליידע אותנו בחוויות של טרנסים. עלינו לדעת כיצד להשתמש בכינויים המתאימים בהתאם לזהותם המגדרית. והכי חשוב, עלינו לדווח ולא לשחזר כל צורה של אפליה, אלימות או דחייה של הקהילה הטרנסית. פעולות אלו חשובות על מנת להפוך את החברה שלנו למקום מכיל ומכבד יותר. מקום סובלני יותר לכל סוג של הבדל.
