נורמפתיה: הרצון הלא בריא להיות כמו כולם

המונח "נורמופתיה" רומז לרצון הלא בריא להיות כמו הסובבים אותנו
המונח "נורמופתיה" רומז לרצון הלא בריא להיות כמו הסובבים אותנו, להתקבל כי אנחנו "נורמליים".
המונח "נורמופתיה" רומז לרצון הלא בריא להיות כמו הסובבים אותנו, להתקבל כי אנחנו "נורמליים".

אנחנו לא תבניות. זו לא חובתנו להיות כמו הסובבים אותנו, להתמוסס כמו סוכר שנשפך לקפה. האינדיבידואליות שלנו הופכת אותנו לייחודיים ובעלי ערך. עם זאת, בימינו אנו עדים, ולפעמים קורבנות של, משהו שנקרא נורמופתיה. זה הצורך הכמעט אובססיבי להיות כמו כולם.

זו לא תופעה חדשה. למעשה, זה מסתובב כבר די הרבה זמן. עם זאת, סופרים ופסיכואנליטיקאים כמו כריסטופר בולס מציינים שהטכנולוגיה משנה את הדרך בה אנו חושבים ואפילו את האישיות שלנו. מה שאנחנו רואים בטלפון או במסך המחשב שלנו יש לפתע כוח עצום ומוצף עלינו.

נורמפתיה מזהירה אותנו מהיבט מאוד קונקרטי. יש הרבה נורמופטים שחיים בינינו. הם אנשים שלא בטוחים בזהות שלהם, שלא עבדו על היכרות עם עצמם. בעצם, מטרת החיים שלהם היא להשיג אימות חברתי.

הם רוצים לשים את האינדיבידואליות שלהם על הלהבה האחורית כדי שיוכלו להשתלב במה ש"נורמלי". לפיכך, חיקוי מה שאנשים עושים, אומרים או חושבים ברשתות חברתיות מוביל אותם לאיזון פסיכולוגי ושלווה.

אנו מעזים לומר שהפחד הגדול ביותר שלהם הוא להיות לא נורמלי. חוסר היכולת להשתלב בעובש המומצא והבלתי אפשרי הזה מדאיג אותם ביותר. יתרה מכך, כל נורמופת מרגיש מלנכולי וריק.

נורמפתיה זה לא בריא

נורמפתיה זה לא בריא
נורמפתיה זה לא בריא.

אנחנו רוצים שאחרים יחשבו שאנחנו מיוחדים וייחודיים. עם זאת, לעתים קרובות אנו אוהבים להיות כמו אנשים אחרים ולהתאים למה ש"נורמלי " וצפוי. בהקשר הזה, אם אנחנו בוחרים לקבל קול משלנו ולפעול לפי הרצונות והמניעים שלנו, אנשים מתחילים להפנות אלינו אצבעות.

אלברט אליס, הפסיכותרפיסט הקוגניטיבי המפורסם, נהג לומר שהמפתח לאושר טמון בלמידה להיות עצמנו בעולם שהוא כמעט תמיד לא הוגן. בין אם נרצה ובין אם לא, אנו נאלצים להתמודד עם ביקורת, קשיים וחוסר צדק.

עם זאת, נורמופתים לא עוסקים בכלום. הם רק מחקים, מצייתים ונכנעים. נורמופתיה היא פסיבית ביותר, מה שמוביל נורמופתיים לאמת ולקבל מעשים לא הגיוניים. ד"ר כריסטופר בולס מדבר על מקרה של צעיר שניסה להתאבד רק בגלל שהוא לא היה טוב בכדורגל כמו חבריו.

איך מגדירים נורמופת

הפסיכואנליטיקאית ג'ויס מקדוגל, אחת המומחים החשובים ביותר בתחום הסכיזופרניה בילדות, הייתה זו שטבעה את המונח "נורמופתיה". בספרה, בקשה למידה של חריגה, היא השתמשה במילה זו כדי להגדיר את הפחד מאינדיבידואליות.

  • נורמופתים הם אנשים שיש להם תשוקה מתמשכת לאישור חברתי. התשוקה העזה הזו גורמת להם להניח בצד את זהותם שלהם ואפילו את כבודם.
  • כמעט בלי לשים לב, הם בסופו של דבר יוצרים עצמי כוזב. הם מתמקדים רק בעולם החיצון וחיים את חייהם דבוקים למה שקורה סביבם. זה כולל את החברים, הקהילה והמדיה החברתית שלהם, בין היתר.
  • הווארד גרדנר וקייטי דייוויס ביצעו מחקר שבו הם ציינו שכמה צעירים עושים שימוש במה שהם הגדירו כ"מנטליות אפליקציה ".
  • חלק מבני הנוער מנווטים את חייהם באותו אופן שבו הם מנווטים ביישומים שלהם: עם מספר אפשרויות בלבד, תוך שימוש באותם כלים שבהם משתמשים אחרים והימנעות מסיכונים בלתי צפויים.
  • נורמפתיה מתורגמת לסבל. לא פעם, נורמופתים מרגישים אבודים וריקים. הם לגמרי לא קשורים לעולם הרגשי, כלומר הם לא יודעים איך להתמודד עם תסכול, אכזבה או כישלון.
  • "מנטליות האפליקציה" שלהם לא מאפשרת להם להרהר על החיים. הם לגמרי לא מודעים איך לפתוח את הדלת לאני הפנימי שלהם. הם מעולם לא חקרו מי הם כאדם.

מה אנחנו יכולים לעשות עם נורמופתיה?

הפעלת אינדיבידואליות היא המפתח לריפוי נורמופתיה. נורמופת הוא אדם המתכחש לחיים הפנימיים שלו כדי להקדיש את עצמו אך ורק להפעלת חיקוי חסר טעם עד שהם הופכים לבסוף לאובייקט שטחי וריק. זה מוביל לסבל וחוסר שביעות רצון.

כשנורמופת יבין סוף סוף שהם סובלים, הם ירגישו מחויבים לבקש עזרה ולהתחיל במסע הגילוי העצמי שבו הם יכולים לעבוד על ההערכה העצמית והאינדיבידואליות שלהם. זה הזמן שבו הפרט תחתוך סוף סוף את חבל הטבור ויוכל לחיות את החיים כרצונו. סוף סוף הם יבינו שאין דבר חריג כמו אובססיביות בלהיות נורמלי.