מהי המהפכה האמיתית של הפסיכולוגיה החיובית?
תחומי פסיכולוגיה מעטים הפכו פופולריים כמו פסיכולוגיה חיובית. זה גרם לאנשים להיות מודעים לכמה חשובים הרגשות שלנו. היום ננסה לענות על השאלה הבאה: מהי המהפכה האמיתית של הפסיכולוגיה החיובית?
בשלב מסוים בהיסטוריה המערבית, לאחר ימי הביניים האפלים, התבונה החלה לתפוס מקום באמונה. ההיגיון של הנאורים העלה את המדע והזכיר לנו שגם כדור הארץ אינו מרכז היקום וגם האדם אינו מרכז הטבע.
ניטשה חשב שהוא "הרג" את האל באופן סמלי עם הצהרת "אלוהים מת" שלו, אבל זה היה תומס הובס שציין שיש לנו את האויב הגרוע ביותר בבית עם "האדם הוא זאב לאדם". כלומר, שאיכשהו עדיף שהאדם יהיה מת.
בעקבות קו המחשבה הזה, יש לנו את "המת" הזה, נחלש, ממש כמו גרגר חול בזכוכית מגדלת בקוסמוס העצום הזה שלנו. ואז, הפסיכולוגיה נכנסת ומתמקדת בתהליכים האינטימיים ביותר שלנו: הרגשות שלנו.
המאה ה-21 באמת נראית המאה של הרגשות. גם של אינטליגנציות מרובות, אבל, מעל הכל, מכל הדברים הרגשיים. זה מה שעוזר לנו להתמודד עם הזאב. הזאב שחי באנשים שמקיפים אותנו, אבל בעיקר זה שחי בתוכנו.
המהפכה האמיתית של הפסיכולוגיה החיובית
אולי ההישג הגדול ביותר של הפסיכולוגיה הוא להפוך את מה שהיה פעם מעצבן אותנו על ראשו. אני אסביר. אלו מכם שלמדו פסיכולוגיה ומתודולוגיה יזכרו שאחד מכאבי הראש הקשים שעמם נאלץ חוקר להתמודד הם מקרים לא טיפוסיים (חריגים). אנחנו מדברים על המקרים שהם לגמרי לא צפויים, תוך התחשבות במקורות השונים הזמינים, כמו אמצעי המחקר עצמו או ספרות.
חוקרים רבים רואים בהם מקור לטעות. למעשה, יש כל כך הרבה הליכים סטטיסטיים מורכבים (לא יכולת לדמיין כמה), ולכן באמת הערכים הלא טיפוסיים האלה לא משפיעים יותר מדי על מסקנות המחקר.
הסיבה האמיתית שהם באמת נחשבים למטרד היא שלרוב זה בגלל שגיאה במדידות או בקידוד.
הסטטיסטיקה משקרת
הנה דוגמה. תארו לעצמכם שפסיכולוג הפעיל מבחן שמודד חרדה בקרב מדגם של אנשים. ישנן 15 שאלות שאתה יכול לציון 1 או 0. הציון המקסימלי הוא, לפיכך, 15. עם זאת, כאשר אתה מזין את כל הנתונים למחשב, אתה פתאום מבין שיש אדם עם ציון של 113. באופן הגיוני, הציון הזה זה בלתי אפשרי, כלומר זה תומלל בצורה שגויה.
למרות שזו שגיאה ברורה למדי, ישנם מקרים אחרים לא כל כך ברורים. אם היינו מכניסים 11 במקום 1, אז הנתונים לא היו מושכים את תשומת ליבנו, וזה לא היה נראה בכלל מקרה לא טיפוסי. בואו ניקח את זה צעד קדימה ונהפוך את זה לקשה עוד יותר. תאר לעצמך שכולם מקבלים ציונים בין 2 ל-5, חוץ מאדם אחד שמקבל 14. מוזר, נכון?
מה עושים עם הנתון הזה של 14? ובכן, כפי שציינו בעבר, הסטטיסטיקה יצרה הרבה פתרונות עבור הערך הלא טיפוסי שלנו, והיא עשתה זאת ברמות חד-משתניות ורב-משתניות כאחד. רוב הערכים הלא טיפוסיים הללו נמצאים בקצה אחד של הסקאלה, והרעיון הוא להגביל את השפעתם ככל האפשר בעת יצירת ניגודים.
