אוננות כפייתית: הגדרה והשלכות
אוננות כפייתית, המכונה גם התמכרות לאוננות, מונעת על ידי דחף עז וחוזר על עצמו לספק את הצורך לחוות הנאה מינית. אומנם האוננות היא מעשה בריא ונעים, אך במקרה בו אנו דנים כאן, היא הופכת לבלתי תלויה בהנאה. העוסקים באוננות כפייתית הופכים אותה לאוטומטיזם להרגעת תחושות החרדה.
זוהי הפרעה פסיכולוגית שעלולה לגרום להידרדרות רבה בחייו החברתיים והמקצועיים של אדם. אנשים המפגינים נטיות לאוננות כפייתית יכולים להגיע לנקודה שבה הם מבטלים פגישות חברתיות כדי שיהיה להם יותר זמן לאונן או שהם יכולים להפריע שוב ושוב את לוח הזמנים היומיומי שלהם כדי לספק את הדחפים שלהם בשירותים.
זה נפוץ שאנשים אלה מתויגים כמרושעים או מעוותים כאשר, במציאות, הם פשוט סובלים מהפרעת היפר-מיניות וזקוקים לטיפול פסיכולוגי. במקרים מסוימים, הם עשויים אפילו להזדקק לסיוע רפואי עבור נגעים בפין או בפות עקב גירוי מוגזם.
מה הגבול?
יש אנשים שיש להם יצר מיני גבוה. הם נהנים לאונן לעתים קרובות ואין שום דבר רע בזה. הבעיה היא כאשר מטרת האוננות מתחילה להשתנות, תוך הגברת התדירות שלה. במילים אחרות, האדם מתמכר לתחושה המגרה, הידועה כהתמכרות תהליכית.
גירוי גניטלי מייצר מצב מסוים ונעים במוח. ברמה הנפשית, יש תחושה רגעית של רווחה שהאדם אינו מסוגל להשיג באמצעים אחרים. זו הסיבה שבמקרים רבים אנשים בסופו של דבר תלויים בו.
החזרה פועלת כסוג של תרופות עצמיות שמטרתן להפחית חרדה, בדיוק כמו מי שמעשן, שותה אלכוהול או מהמר. לכן, על ידי אי אוננות, מופיעה תסמונת ההתנזרות. כאשר סובלים מתסמונת זו, אנשים חשים עצבנות, עצבנות, כאבי ראש, חוסר או עודף תיאבון, נדודי שינה ואפילו רעד.
בנוסף לצורך החיוני לאונן ולנוכחות של תסמונות גמילה, על מנת לקבוע שמדובר באוננות כפייתית, חייבת להיות עלייה בתדירות ההתנהגות האוננית. במילים אחרות, בכל יום שעובר, התדירות עולה, כמו גם חוסר היכולת לשלוט בה. לבסוף, עליו להשפיע על חייו החברתיים והעבודה של האדם.
ההשלכות של אוננות כפייתית
ראשית, אוננות כפייתית משפיעה על התנהגות מינית. דפוס זה של גירוי עצמי מוביל את האדם להתמקד בעיקר בשפיכה או אורגזמה. המטרה היחידה היא לשחרר קיטור. זה עלול להוביל בסופו של דבר לשינויים במעגלים הנוירו-פיזיולוגיים המעורבים בתגובה מינית.
לכן, כאשר יש מפגש מיני עם אדם אחר, אנשים הסובלים מהתמכרות זו לא יתמקדו בהנאה או ברווחה. במקום זאת, הם יחפשו אורגזמה מהירה שמפחיתה אי נוחות רגשית. הם עלולים להתקשות בשמירה על עוררות, ליזום או לסיים מפגש מיני.
מצד שני, אובדן עניין והנאה בזוגיות מינית עלולים להוביל להעדפה של אדם להגשמה עצמית. זה מסובך במיוחד כשאתה בזוגיות, מכיוון שהם נוטים להימנע מיחסים מיניים, כמו גם לאבד את המוטיבציה לספק את בן הזוג שלהם. בנוסף, יתעוררו רגשות אשמה וחוסר יציבות רגשית.
בנוסף, חוסר היכולת לשלוט בדחף והצורך לספק אותו כשהוא מופיע מביאים את האדם לבידוד חברתי או אפילו להחמיץ או להסיח את דעתו בעבודה. לדוגמה, הם עשויים להפסיק להשתתף בפגישות חברתיות כדי לקבל יותר זמן לבד, מה שבסופו של דבר מדרדר את היחסים האישיים. בעבודה, זה נפוץ שהם מתגנבים לשירותים כדי לאונן או אפילו להתגעגע לעבודה.
תוצאה בולטת נוספת אצל אנשים עם התמכרות לאוננות היא שחסר להם אנרגיה. אי הנוחות שהתחושה הזו מייצרת, לצד חוסר החשק לעשות פעילות נוספת ועייפות גופנית, גורמים לתחושת עייפות אופיינית. ככל שרמות האנרגיה יורדות, איכות החיים הכללית מושפעת. זה יכול להפוך למעגל קסמים.
איך לטפל בזה
אם פעולת האוננות, כמו גם הצורך לאונן, אינם גורמים לאי נוחות ואינם משפיעים על תחומי חיים אחרים, אין צורך לפנות לטיפול. אוננות היא התנהגות שהיא חלק מהמיניות והיא בריאה לחלוטין. עם זאת, אם זה קשור לתחושות של חרדה וחוסר שליטה בדחפים, הדבר המתאים ביותר לעשות הוא לפנות לייעוץ ממומחה בפסיכולוגיה ובטיפול מיני.
ההתערבות תכוון להפחית רגשות שליליים, לשלוט בדחף ולהחזיר את העניין ליהנות ממין, לבד או בחברה. מטרת הטיפול לא תהיה לבטל לחלוטין את התנהגות האוננות אלא לשחזר הרגל בריא.
אם אתה חושב שיש לך הפרעה זו ואתה רוצה לנסות לפתור את הבעיה בעצמך לפני שאתה הולך לטיפול, אתה יכול לנסות את הפעולות הבאות:
קבע לוח זמנים, תחילה עם יעדים קצרים. לדוגמה, הימנעו מאוננות ברווח בין כמה שעות שתחליטו. לאחר מכן, הגדילו את הזמן עד שיחלפו ימים והתרגול פחות נפוץ. באופן אידיאלי, תשבור בהדרגה את ההרגל. עם זאת, לעתים קרובות אנשים זקוקים לתמיכה פסיכולוגית כדי להתמודד עם הרגשות הנלווים שמגיעים עם מצב זה. זה יהיה נכון במיוחד אם, לאחר שניסיתם זאת בעצמכם, התסמינים אינם פוחתים או מחמירים.
