דמעות הן לא יותר מהפצעים שלנו שמתאדים
תן לך לקרוע החוצה, תן למלח ולמים לסגור לך את הפצעים, ותן לכל מה שכואב ומרגיז אותך להיעלם עם כל טיפה. תן לגוף שלך להרגיש ולרגשות להציף אותך כדי שתוכל להמשיך להתקדם, כדי שתוכל לחיות את חייך במלואם.
אל תתחבא כשאתה בוכה, אל תפחד להראות את הפגיעות שלך, שאנשים אחרים יראו שאתה מרגיש דברים עד עמקי נשמתך ושאינך מפחד להביע זאת. דמעות נחוצות לפעמים, הן לא יכולות להישאר בפנים; במוקדם או במאוחר הם ייצאו החוצה, וזו הסיבה שאתה צריך לתת להם לזרום ולשלום לפלוש אליך.
"כשרגשות מתבטאים לבסוף, הם גורמים לך לבכות, זה פשוט כמו זה."
-ג'ון לנון-
למד לבכות, לתת לדמעות שלך לזרום
דמעות לא צריכות לגרום לנו להרגיש רע; די ההפך. למעשה, אם נחשוב על מה שאנו מרגישים לאחר בכי, נראה שאנו מרגישים הקלה, נחמה ושנוכל לחייך שוב.
לכן, חשוב ללמוד לתת לדמעות שלנו לזרום, מעבר לדעות הקדומות ולפחד ממה שאנשים אחרים עלולים לחשוב, ולכן אנחנו הולכים לדבר על היתרונות של הדמעות, על שחרור הרגשות שלנו.
הם עוזרים לך להכיר את עצמך
כשאנחנו בוכים, הדמעות שלנו עוזרות לנו להרהר בעצמנו, על מה שמדאיג אותנו, על מה שאנחנו ועל הסיבה לעצב שלנו, אבל זה גם עוזר לנו לקבל נקודת מבט חדשה על מה שחשוב באמת, מעבר לדאגות הקטנות של היומיום שלנו. חיים.
כולנו יודעים מה מרגיז אותנו וישנן דרכים רבות לשחרר את זה: לדבר, ללכת, להרהר, לכתוב את הרגשות העמוקים ביותר שלנו. בקיצור, זה עניין של לא לפחד להתבטא.
הם דרך לבקש עזרה
בכי יכול להיות דרך למשוך תשומת לב ולבקש עזרה. אולי הגיע הזמן שמישהו יקשיב לנו ויגרום לנו לראות הכל אחרת, או אולי אנחנו צריכים חיבוק גדול.
ואם העצב נמשך והדמעות לא מפסיקות, אולי הגיע הזמן לבקש עזרה מקצועית כדי להתגבר על מצב הרוח הזה.
"אף אחד לא ראוי לדמעות שלך, אבל מי שמגיע להם לא יגרום לך לבכות."
-גבריאל גרסיה מרקס-
הם משחררים מתח
הדמעות משחררות את הלחץ שלנו. לאחר בכי, אנו מרגישים טוב יותר שכן בכי הוא דרך לשחרר מתח, לשחרר את מה שמלחיץ אותנו. הרגישו איך הדמעות שלכם מגיעות לזוויות עיניכם, ושחררו אותן כדי שכל הייסורים שלכם ייעלמו, כדי שהעולם יוכל להתערפל לרגע רק כדי להיראות בבירור כמה שניות לאחר מכן.
הם מאפשרים לך להתחבר לאנשים אחרים
כשאנחנו בוכים, אנחנו מראים את הפגיעות שלנו, ולמרות שמישהו עשוי לחשוב שבכי הוא סימן לחולשה, זה באמת סימן לאומץ, האומץ להופיע בדיוק כמו שאנחנו, עם כל הפגמים והמעלות שלנו.
כשאנחנו בוכים, אנחנו יכולים להרגיש שאנשים אחרים, אפילו זרים, קרובים יותר, ידידותיים יותר. הדמעות מפגישות אותנו ומחברות אותנו עם אנשים אחרים כדי להרגיש אנושיים יותר.
אל תשפוט את הדמעות שלך
בכי זה לא לחלשים, זה אנושי ואמיץ. לעתים קרובות יש לנו את הרעיון שאסור לגברים לבכות כי הם מגלים חולשה, אבל באמת מה שבכי מראה לנו הוא האומץ לשחרר את הרגשות שלנו.
נשים, לעומת זאת, נתפסות לעיתים כרגישות מדי ונוטות לעצור את דמעותיהן כדי לא לגלות רגישות ורגשות חשופים.
אבל עלינו לזכור שלהראות את רגשותינו בכל דרך הכרחי היא משהו טוב וחיוני לבריאותנו הנפשית והפיזית.
לתת לדאגות שלנו להישאר בתוכנו יכול ליצור אי נוחות עמוקה, אז שחררו את הדמעות שלכם, תנו לפצעים שלכם להתאדות וסגרו עם כל טיפה שמחליקה על פניכם, ואל תפחדו מהדמעות שלכם.
"האם הדמעות שמעולם לא בכינו מחכות לנו באגמים קטנים? או בנהרות בלתי נראים שזורמים לעבר עצב?"
- פבלו נרודה -