פסיכולוגיה חיובית: לימוד האושר היכן שהוא נמצא
בשלב זה, נשאיר את המתודולוגיה לצד אחד כדי להסביר את המהפכה האמיתית של הפסיכולוגיה החיובית. הוא לא הניב את הציונים הצפויים - הממוצעים - אלא את אותם "חריגים נבזים".
מה שקורה במשרד של פסיכולוג דומה במובנים רבים. מה שפסיכולוגים ומטופלים מחפשים זה להתקרב ככל האפשר לנורמליות. וכמובן, התקרבות לנורמליות פירושה התקרבות לממוצע.
הפסיכולוגיה כבר עשתה את זה, אני שומע אותך אומר, בוחנת את אלו שקיבלו ציון גבוה מאוד בסולם החרדה, למשל. אלה שבמהלך היקיצה נקלעו לדיכאון קיצוני, אם לצטט מקרה מסוים.
מה שזה לא עשה יותר מדי זה ללמוד את אלה שהיו לא טיפוסיים. לדוגמה, אלה שהתמודדו עם מצב שעלול להיות חרדה ושהראו רמות מבוקרות של חרדה. או כאלה שהצליחו להתאושש במהירות לאחר אירוע שעלול להיות טראומטי.
לומדים את הלא טיפוסי
הפסיכולוגיה החיובית אמרה לנו שאנחנו צריכים להתחיל ללמוד את האנשים שהם לא טיפוסיים. אלה שעד לפני כמה שנים התעלמו מהם. אנחנו צריכים ללמוד את האנשים שמראים סימנים חיוביים במקום השליליים שאנו מצפים להם. אנשים אלו הועמדו בעבר לצד אחד כי הם "קלקלו" את הסטטיסטיקה. זוהי המהפכה של הפסיכולוגיה החיובית.
עם זאת, השינוי הזה היה משב רוח רענן. כעת אנו יכולים לומר לאנשים שיש לנו דוגמאות הנוגדות את הנורמה ונגד המחלות. אלו ה"חריגות" שאנו באמת רוצים שיהפכו ל"נורמליות" יותר ושכיחות יותר.
בואו ללמוד את המקרים יוצאי הדופן לפני שנמחק אותם מהסטטיסטיקה! הם אלה שיכולים לעזור לנו לשפר את הממוצע כי יש להם את המפתח. הם יודעים את הדרך לזכור טוב יותר, להיות רגועים יותר ולהיות עמידים יותר.
אחד מעמודי התווך העיקריים שעליהם עובדת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית הוא האמירה שלה שאנחנו לא מגיבים למציאות, אלא למה שאנו תופסים כאמיתי.
המקרה של הנמר
נניח שאנו רואים נמר מתקרב אלינו, ואיננו רואים מה ימנע ממנו להסתער עלינו (שרשרת, למשל). זה לגמרי נורמלי עבורנו להיכנס לפאניקה. עם זאת, זה לא אומר שהשרשרת לא קיימת. השרשרת תמנע ממנו להגיע אלינו, ותאפשר לו לעשות לנו משהו, אבל זה לא מונע מהלב שלנו לפעום כמו משוגע.
העבודה עם מה שאנו תופסים, במקרה של הנמר, נותנת לנו חיסרון גדול. עם זאת, הפסיכולוגיה החיובית אומרת לנו שהמרחק הזה, הסינון הזה של מה שמגיע אלינו דרך החושים שלנו יכול להיות מופנה לטובתנו.
תחשוב על כמה אתגרים התמודדת עם הרגשה שהכל כבר אבוד עוד לפני שהתחלת. ובכל זאת באתגרים אחרים, התגובה החיובית הראשונית שלך עזרה לך להתגבר על המכשולים המסובכים ביותר?
אז כן, אם נפנה לפסיכולוגיה חיובית ולרגשות שלנו, אז אלו בדיוק הדברים שיכולים לגרום לנו להפוך לאנשים הלא-טיפוסים, ליוצאי הדופן, וכאלה שיכולים לעזור לאחרים להפוך גם הם ליוצאי דופן.
