משבר אמצע החיים? בכלל לא, זו התעוררות!

איכשהו אנחנו עדיין מאמינים שכולם צריכים לעבור את מה שנקרא משבר אמצע החיים. עם זאת, עבור רבים מאלה שמגיעים לגילאי אבן דרך אלה של 40 או 50, מה שהם חווים בפועל היא התעוררות. זו הזדמנות לשים בצד אמונות ישנות, סטריאוטיפים ודרכים לעשות דברים. זה הזמן להמציא את עצמך מחדש ולתכנן דרך חדשה וטובה יותר לעתיד.

אם יש מילה שאנשים נוטים להשתמש בצורה מוגזמת, זו המילה "משבר". יש משברים חברתיים, משברים כלכליים, משברים תרבותיים, שלא לדבר על כל המשברים האישיים שלנו. במקום להיות משהו שקורה מסיבה מסוימת, או רק מדי פעם במהלך חיינו, אנו כמעט מובילים להאמין שבני אדם חיים במצב קבוע של שינויים, משברים ועליות ומורדות.

הדור החדש

אם נעצור וננתח את המונח הזה לרגע אז נבין משהו. מבחינה קלינית, משבר כרוך בשלב זמני של חוסר ארגון. זה אומר שאדם מרגיש שהוא לא מסוגל להתמודד עם דברים מסוימים עם השיטות או המשאבים שהיו לו עד לאותו רגע. יש גם איום של טראומה מתקרבת. טראומה זו קשורה לעתים קרובות לכך שהציפיות שלהם מאוימות או מתמוטטות.

אם ניישם את ההגדרה הזו על מה שנקרא משבר אמצע החיים, אז נבין שרבות מהנקודות הללו אינן מתקיימות במלואן. או לפחות לא בדורות החדשים של גברים, ובעיקר נשים, שהגיעו לאבן הדרך הזו בחייהם. הדורות החדשים הללו כבר מאתגרים את הרעיונות המסורתיים הקשורים לתקופה זו של חייהם. אותם רעיונות שהדגישו משבר וקושי. במקום זאת, מה שיש לנו עכשיו הוא מה שרבים מגדירים כ"התעוררות". אנשים רוצים להשיג משהו טוב יותר. יש המצאה חיובית מחדש שבה הם מתחזקים וחווים צמיחה אישית.

האם משבר אמצע החיים עדיין קיים היום?

בפסיכולוגיה, אנו מבינים שכל שלב בקיום האנושי כרוך בשורה של אתגרים וקשיים. מה שנקרא משברי התפתחות, או מעברים, מתרחשים בתקופות מסוימות בין ילדות לזקנה שבהן יש לעתים קרובות הפרעות שונות שמסכנות את הזהות, הציפיות ותחושת השליטה שלנו. האדם מחויב, בין אם ירצה ובין אם לאו, להשאיר מאחור רעיונות מסוימים ולקבל מציאויות חדשות.

תמיד הנחנו שיש משברים מסוימים שהם "ניתנים לחיזוי", ודוגמה לכך היא גיל ההתבגרות. אולם בימים אלה, משבר אמצע החיים כביכול עובר שינויים הדורשים הגדרה מחדש שלו. עד לפני זמן לא רב, המעבר מ"קיץ" חיינו ל"סתיו" רמז רק על דבר אחד: לקבל שהנעורים שלנו עכשיו מאחורינו, והשינויים בדרך. שינויים הכוללים הזדקנות, גיל המעבר, אובדן הורינו והילדים עזיבת הקן.

אולם כיום, אנו מתחילים לראות זאת אחרת לגמרי. הרוחות שינו כיוון, ורעיונות חדשים מגיעים.

בגרות היא לא שם נרדף להפסדים, אלא רווחים

יש כיום קולות רבים הדורשים לשנות את המונח משבר אמצע החיים למשהו כמו " חיפוש זהות באמצע חיינו ". יש מעבר ואין ספק בזה. עם זאת, במקום ש"משהו" הולך לאיבוד, מה שקורה הוא חיפוש אישי. יש להיטות להשאיר מאחור חלק אחד בחיינו כדי להיכנס לשלב חדש. שלב עם משאבים טובים יותר, יותר חופש וזהות ברורה יותר.

זו תקופה בחיינו שבה אנו מבינים את הדברים הבאים:

• אין שום רצון לחזור ולהחזיר את המרץ והאנרגיה שהיו לנו לפני עשרים שנה.
• יש אמונה שהעבר חי היטב. זה היה שימושי, אבל עכשיו יש לנצל את השנים האחרונות שלנו כדי לקדם את עצמנו לקראת הגשמה אישית.
• אנשים רבים, במיוחד נשים, מבינים שמה שהם רוצים זה למצוא את מקומם בעולם. זה באמת יכול להיות דחף לקראת שינויים גדולים בחיינו.

זמן של התרחבות

רשתות חברתיות הן השתקפות של המציאות המודרנית שלנו. כדי להבין את המהות של השינוי הזה במה שנקרא משבר אמצע החיים, אנחנו רק צריכים לחפש את ההאשטאג #fab ("חמישים ומעלה"). שם נמצא תנועת דור מלאת חיוניות. זה בגלל שגיל בוגר הוא לא זקנה. זה לא הפסד; זה רווח ובעיקר צמיחה.

אנשים בשנות החמישים לחייהם היום פעילים מאוד, הן מבחינה אינטלקטואלית והן מבחינה מקצועית. הם אותם משאבי אנוש המציעים מצוינות לחברות ואיכות לכל ארגון או פרויקט. מכיוון שיש להם חוש ביקורתי יותר, הם גם יודעים לפתור בעיות טוב יותר. יש להם ניסיון של חיים שלמים, ובכל זאת הם יודעים איך ללמוד ולהתעדכן, ולרוב מיישמים חשיבה לרוחב.

כמו כן, איננו יכולים להתעלם מהשינוי החברתי הבלתי ניתן לעצירה ומעודד מאוד שנשים חוות. אנו רואים אותם מגיעים לעמדות כוח ומבצעים פרויקטי מנהיגות משלהם. ניכר גם כיצד, ברגע שהם מגיעים לגיל העמידה, הם מסוגלים לעתים קרובות לבצע שינויים קיצוניים בחייהם כדי להגשים את חלומות נעוריהם.

לסיום, מה שנקרא משבר אמצע החיים כבר לא קריטי כמו פעם. שום דבר לא הולך לאיבוד בגיל העמידה, אבל הרבה דברים מרוויחים. ערכים ישנים אינם תקפים יותר, והאושר אינו קשור רק לנוער. רווחה, הגשמה ותקווה אינם קשורים עוד לגיל. אדם מתחיל באמת להזדקן רק ביום שבו מפסיקים לתכנן תוכניות לעתיד. היום בו מטרותיו של האדם מטושטשות, וצללי הפחד והמגבלה מתנשאים.

בואו נפסיק לקרוא לזה משבר! בואו נקרא לזה מה שהוא בעצם: התעוררות.