כשאתה מגיע לתחתית אתה יכול רק לעלות למעלה?

לפעמים חיינו הולכים במלוא המהירות במורד צוק. פגענו בתחתית מבחינה רגשית, פיזית, חברתית ובקריירה שלנו. אנחנו נשארים מצטופפים שם בפחד ובעצב.

לכולם יש בעיות רציניות והיו להם דרמה או טרגדיות בחייהם. כולם חזקים ויש להם תוכנית עד שהם חווים כאב. כשתגיע לתחתית אתה עלול להרגיש אבוד.

אהרון בק, בהסבר שלו על דיכאון, אומר שאנחנו יכולים לפקפק במחשבות האי-רציונליות שלנו בטכניקה של החץ למטה וטכניקת ההגדלה הפרדוקסלית. אם ניקח את הדוגמה של שתי הטכניקות הללו והניסיון שלך, תבין שברגע שתגיע לתחתית, אתה יכול רק לעלות למעלה.

תבין שהטעות שלך היא פחד

כולם מפחדים מאירועים שליליים שהם עלולים לחוות. כשכבר חווית כאב גדול ומרגיש שהגעת לתחתית, יש לך שתי אפשרויות: להמשיך באותו מצב כמעט וגטטיבי, כואב או להתגבר עליו. זו באמת החלטה שלך.

החץ למטה הוא טכניקת טיפול קוגניטיבית כדי לעזור לך לבחון את המחשבות השליליות שלך. כדי לתרגל אותה, אתה בוחר מחשבה שלילית ושואל את עצמך את השאלה: אם המחשבה הזו הייתה נכונה, מה היא הייתה אומרת עבורי? בדרך כלל, התשובה היא מחשבה שלילית חדשה הקשורה. לאחר מכן אתה שואל שאלות עוקבות (משיכת חיצים למטה), בסופו של דבר חושף אמונות סותרות (פרפקציוניזם, צורך באישור, פחדים וכו').

למרות הקושי של התרגיל והמחשבות שאתה מחזיק, בסופו של דבר הטכניקה מביאה אותנו להבין שגם אם התרחיש הגרוע ביותר יקרה, נוכל להחזיק מעמד ולהישאר בחיים. זה עוזר לנו לזהות שהמחשבות שלנו מעצימות את הכאב שלנו.

אתה תמיד יכול לסבול כי שום דבר לא בטוח בחיים האלה. ברגע שאתה מגיע לשורש, התרחיש הגרוע ביותר, אתה עלול להיות על הרצפה מיואש. אבל בשלב הזה, אתה מבין שהברירה היחידה היא להתגבר על זה ולהמשיך הלאה. יש לך מעט מה להפסיד, רק פחד.

אנו מעצימים את צערנו ורואים את האבסורד בגישה הנוכחית שלנו

הגדלה פרדוקסלית היא טכניקה קוגניטיבית שבה הלקוח מקבל הוראה להגזים במחשבות שליליות במקום לנסות לעצור אותן או לשלוט בהן. באופן פרדוקסלי, המחשבות הללו עשויות להיראות אבסורדיות וחסרות משמעות. ברור, יש להשתמש בטכניקה זו למחשבות שליליות הקשורות לאירועים שאינם קטסטרופליים מבחינה רגשית (מוות של ילד, למשל).

הגדלה פרדוקסלית עוזרת למטופל להבין שהוא לא במקרה הגרוע ביותר. הם אולי מרגישים לבד כי זה עתה נפרדו מבן הזוג שלהם, אבל הם רחוקים מלהיות במצב הבדידות הגרוע ביותר האפשרי שבו לא יהיו להם קרובי משפחה או חברים.

הסבל הופך אותנו לחכמים והחוסן מחזק אותנו

אין שום דבר בחייו של אדם שיכול להפיל אותם אם הוא לא מאפשר זאת. אנחנו מציבים את הגבולות. אנחנו אלה שבחרנו אם להקשיב להערות מזיקות של אנשים שליליים.

יש אנשים שחיים רגעים מרים ובסופו של דבר מרירים וממררים אחרים. יש אחרים שהופכים את המרירות שלהם לאנטי-תזה שהם רוצים לחייהם: הם יודעים מה זה ולא רוצים זאת עבור עצמם או עבור אחרים. הם אנשים של אור, שנולדו מאפרוריות קיומם.

כאשר אנו מעבירים את הגבולות של לעג, כאב, השפלה, של תחושת נשפט, אומלל... כאשר אנו מעבירים אותם ורואים שכבר סבלנו, הגענו למשמעות האמיתית של קיומנו. כי רק כאשר פגעת בתחתית והבנת את התהליך אתה מבין שהאפשרות היחידה היא לעלות.

אנו נופלים בוודאות שלא נפעל עוד לפי האגו שלנו, אלא לפי הערכים האישיים האותנטיים שלנו. אנו ניסוג מתחרות עם אחרים כדי פשוט להילחם על החלומות שלנו. מחוויות ומסבל רעים כאלה, הטוב ביותר, מעצם האינרציה, עוד לפנינו. צעד קדימה, הפעל את עצמך לחיות ופשוט תן לזה לבוא. ירדת כל כך נמוך שאתה יכול רק לעלות.

5 פצעים שמרפאים את הנשמה אך משאירים צלקות

צלקות הנשמה אינן נראות. צלקות נשמה נפתחות שוב מפצעי עבר שעדיין כואבים. ראה עוד