מרסלו סבריו מדבר על חוסן

מרסלו סבריו חיבר ספרים כמו La Buena Comunicación (תקשורת טובה), Los Superhéroes también Van a Terapia (גם גיבורי על זקוקים לטיפול), ו- Cenicientas y Patitos Feos (סינדרלות וברווזונים מכוערים). הביבליוגרפיה המרשימה שלו מעוררת השראה ומבוססת על תקשורת, פסיכודיאגנוזה ופסיכותרפיה.

ראוי לציין את חקירותיו על טיפול מערכתי במכון המחקר הנפשי בפאלו אלטו, קליפורניה. הוא מלמד שם ומייצג את ארגנטינה ב- Escuela de Terapia Familiar (בית הספר לטיפול משפחתי) בבית החולים דה סנט פאו בברצלונה.

כמו כן, מרסלו צ'בריו היה חלק ממאמץ ביטול המוסדות בטריאסטה, איטליה. זוהי הצהרה על גישתו המהפכנית כלפי הפרקטיקה הקלינית. זה תמיד תענוג לשמוע אותו מדבר על החשיבות של עבודה על עצמך והרהור בחברה.

ראיון עם מרסלו סבריו

בראיון זה עם מרסלו סבריו, תלמדו עוד על מושג החוסן. בחיפוש האדם אחר משמעות, ויקטור פרנקל תיאר את ההתעלות של הערך העצמי בחיינו. להיות גמיש יכול להשפיע על הרווחה שלך ולהגביר את ההערכה העצמית שלך.

מרסלו סבריו רואה את החוסן מנקודת מבט מערכתית ומנקודת מבט התייחסותית. בדרך זו, המשאבים הפסיכולוגיים שבהם אתה משתמש כדי להתמודד עם המכשולים שלך הם לא הדבר החשוב היחיד. הסביבה שלך פועלת גם כמתווך.

גישה חשובה ומעניינת זו יכולה לעזור לך להרחיב, אם אפשר, את כל מה שידעת פעם על חוסן. עכשיו אתה יכול לראות את זה כשילוב סינרגי של היבטים ביולוגיים והאינטליגנציה הרגשית שלך. בוא נראה מה יש למרסלו סבריו להגיד על זה.

מה זה חוסן?

במילים פשוטות, אתה יכול להגדיר חוסן כיכולת שיש לבני אדם לשרוד זמנים קשים. כשהוא מרגיש פגיע לדברים, אדם גמיש יכול להשתמש במשאבים שלו כדי להתמודד, להסתגל ולהתגבר על קשיים.

מה אתה יכול לספר לנו על חוסן מנקודת מבט מערכתית?

חוסן הוא מושג יחסי. זה קורה כשאתה מתקשר עם אנשים אחרים ואתה צריך לסמוך על עצמך כדי להתמודד עם הבעיות שלך.

לגבי יכולות גמישות, מה יותר מגדיר: משאבים אישיים או משאבים סביבתיים?

משאבים אישיים הם אלה שכבר יש לך, אלה שמגיעים מעצמך ומתפתחים עם כל אינטראקציה עם אחרים ועם הבעיות שאתה מתמודד איתה. עכשיו, כמובן, הסביבה או ההקשר חשובים מאוד. זה ממריץ ומניע להגביר את משאבי החוסן שלך.

אני יכול לומר ששניהם רלוונטיים כי אחד משפיע על השני להגביר או להקטין את עצמו. אני אני כי אתה אתה, כלומר זהותך מגיעה מהאינטראקציות שלך. אתה האינטראקציה עם הקשר, פעולות, מצבים, משאבים אישיים, ביולוגיה ומשמעויות מיוחסות. כל זה עושה אותך עמיד.

האם חיבה קשורה לחוסן?

חיבה חיונית, לא רק לאדם גמיש אלא לחיים עצמם. אני תמיד אומר שיש ארבעה יסודות מוכרים בטבע: אוויר, אש, מים ואדמה. בטריטוריה האנושית, יש לך יסוד חמישי: אהבה. אהבה, בהיותה גמישה, היא מה שמונע מאיתנו אסונות. אתה יצור יחסי, אתה צריך אחרים כדי להבטיח את הישרדותך.

קשר זה הוכח בממצאי מחקר של הרווארד על התפתחות מבוגרים. מדובר בפרויקט מחקר משנת 1938 שהמשיך ובחן את חייהם של למעלה מ-700 גברים ונשים ובמקרים מסוימים גם בני זוגם.

