הנתינה חשובה רק אם אתה מכניס לזה אהבה
נתינה היא מעשה אמונה שהמבחן האמיתי היחיד שלו הוא אהבה. זה אקט של חיבה שמגיע מהלב ומתפשט בעיניים עצומות. מידת החיבה הנישאת במרומז במעשה הנתינה היא המדד לעוצמתה. יתרה מכך, לתת רק כדי לתת יכול להיות קל, אבל לתת ברצון ובכנות זה לא כל כך קל.
אז זה לא רק מה שאתה מסוגל לתת לאחרים או מה שאתה מקבל מהם, זו גם האהבה שאתה משקיע או אוסף בכל פעולה. זה נראה סותר, אבל כדי להיות מסוגל למלא את הנשמה, יש צורך לחלוק חלק מהעוצמה הרגשית הנישאת בתוכה.
נתינה יכולה למלא אותך בדיוק כמו לקבל
נראה שהמושג של קבלת משהו ממישהו מרמז על הוספה, בעוד שנתינה מרמזת על חיסור. זה יכול להיות לפעמים המקרה, אבל לעתים קרובות יותר מאשר לא, החוק הזה אינו נכון. אנשים שוכחים שפעולת הנתינה יכולה לתדלק אותך בדיוק כמו, או אפילו יותר מאשר, לקבל.
"ממה שאנחנו מקבלים, אנחנו יכולים להתפרנס; מה שאנחנו נותנים, לעומת זאת, עושה חיים."
-ארתור אש-
זה נכון ששניהם חשובים. למעשה, נתינה מעצם התענוג לעשות משהו מהלב שווה בדיוק כמו לקבל אותו ממישהו אחר. שניהם כרוכים בדינמיקה שאמורה ליצור אושר וסיפוק אישי.
כשאנחנו מקבלים, אנחנו מרוויחים משהו, אבל כשאנחנו נותנים אנחנו יכולים להרוויח אפילו יותר. בעבר, היוונים האמינו שהאינטליגנציה הרגשית שוכנת בלב. מסיבה זו, מה שחשוב הוא האהבה שאתה מכניס למה שאתה נותן או הרגש שאתה מרגיש כשאתה מקבל, לא הפעולה השטחית של נתינה או קבלה.
הלב משיג את הדלק והאנרגיה לפעום הודות לאיזון בין נתינה וקבלה.
כשנתינה למישהו אחר היא גם נתינה לעצמך
באותם קווים, זה הוגן לומר שדיבור על נתינה וקבלה מהלב מתורגם לנתינה לעצמנו ולדעת מה אחרים רוצים להשיג לנו. זה מה שבאמת מדובר ביחסים אישיים; חתיכה רגשית קטנה מעצמך מתעופפת בכל פעם שאתה נותן בכנות, וחלק מהותי מהאדם האחר עושה את עצמו בבית בתוכך כשאתה פותח את עצמך לקבל אותו.
זה לא אומר כלום כשאתה נותן בלי חיבה. לעשות טובה למישהו לטובתך זה לא ידידותי, ולחשוב על האדם האחר מתוך מחויבות היא חולפת. אבל כשאתה מכניס אהבה בכל מה שאתה עושה, הכל משתנה.
אז אם תשים רגש במה שאתה נותן, אתה תעשיר את המתנה. אתה תסיר את המסכות שלך, תפתח את הדלתות לחלקים הפגיעים ביותר של עצמך, ותיתן לחלק הטהור ביותר שלך להראות.
"אין אדם נדיב יותר ממי שנותן לעצמו."
-פ. לואיס קרלוס אפאריסיו מסונס-
זה החלק היקר ביותר בנתינה, והוא משאיר את ההשפעה המתמשכת ביותר על האנשים סביבך. אם מישהו אי פעם עשה משהו בשבילך מהלב, אתה יודע איך פעולות כאלה יכולות לצרוב בזיכרון שלך. פעולות כנות ורגשיות ננעלות בקופסה קטנה המכילה את הזיכרונות, החפצים, האנשים והרעיונות שיש להם ערך אמיתי בחיינו.
כשאתה נותן באהבה, אתה מקבל משהו בחזרה
אולי אתה חושב שאתה נותן יותר ממה שאתה מקבל, ושזה לא הוגן. למעשה, אני כמעט בטוח שכנראה נמאס לך לא לראות אנשים אחרים מגיבים באותו אופן כמוך. האכזבה שאתה מרגיש כשאתה קולט את זה קשורה פחות לאי קבלת, ויותר קשורה לתחושה שאולי לא כל כך חשובה להם.
אבל אני אומר לך, כשאתה נותן באהבה, במוקדם או במאוחר אתה מקבל משהו בחזרה, קטן ככל שיהיה לך.
אבל אתה צריך להיות שומר מצוות. חפשו את האנשים שמנצלים אתכם ואל תפסיקו לבקש דברים, ומשם תסננו את פעולות הנתינה שלכם בצורה בריאה יותר. לאחר שתעשה זאת, סביר יותר שתזהה חיוך פשוט של הכרת תודה, מילות חיבה או מחווה קטנה שנועדה לשמח אותך.
"יש לך רק מה שאתה נותן. אתה לא הבעלים של עצמך אלא כשאתה נותן לעצמך. שירות אמיתי דורש הקרבה."
-עמנואל מונייר-
זה יכול להיות קשה לזהות כנות כזו, אבל לא בלתי אפשרי. אתה לא יכול לחיות בחברה אם אתה לא מאמין בהדדיות, בטוב לב של בני אדם או בהכרת תודה הדדית. לכולנו מגיעה האהבה שאנו מסוגלים להעניק על מנת לשמור על הערכה עצמית בריאה.
