רווחה רגשית במדיניות חינוכית
רווחה רגשית במדיניות ובפרקטיקה של החינוך מטרתה ללמד ילדים ובני נוער לנהל את רגשותיהם על בסיס יומיומי. למרות שאתה אולי לא יודע את זה, יותר ויותר ילדים מאובחנים עם כל מיני הפרעות רגשיות. מעניין שבערך 15% מהמקרים הללו קשורים לחרדה.
לפיכך, קצב החיים התזזיתי, הדרישות האקדמיות, הלחץ ההורי והפגיעות הגנטית להפרעות רגשיות הם חלק מהגורמים שעלולים לגרום לילדים לפתח הפרעה פסיכולוגית. מנקודת מבט זו, ישנם טיפולים רבים שמטרתם לתת להם מענה.
נהוג היה לקבל איזשהו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לפתולוגיה מסוימת. לדוגמה, כשזה הגיע לדיכאון בילדות, לפסיכולוגיה הייתה תוכנית PEAC Méndez או Stark ACTION, בין הרלוונטיות ביותר.
נכון לעכשיו, יש הרבה יותר עניין בטיפול במספר הפרעות פסיכולוגיות בצורה רוחבית. זאת בשל העובדה שרבים מאלה חולקים גרעין משותף. לפיכך, בהקשר זה ועבור האוכלוסייה הבוגרת, נזכיר את הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הטרנסדיאגנוסטי של נורטון או את הפרוטוקול המאוחד של בארלו.
בשתי התכניות, המטרה היא למצוא גורמים משותפים לפתולוגיות רגשיות שונות (חרדה, דיכאון, הפרעות סומטוטרופיות וכו') כך שהמטופל יוכל לדון בהם עם המטפל שלו, שישתמש בטכניקות ובאסטרטגיות היעילות והיעילות ביותר.
החדשות הטובות הן שתרגול זה מתרחב כיום לתחום פסיכולוגיית הילד והם בודקים תוכניות כגון רווחה רגשית במדיניות ובפרקטיקה של חינוך.
מאפיינים של רווחה רגשית במדיניות ובפרקטיקה של החינוך
ג'יל ארנרייך, פסיכולוגית מאוניברסיטת מיאמי ומנהלת התוכנית לטיפול במצבי רוח וחרדה בילדים ומתבגרים, פיתחה ובדקה בהצלחה תוכנית רווחה חדשנית לטיפול בבעיות רגשיות בילדים: הפרוטוקול המאוחד לטיפול טרנסדיאגנוסטי בהפרעות רגשיות ב- ילדים ובני נוער.
חלק מנקודת המוצא כאן היא שהקו המפריד בין ההפרעות השונות הפוקדות ילדים הוא דק מאוד. למעשה, כמו אצל מבוגרים, חרדה ודיכאון הם לרוב הפרעות נלוות.
לפיכך, על פי מחקר שפורסם באינטרנט בכתב העת Cognitive and Behavioral Practice, חומרת החרדה והדיכאון ירדה משמעותית בקרב ילדים שקיבלו טיפול מסוג זה.
המטרה העיקרית של התערבות זו היא לזהות את החולשות של כל מטופל, וכן לערוך תוכנית כך שהן לא יהוו מכשול בלתי עביר בפתרון בעיות. לכן, תוכנית הטיפול החדשנית עוסקת, מעל לכל, בטכניקות קוגניטיביות, אך כוללת גם אסטרטגיות התנהגותיות יעילות.
"אתה אמיץ יותר ממה שאתה מאמין, וחזק יותר ממה שאתה נראה, וחכם יותר ממה שאתה חושב."
-כריסטופר רובין-
עמודי התווך שלו הם:
- חינוך על רגשות. ללמוד לזהות אותם ולהכיר בתפקיד שהם ממלאים.
- איך להתמודד עם רגשות. למד את התלמידים את הקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגויות. הסבירו כיצד להתערבות באחד משלושת המישורים יש השפעות על האחרים.
- כישורי פתרון בעיות. כאן הם משתמשים בטכניקות של ד'זורילה וגולדפריד לפתרון בעיות בילדים צעירים.
- אסטרטגיות להערכת מצבים. מדובר בידע לזהות האם המצב הוא אברסיבי, ניטרלי או חיובי.
- הדרכת הורים. לפעמים, בעיות של ילדים נובעות מעמדות ההורים, במיוחד כשיש חיזוקים שליליים. לפיכך, התפקיד המוביל שיש להורים חיוני לשלוט במשתנה זה.
- הפעלת התנהגות. זוהי אסטרטגיה קלאסית המשמשת לטיפול בדיכאון. לפיכך, המטרה כאן היא להגביר את החיזוקים החיוביים של אדם בסביבתו.
פיתוח לימודים
החוקרים גייסו 22 ילדים בגילאי 7 עד 12 להשתתף במחקר. לכל ילד הייתה אבחנה ראשונית של הפרעת חרדה ובעיית דיכאון משנית.
פעם בשבוע, משתתפי המחקר השתתפו בטיפול הקבוצתי לרווחה רגשית במשך 15 שבועות בסך הכל. התוצאות מצביעות על כך ש-14 מתוך 18 הילדים שסיימו את התוכנית לא עמדו עוד בקריטריונים להפרעת חרדה. בנוסף, רק 1 מתוך 5 הילדים שסבלו מהפרעת דיכאון לפני הטיפול המשיכו לעמוד בקריטריונים האמורים לאחר התוכנית.
אחד הממצאים המפתיעים ביותר היה שיפור בדיכאון וחרדה נלווים. בדרך כלל, דיכאון מאט את הטיפול או מקשה כאשר הוא קורה במקביל לכל הפרעה פסיכולוגית אחרת. זוהי בעיה פתוחה מכיוון שרוב הטיפולים הנוכחיים אינם מטפלים במספר בעיות רגשיות בבת אחת.
השערת החוקרים, המבוססת על תוצאותיו של פיטר נורטון, קבעה שאם יגשו להפרעה העיקרית מנקודת מבט רחבה יותר, לרבות אסטרטגיות מתאימות לדיכאון, גם האחרונה תשתפר. המפתח, כפי שמציין נורטון, הוא למצוא את סיבת השורש העומדת בבסיס כל הבעיות ולהתרחק מ"הבחנות מלאכותיות".