מחקר זה, שהוא גם המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה, מראה שחשיבות החיים נובעת ממערכות היחסים שלנו. אתה צריך לשמור על קשרים קרובים. עובדה היא שהאנשים המאושרים והבריאים ביותר מבחינה נפשית הם אלה שחולקים קשר חזק עם משפחותיהם וחבריהם.

אחד ממנהלי המחקר, ולדינגר, מצביע על החשיבות של מערכות יחסים איכותיות, הימנעות מאלה קונפליקטואליות והתמקדות בבריאים. חברים רבים לא יהפכו אותך לאדם המאושר ביותר על פני כדור הארץ, איכות מערכות היחסים שלך תעשה זאת. זה לא קשור לכמות, אלא לאיכות.

לבסוף, היכולת לשים את עצמך במקום של מישהו אחר, להזדהות, להבין אותם. זוהי דרך לצמצם קונפליקטים ולחיות חיים פחות מפותלים. זה יעזור לך לשים לב לטוב בכל מצב, לחלץ את הטראומות ולראות את ההוד בכל מצב. עם זאת, אני צריך לציין שיש מצבים מסוימים שבהם, לפעמים, קשה לראות את חצי הכוס המלאה כמו מוות של ילד, אונס או קטסטרופות.

האם אתה חושב שמישהו ללא קשרים חזקים עדיין יכול להיות עמיד? אם כן, אז איך?

Attachment, מושג שטבע ג'יי בולבי בשנות ה-40, אומר שכדי לשרוד, בני אדם צריכים לפחות לשמור על קשר עם אדם חשוב אחד בחייהם. לא מישהו שיאכיל אותנו (זכור שבני אדם לא יכולים להצטייד בעצמם), אלא להרגיש מוגנים ובטוחים בחיבה.

התקשרות לא כרוכה רק ברגשות, זה גם מושג אינטראקציוני גרידא, וככזה, רגשות חיבה יכולים להישאר איתך לכל החיים ולחזק אותך. אנשים חסרי ביטחון עם בעיות ביחסים, במקרים רבים, לא הרגישו אהובים בילדותם וחסרו להם תמיכה שיכולה לתת להם ביטחון והערכה עצמית.

למרות שאכן ניתן לפתח את הסגנון האינטראקציוני הביולוגי והרגשי הזה בשנים מאוחרות יותר, ניתן ללמוד אותו ולעשות אותו בשיטתיות מוקדם יותר. B. Cirulnyk, אחד המחברים שעבדו הכי הרבה על חוסן, מדבר על מדריכים לחוסן שהם תומכים רגשיים, מנחים ומניעים שיכולים לעזור לך להתגבר על מצבים קשים.

ראוי לציין שדמויות חיבה אינן רק אנשים כמו הורים, בני זוג, סנדקים, דודות או חברים. סרטים, ציטוטים, סיפורים, ספרים ושירים יכולים גם לעורר ולייצר מוטיבציה.

אם היו לך קבצים מצורפים מאובטחים, זה עשוי להקל עליך להניע את עצמך. זוהי התוצאה האמיתית של ההתקשרות: לחזק אותך להיות האדם שלך ולהתמודד עם בעיות חייך, אבל גם להיות בעל היכולת להינצל על ידי אנשים בעולמם המבוגרים, להיעזר ולתמוך בהתגברות על קונפליקטים. יחד עם זאת, לקבל את הכוח להציע את עצמך כדמות התקשרות או מורה לחוסן.

איך הערכה עצמית משפיעה על היכולת שלנו להיות גמישים?

הערכה עצמית וחוסן הם שני מושגים הקשורים זה לזה. אדם אחד שהשבחים האישיים שלו מאוזנים הוא גם חזק ויש לו מספיק משאבים להתמודד עם כל הבעיות המתעוררות. כעת, הם יידעו מתי לבקש עזרה ולהקיף את עצמם באנשים חיוביים שיכולים להדריך אותם.

לפעמים אתה לא מודע ליכולות האלה, תלוי איך אתה מסתכל על עצמך. אני מגדיר הערכה עצמית כמצפון עצמי של הכרה במשאבים שלי כמו גם בחולשות שלי, כי הידיעה שאני פגיע גם מחזקת אותי.

איך מישהו יכול להתמודד עם חוסר הערכה עצמית וחוסר הביטחון שלו?

חוסר הערכה עצמית ותחושת חוסר ביטחון הם נושאים קשורים. אם אתה חסר הערכה עצמית, אתה חסר ביטחון. חוסר הביטחון שלך מוריד את ההערכה העצמית שלך ואתה תלך לאיבוד במעגל אינסופי.

