הפלת רמזים במקום תקשורת פוגעת במערכות יחסים
אנשים בדרך כלל זורקים רמזים במקום לומר מה הם באמת חושבים. עם זאת, הטלת רמזים על בן/בת הזוג, המשפחה או החברים שלך על בסיס יומי יכול להוביל למתח. כי אלה שאומרים דבר אחד ועמוק בפנים מתכוונים להיפך מעוותים את תהליך התקשורת ומפעילים סוג מאוד עדין של התעללות, במיוחד אם הם מתמקדים בהפניית אצבעות ובהפניית האשמה.
לעתים קרובות אנשים מתעלמים מכוח הדיבור ובסופו של דבר מאמצים הרגלים מסוכנים מאוד. במובן זה, אנו נוטים לפעמים להעריץ את אלה שמסוגלים להשתמש בסרקזם חריף ואת אלה שיש להם שנינות סקרנית ובלתי ניתנת להכחשה לגרום לנו להבין משהו בצורה עקיפה.
ברור שהכל תלוי בהקשר, במצב וברגע. עם זאת, אנחנו לא יכולים להכחיש שיש אנשים שפשוט אוהבים לתקשר בדרך הלא יעילה, המזיקה והמעורפלת הזו.
השאלה היא למה אנשים ממשיכים לעשות את זה אם זה כל כך מזיק. אנשים עושים זאת משתי סיבות עיקריות. הראשון, שהזכרנו קודם לכן, הוא שהוא "מקורי". השני הוא שזו דרך של האדם שמדבר להסתתר ולהגן על עצמו. כך הם יכולים להצדיק את עצמם עם ביטויים כמו "אוי, בעצם לא התכוונתי לזה".
באמצעות "המשחק הלשוני" הזה של מניפולציה, אנשים יכולים לומר לנו משהו שמשמעותו דבר אחר לגמרי. אולי זה יכול להעשיר בהקשר מסוים, כמו פיתוי, אבל זה לא בהרבה מצבים אחרים.
"הנטייה לתוקפנות היא נטייה מולדת, עצמאית, אינסטינקטיבית באדם."
-זיגמונד פרויד-
הטלת רמזים ותקשורת סוטה
הפלת רמזים היא משהו שאנשים פסיביים-אגרסיביים נוטים לעשות. הם רגילים להעליב אחרים בצורה מתוחכמת, להפנות את האשמה, ולפעול מרוחקת בכל פעם שדברים לא מסתדרים להם. כן, אנשים זורקים רמזים כשהם מתבדחים. עם זאת, עלינו לדעת מתי סוג זה של התנהגות אינה הולמת.
פרופסור לפסיכולוגיה ג'ים ק' מקנולטי מאוניברסיטת פלורידה מכנה את הדינמי הזה "עוינות עקיפה". זהו פגם תקשורתי מכוון המאופיין בחוסר קוהרנטיות בין מה שאנו אומרים לבין מה שאנו מתכוונים לתקשר.
כמו כן, כשאנשים מפילים רמזים, הם עושים זאת בשפה לא מילולית שיכולה להתברר כחושפנית מאוד. בו, אנו עשויים לזהות מחוות ועמדות המשדרות רגשות שונים כמו כעס, קונפליקט ובוז.
ברוב המקרים, התקשורת הלא מילולית שאנשים משתמשים בה היא הרבה יותר כנה מזו המילולית. זו הסיבה שהקורבן מעבד תחילה את הטון וההתנהגות של האחר לפני המילים עצמן.
אם הדינמיקה הזו של הפלת רמזים במטרה ללעוג או להשפיל הופכת לצו היום, היא עלולה להפוך להתעללות פסיכולוגית. לכן, הפלת רמזים היא שם נרדף לתקשורת פרוורטית ועלולה להשפיע קשות על הקורבן.
איך אתה צריך להגיב למישהו שמפיל כל הזמן רמזים?
פרופסור מקנולטי, שהזכרנו קודם לכן, הוא מומחה מדהים בתחום מערכות יחסים רגשיות. במחקר שביצע ב-2016, הוא תיאר את אסטרטגיות התקשורת הנאותות ביותר במערכות יחסים רומנטיות, אסטרטגיות שיכולות לסייע בפתרון קונפליקטים.
אחד מהם הוא הימנעות מקשר כפול. מונח זה, אשר נטבע על ידי האנתרופולוג גרגורי בייטסון, מגדיר את השימוש ברמזים או במסרים מעורפלים המחבלים וחונקים חיבה ובעיקר מכבדים.
עכשיו אנחנו יודעים שאנחנו לא צריכים להפיל רמזים. אבל מה אם אנחנו נמצאים בקצה המקבל של הדינמיקה של הפחתת רמזים? איך אנחנו צריכים להגיב למישהו שתמיד מפיל עלינו רמזים?
הנה כמה אסטרטגיות שיכולות לעזור.
מפתחות שיעזרו לך להתמודד עם מישהו שתמיד מפיל עליך רמזים
- דרשו תקשורת אפקטיבית: ברגע שאתם מבינים שמישהו מטיל עליכם רמזים, עליכם לדרוש ממנו לתקשר בצורה ברורה. אם הם אומרים שאתה לא מספיק "חכם" כדי להבין, אתה יכול לדרוש מישהו "חכם" לצידך כשיגיע הזמן לדבר.
- זהה את הפאסיביות-אגרסיביות: לאנשים רבים שמפילים כל הזמן רמזים במקום לומר למה הם באמת מתכוונים יש אישיות פסיבית-אגרסיבית. במקרים אלו, ישנה חשיבות עליונה להציב גבולות בהקדם האפשרי. ודא שהם מבינים שאתה לא תקבל את הגישה שלהם ותדרוש מהם להתייחס אליך כמו שצריך.
- כמו כן, נסה להיות הדוגמה הטובה ביותר למה שאתה מצפה מהאדם האחר. אם אתה רוצה תקשורת כנה, תקשר בכנות בעצמך.
- הימנע משליטה: עליך לזכור שמאחורי התרגול הזה יש צורך נסתר בשליטה. רמזים, סרקזם ולעג הם דרכים לחבל בהערכה העצמית של אנשים אחרים, ובכך להקל על השליטה בהם.
- אותה שפה מזיקה יכולה להיות גם שער לדינמיקה לא בריאה אחרת שעליכם לזהות ולהפסיק. הגדר גבולות ברגע שאתה יכול.
לסיכום, למרות שזה נכון שניתן לסבול (ואפילו להעריך) הפחתת רמזים במצבים מסוימים, הם שם נרדף לתקשורת פרוורטית. זכרו תמיד שתקשורת בריאה היא כנה.
