הנטל הפסיכולוגי של אשמה
להיות מודע לעובדה שפגעת במישהו זה צעד בכיוון הנכון. עם זאת, זה גם אומר שאתה נושא בנטל הפסיכולוגי של אשמה. ואולי לא יהיה לך קל לברוח ממנו. אתה יכול לפתור את זה, אבל אתה לא תעשה את זה על ידי ניסיון להימנע או לתרץ את זה.
רק אנשים עם הפרעות פסיכיאטריות קשות לא מרגישים אשמה. לאנשים האלה אין מצפון. לפיכך, כאשר הם גורמים נזק, הם רואים בכך נורמלי או אפילו הכרחי. עם זאת, אדם בריא בנפשו כן מרגיש אשמה. לכן, אם אתה מרגיש אשמה, זה מצביע על כך שאתה בריא מבחינה פסיכולוגית.
עם זאת, ישנם סוגים שונים של אשמה, ולא כולם מושפעים באותה צורה. לדוגמה, ישנן טעויות שעלולות לגרום לך להרגיש קצת אי נוחות אך בטוחה שלא עשית נזק אמיתי. מצד שני, ישנם מקרים בהם גרימת נזק יכולה להשפיע עליך באופן משמעותי. ואז אתה מרגיש עמוס פסיכולוגית.
"החוזר בתשובה על חטאו ומודה בו, נסלח לו".
-וילהלם גרים-
הנטל הפסיכולוגי של אשמה
כל אחד פגע במישהו אחר בזמן זה או אחר, גם אם זה כברירת מחדל. לאף אחד אין כל כך הרבה שליטה עצמית שהוא מעולם לא עשה שום עוול. זה יכול להיות בגלל הגישה שלך, פעולות או יחס שלך לאחרים. אתה לא נולד בוגר רגשית, ובדרך כלל אתה לומד להיות כזה מהטעויות שלך.
תחושת אשם לא כל כך קשורה למה שעשית. זה יותר בגלל נקודת המבט שלך על העניין. אנשים מסוימים עשויים לחוש חרטה רבה על עבירה קטנה, בעוד שאחרים עשויים להתמודד בקלות עם טעויות גדולות.
אשמה משפיעה גם על תוצאות המצב, על מערכת היחסים שלך עם האדם שפגעת בו ועל הנסיבות הנוכחיות. אם למצב היו השלכות חמורות מאוד שנמשכו לאורך זמן, הנטל הפסיכולוגי יכול להיות כבד מאוד. יתר על כן, אם האדם שפגעת בו הוא מישהו שאתה אוהב, ייתכן שיהיה לך קשה יותר להתמודד עם האשמה. עם זאת, לא תמיד תוכל לתקן את הנזק. זה יכול להיות בגלל שלא ניתן להפוך את ההשלכות של המעשים שלך או שהאדם כבר לא נמצא בסביבה.
סוגי אשמה
פגיעה במישהו יכולה להוביל לשני סוגים שונים של אשמה. ראשית, אשמה רגילה. זה מאופיין כאשר אתה מבין איזה נזק עשית, השפעתו ואיזה כללי מוסר שברת במעשיך. לדוגמה, אם העלית הערה פוגעת ואז התחרטת כשהבנת שזה לא הוגן כלפי האדם השני.
הסוג השני הוא אשמה פתולוגית, שאינה כל כך ברורה. לפעמים, אתה לא מזהה במודע את הנזק שעשית. עם זאת, זה מכביד על תת המודע שלך. זה עלול לגרום לחבלה עצמית או לרגשות בושה. אתה עלול גם להרגיש חוסר אמון ופחד. כתוצאה מכך, האשמה מתבטאת בתחושה שאתה עומד להיענש אבל אתה לא יודע בדיוק למה או איך.
אשמה פתולוגית יכולה להפוך למכשול חמקמק בחייך, המרחף מעל כל מה שאתה עושה. הדבר הפרדוקסלי הוא שבסופו של דבר אתה עלול להשתוקק באופן לא מודע לעונש, ובכל זאת לבצע אותו בעצמך מבלי להבין זאת.
איך להתאושש מהנטל הפסיכולוגי של אשמה
לסלוח לעצמך הוא תהליך בסיסי לבריאות נפשית טובה. עם זאת, זה לא כל כך פשוט כמו רק לומר, "אני סולח לעצמי". זהו תהליך שדורש ממך להכיר בנזק שעשית ובהשלכותיו.
אתה לא יכול פשוט להשאיר את זה כדי להמשיך; אתה צריך לבחון את הנסיבות לגבי איך ולמה זה התרחש. למה לא פעלת בצורה הנכונה והראויה? מה עצר אותך? מה היו הנסיבות הפסיכולוגיות שמסביב? למה אי אפשר היה לך לפעול אחרת?
גרימת נזק לזולת קשורה לרוב לחוסר בגרות, חולשות או אמונות שגויות. זה יכול להיות גם קשור להתנהגות אימפולסיבית עקב חוסר שליטה עצמית, או מחלוקות שלא ניתן להתמודד איתם בצורה מספקת באותו זמן. תמיד חשוב לנסות להיות אדם טוב ולזכור שאתה פשוט אנושי.
אחרי ההבנה באה הסליחה. לאחר מכן, תקן את מה שניתן לתקן על ידי התנצלות, הסבר על הטעות שלך והבטחה שלא תעשה את אותה טעות בעתיד.
