אף אחד לא מרפא את עצמו על ידי פגיעה באחרים
אף פצוע לא מרפא את עצמו על ידי השלכת כאבו על אחרים, ועוד פחות מכך על ידי השלכתו על האנשים שהוא אוהב. עם זאת, ייתכן שמצאנו את עצמנו במצב הזה למרות שלא רצינו או אפילו לא שמנו לב אליו מלכתחילה.
זה מאוד עצוב להרגיש רע עם עצמך, אבל זה אפילו יותר עצוב להיות מודע לכך שכאילו היה זה מנגנון הגנה, אנו מגנים על עצמנו באמצעות מכשיר פרוורטי: הפעלת מתח על מערכות היחסים שלנו עם אחרים. מקרינים עליהם את התסכול והכאב שאנו נושאים בתוכנו כי אנו מאמינים שלא משנה מה יקרה, הם הולכים לסלוח לנו.
תחשוב על זה: אתה לא מרגיש רע על שדחקת מישהו מהחיים שלך כתוצאה מחסימה רגשית שלא ראית מנוס ממנה? או שזה נכון שמישהו פגע בך כל כך באיזשהו שלב שאז הצבתם חומות נגד כל מי שאולי הגיעה לו הזדמנות?
"פתח את הלב שלך ואל תפחד לתת למישהו לשבור אותו. לבבות שבורים להחלים. לבבות מוגנים בסופו של דבר הופכים לאבן"
-בעילום שם-
הלב שלנו הוא אחד האיברים היקרים ביותר שלנו, ואנו מבינים אותו כייצוג של המרכז הרגשי שלנו, בן לוויה הרגשי שאנו צריכים לדאוג לו ביותר. לכן לא בריא לסגור את הלב, כי אם תעשו זאת, בנוסף להכנסת הקור, תוכלו להציע רק קור. אם אנחנו סובלים, אנחנו חייבים לרפא. אם לא ניתן לזה לקרות, יפגע בסובבים אותנו.
תהליך הריפוי מתרחש בתוכנו
כשאנחנו מתפוצצים כלפי חוץ בצורה כזו או אחרת, אנחנו לא עושים את זה כתוצאה מפרובוקציה מבחוץ, אלא בגלל שפצע בתוכנו מתפוצץ. תארו לעצמכם שאנחנו נופלים, פוגעים בעצמנו, ואנחנו משאירים אותו לבד, לא מנקים או מכסים אותו. מה קורה אז?
קודם כל, זה יכול להידבק, מה שידרוש הרבה יותר עבודה כדי לתקן. או שמישהו יכול ללכת על פנינו ולשפשף אותנו בלי להתכוון. במקרה הזה זה יכאב והיינו מגיבים בשלילה כלפי מי שנגע בנו. למרות העובדה שהבעיה היא לא האדם שנגע בנו, אלא הכישלון שלנו לטפל בפצע שלנו כשהיינו צריכים.
"בכל פעם שאדם פוגע באדם אחר, הוא עושה זאת החל מהפצע שלו. ככל שזה עמוק יותר, כך מזיק יותר".
-מיגל אנחל נוניז-
הלב צריך לקבל את המצב שגורם לו לאי נוחות ורוב תהליך הריפוי סובב סביב ההבנה אילו פתרונות מאפשרים לו להתגבר על כל מה שגורם לו לסבול. לעצור להרהר על המצב הזה שאנו רוצים להשאיר מאחורינו דורש מאמץ והקרבה רבה מצידנו. בכך שלא מתמסרים לזה, זה יכול להיראות כאילו המצב נגמר, אבל במציאות, זה יישאר וזה לא יאפשר לנו להתקדם.
אף אחד לא רוצה לראות אותנו ככה. למה לשלם על זה עם אחרים?
תיאורטית, זה יהיה נפלא לכולם אם כל אחד מאיתנו יוכל לזכור את הרעיון הזה: אם האנשים בחיי נמצאים שם, זה בגלל שהם אוהבים אותי ושמחים לראות אותי מצליח; זה לא נכון להחזיר להם עם מצב הרוח הרע שלי או לנסות לתקן את מה שמרגיז אותי על חשבונם.
לכבוד יום הולדתו של הסופר האהוב של הנסיך הקטן, אנו רוצים לחזור להנחת יסוד שהוא השאיר בכל יצירתו: למרות שהתגובה הראשונית ביותר של כל חיה, כולל האדם, היא הצבת מחסום הגנה. לאחר שנפגע מאדם אחר, לא כל האנשים רוצים לפגוע בנו וגם לא אשמים במה שקורה בחיינו.
"זה טירוף לשנוא את כל הוורדים בגלל שנשרטת עם קוץ אחד. לוותר על החלומות שלך כי אחד לא התגשם"
- הנסיך הקטן-
על ידי סירוב להקים מערכות יחסים חדשות או להקים חומות עם הקרובים לנו, אנחנו לא נצליח להחלים, וגם לא נמנע מכל מה שהפריע לנו לקרות שוב. זה גם לא מועיל להיות נגד אלה שעוזרים לנו, וגם לא להסתיר את הבעיה כדי לשכנע את עצמנו שהיא כבר לא קיימת. שאל את עצמך: האם זה יכול לקרות לך?
פנק את עצמך! זה מגיע לנו
אם תשובתך לשאלה הקודמת אינה החלטית או כן, עליך להתכונן לפנק את עצמך באמת. רק על ידי דאגה לעצמך, על ידי מתן הזדמנות נוספת לעצמך, הקשבה לעצמך, הערכת עצמך ואהבת עצמך תצליח לנהל חיים מאושרים מלאי הרמוניה עם אחרים.
מגיע לנו ללמוד להגיד "לא" כשצריך. אנחנו צריכים ללמד את הלב שלנו לעשות טעויות, להגיע לתחתית ולצאת מזה, כי זה מה שיוצר איזון רגשי: לווסת את הטוב והרע של החוויות שיש לנו. נסו לשנות את הכלל העיקרי: אם אנחנו דואגים לאחרים, אנחנו נדאג לעצמנו, אבל בשום זמן אסור לנו להפסיק לטפל בעצמנו.
לפגוע באחרים בגלל שמישהו פגע בנו זו התנהגות רעה שלא פותרת כלום. זכרו שלב שלא יודע מה לעשות עם הכאב שלו ושתוקף אחרים במקום לרפא את עצמו רק יגרום לעצמו נזק גדול יותר.
