סוג של כאב שאין לו שם

סוגים מסוימים של כאב משאירים בך חותם ומשאירים אותך פעורי פה. עבור כמה הפסדים, באמת אין מילים. זה כואב להיות יתום או אלמנה, אבל כשהילד שלך מת, אתה מבין ששום דבר שאתה יכול להגיד לא יכול לשקף את הרגשתך. זהו סוג של כאב שאין לו שם.

כאב שכואב לך מבפנים, כי איבדת חלק ממך, חלק שבנית את חייך עליו. ולכן, החיים שלך איבדו חלק מהמשמעות שלהם, כי כל מה שאתה מרגיש הוא אשמה, כי היית צריך ללכת ראשון, היית צריך להיות מספיק טוב כדי למנוע מהם לחלוף.

למרות שהמצוקה שאתה חש היא נורמלית, לגרום לעצמך להרגיש אשמה היא לא יותר מתוצר של בוז עצמי שאתה חש כי אתה ממשיך לחיות כשילדים אמורים לשרוד את הוריהם.

זו לא אשמתך

הקול הפנימי של מצפונכם עז במיוחד בתקופות כואבות אלו. ג'ימיני קריקט הקטן הזה שבדרך כלל עוזר לך להבחין בין טוב לרע יכול לייסר אותך כשאתה זוכר עבר שיכול היה להיות ולא היה. זה מוביל אותך להאשים את עצמך בעבר שלא בשליטתך.

זה ממלא אותך במחשבות על האשמה עצמית כמו הבאות: "מה אם הייתי מתעורר מוקדם יותר?", "מה אם הוא היה חולה ולא ראיתי את זה?", "אם הייתי פועל אחרת..." אבל האמת היא שככל הנראה לא היה שום דבר שיכולת לעשות כדי לשנות את מה שקרה. מוות קורה. אנחנו בדרך כלל לא יודעים מתי, וזה לא הגיוני לנסות להבין את זה.

לפעמים קשה מאוד להבדיל בין אשמה לאחריות. אם תהפוך לכאב אכול המקיף אותך, תמנע מעצמך להתגבר עליו ולהתקדם. אשמה לא מגיבה להיגיון, היא פשוט פולשת אליך לחלוטין. כי אתה לא מבין מה קרה ואי אפשר לקבל את זה בלי להרגיש אשמה על זה.

ולמרות שהבנת הכאב היא הצעד הראשון לקראת קבלה, לא תמיד צריך להבין את כל ה"למה" מאחורי האובדן, כי לרוב אין סיבה למה; זה פשוט קורה.

טפלו באשמה בתקופות של אבל

אשמה היא אחד הרגשות הגורמים לקושי הרב ביותר בתהליך האבל. אבל יש כמה שלבים שאתה יכול לבצע כדי לעזור לך להתגבר על זה:

• דברו על הכאב. דבר עם חברים ובני משפחה שאתה סומך עליהם. אל תתנו לאובדן להפוך לנושא טאבו. קבלת מה שקרה חשובה ושמיעת נקודות מבט שונות תעזור לכם להתגבר על רגשות האשמה.
• קבל את הרגשות שלך. זה נורמלי שהאבל מביא איתו אינספור רגשות אחרים, מעצב ועד תשישות. קבלו את כולם ותחוו אותם, אבל אל תתכלו על ידם.

• אל תשליך את החיים שלך בצד. במהלך תהליך האבל, אתה עלול להרגיש כל כך רע שאתה מזניח את השגרה שלך מבלי להבין. זה נותן לך יותר זמן להמשיך ולחפש את הסיבות מאחורי האובדן. אל תפסיק לדאוג לעצמך ולאהובים שלך, שגם הם צריכים אותך.
• זכור את חייו של האהוב שנפטר. הילד שלך לא מוגדר רק ברגע שאיבדת אותו. זכור את כל האהבה שהיו להם אליך ואת הרגעים המאושרים שחלקתם יחד. זו המחווה הכי טובה שאתה יכול לתת להם.
• בקש עזרה מקצועית אם אתה זקוק לה. גם אם אתה חושב שהרבה אנשים אחרים עברו את אותו הדבר, לא כולם אותו דבר ובקשת עזרה יכולה לעזור לך להתגבר על הרגשות שמחזיקים אותך.