ברווזונים מכוערים וסינדרלות, כדי לנסות ולהתגבר על התחושות האלה של חוסר ביטחון וחוסר הערכה עצמית, צריך להפסיק לעשות דברים רק כדי להרגיש שאנשים אוהבים אותם או שאכפת להם מהם. הערכה עצמית היא תהליך שמתחיל מבפנים, לא להיפך.

אנשים לא מוערכים מנסים לעשות דברים למען אחרים, מחכים בסתר לקבל הכרה, ולא מבינים שהם שמים את הרצונות שלהם מאחורי אחרים. רק בגלל שהם עלולים לקבל חיבוק או הבעת חיבה.

הן הופכות למאצ'וס, לנשות פלא, לאמבולנסים, לכבאים, לסטודנטים מושלמים, לקורבנות, רק כדי לקבל כמה מנות של הערכה עצמית בכל אינטראקציה. זה לא עובד. מישהו ללא הערכה עצמית הוא כמו שקית מלאה חורים. אתה מנסה למלא אותו, אבל אתה לא יכול. כן, כולם אוהבים לקבל שבחים ולשמוע כמה אנחנו טובים, כמה אנחנו חכמים וכמה אנחנו חמודים, אבל תלוי בזה זה כמעט פתולוגי.

התבוננו בתוככם וערכו רשימה של המעלות והפגמים שלכם. נסה להבין מי אתה עם כל החולשות והחוזקות שלך, זה ייתן לך ערך בעיני עצמך. שים את עצמך במקום הראשון, תן מבלי לצפות למשהו בתמורה, עשה את הדברים שאתה רוצה לעשות, בקש דברים ותבלה עם אנשים שנותנים לך חיבה אמיתית ומעודדים אותך כל יום.

יש אנשים שחוו חוויות ממש רעות בחיים, אבל הם נשארים עמידים. למה?

קשה להצביע רק על דבר אחד לגבי אנשים כאלה. זה עדיין בגדר תעלומה. בני אדם שרדו מלחמות, מחנות ריכוז, התעללות במשפחה, רעב, עוני וכל מצב פגיע אחר. יש להם יכולת הישרדות טבעית, ועם זאת, אנשים מסוימים עם פחות בעיות פשוט לא מצליחים בסביבות אלה.

חוסן הוא שילוב סינרגי של יכולות ביולוגיות (נוירוטרנסמיטורים כמו סרוטונין, דופמין, אנדורפינים, ההיפוקמפוס שהוא מרכז הלמידה עם מידע אד-הוק זמין, פיתוח טוב של הורמוני שיקוף שעוזרים לך להזדהות), אינטליגנציה רגשית (בדיוק כמו שגולמן אמר על חמשת המרכיבים של אינטליגנציה רגשית: מודעות עצמית, ויסות עצמי, מוטיבציה, אמפתיה וכישורים חברתיים), אלמנטים יצירתיים (המיספרה הימנית) לראות את הצד החיובי של הדברים, יצירתיות למצוא דרכים לצאת מבעיות ויכולות אמפתיות ליצור קשרים בריאים ומטפחים.

לאדם גמיש יש גישה קוגניטיבית הבונה רצף של מחשבות חיוביות. המחשבות החיוביות הללו מבטלות את המחשבות השליליות שעושות טראומה ומדביקות את הרגשות שלנו.

זה גם תהליך אבולוציוני. ישנם מבוגרים עמידים שיצרו שיטה לזהות מה גרם להם לחוסן. הורים עם חיים קשים שהתגברו על מצבים כואבים הניעו גם את ילדיהם להיות עמידים. הם נתנו להם את המשאבים להתמודד עם כל נושא, מלבד המסרים והלימוד המפורשים. בעיני, אלו הן התכונות ששמתי לב אליהן אצל אנשים עמידים.

האם יש סוג של אישיות עמידה?

שאלה טובה! אני חושב שיש סוג גמיש של אישיות או, לפחות, נטייה לחוסן. למישהו פשוט יש את יכולת ההישרדות או הקלות להסתגל ולשרוד דברים, כמו מה שתיארתי בשאלה האחרונה.

עם זאת, ניתן ליצור חוסן ולעורר. בפסיכותרפיה אנו יוצרים חוסן. כלומר, הגדלנו את המשאבים של כמה אנשים כדי שיוכלו לפתח את היכולת להתמודד עם כל בעיה שהם נתקלים בהם. זה אומר שאולי זה בא באופן טבעי לאנשים מסוימים לקבל את המשאבים לפתור ולהתגבר על אסונות, אבל אחרים צריכים קצת עזרה, או מוטיבציה, כדי ליצור כלים הישרדות כאלה.