ביקורת לא תשנה אנשים
ביקורת יכולה להיות התקפה, תלונה, סוג של תוקפנות החבויה מאחורי מילים. זו מפלצת שניזונה מתסכול, טינה וכעס. המטרה שלו היא לשנות משהו, אבל כל מה שהוא באמת עושה זה לשחרר מתח ולקרוע את האדם השני.
לעתים קרובות אנו משתמשים בביקורת כדי להתלונן על משהו שאנחנו לא אוהבים באדם האחר, בתקווה שזה ישנה את התנהגותו. אבל במקום לעודד שינוי, זה פשוט מכפיש את האדם האחר וגורם לו להרגיש אשמה וחסר הגנה.
האדם שמקבל את הביקורת מרגיש מותקף, והתגובה המיידית שלו היא בדרך כלל התגוננות, כעס או אשמה. כמו רוח מתמדת השוחקת בהדרגה את כדור הארץ, הביקורת שוחקת באופן דיסקרטי אך ללא הרף את מערכת היחסים.
התסכול מאחורי הביקורת
הם אומרים שהעיניים הן מראות של הנשמה, אבל במקרים רבים, לא העיניים שלנו משקפות את מה שאנחנו באמת כמו המילים שלנו. ביקורת חושפת כעס, תסכול, חוסר יכולת לתקשר ורצון לשלוט באדם האחר.
תפקידיו העיקריים הם לפרוק את רגשותיו ולתמרן את האדם השני. אנשים שעושים את זה זורקים עלבונות כדרך לגרום לאדם השני לעשות מה שהוא רוצה. עם זאת, זה נוטה לייצר מעט שינוי.
ישנן סיבות שונות, מפעולות קטנות וחסרות משמעות ועד להיבטים חשובים של מערכת היחסים. כשהביקורת מבודדת, היא לא באה עם יותר מדי בעיות, אבל זו בעיה כשהיא הופכת להרגל.
ביקורת היא כמו חרב
לפעמים זה קטן, עדין אך קבוע, כמו טיפות מים מטפטפות על הראש שלך יום אחרי יום עד שזה גורם לפצע רציני. בפעמים אחרות הוא צר ומבודד יותר, אך עם זאת חריף ואינטנסיבי, גורם לנזק שלוקח זמן לתקן.
התקפות אלו נוטות לחזור על עצמן, סטריאוטיפיות וטעונות רגשית. בדרך כלל הם מתייחסים לנושאים מהעבר או להרגלים של האדם, והם מתמקדים באדם במקום באירוע.
דוגמאות כוללות:
"אתה עושה את זה שוב."
"אתה אף פעם לא במצב רוח." "אתה אמור לדעת את זה עד עכשיו."
"האם אי פעם תשתנה?"
"אם תמשיך ככה אני לא אסבול הרבה יותר."
"אתה עולה לי על העצבים."
ביקורת היא התקפה שלעתים קרובות מלווה במילים פוגעות. בצורתו הקיצונית ביותר, היא יכולה ללעוג, להעליב או לאיים על האדם האחר, ולגרום לו להרגיש חסר אונים, עצוב, אשמה, חסר ערך וחוסר ביטחון.
הם נשחקים, אבל הם לא משתנים
בדרך כלל, האפקט שהוא מייצר הוא הפוך מזה הרצוי. ככל שאדם אחד יתלונן ויבקר, כך קטן הסיכוי שהשני ישתנה. זה מרחיק אנשים אחד מהשני, מה שהופך את השינוי והתקשורת למסובכים יותר ויותר.
"היה מודע להבדל בין ניתוח ידידותי לביקורת הרסנית. שים לב אם מטרת המילים שלך היא לעזור, לפרוק או לגרום נזק."
-נפוליאון היל-
ביקורת ובעיות תקשורת הן שניים מהגורמים העיקריים המובילים לסיום מערכת היחסים. ביקורת פועלת כמו מחסום המונע את הזרימה התקינה של מערכת היחסים.
דרכים פחות מזיקות לתקשר
אם אתה מגלה שהרגשות שלך חונקים אותך, אתה יכול להשתמש באדם השני כתמיכה במקום שק חבטות. גם אם משהו באדם הזה מתסכל אותך, אתה יכול לתמוך בו ולספר לו איך אתה מרגיש, מה מפריע לך ומה היית רוצה שיקרה בעתיד ברוגע ובנימוס.
הפוך את המתקפה לבקשה. להגיד "אתה תמיד עסוק, זה מרגיש כאילו כל יום אני משנה פחות ופחות," זה שונה בהרבה מלומר "אני מרגיש שאנחנו לא מבלים הרבה זמן ביחד, אני מתגעגע אליך, אתה חושב שנוכל לעשות משהו ביחד זה שבוע?"
קרא להלן כמה טכניקות שיעזרו לך להפוך ביקורת למסרים פחות מזיקים:
- הרגשות שלך הם שלך, ללא קשר למי שיצר אותם. אל תאשים אותם במה שאתה חווה וקבל את הרגשות שלך כשלך. החליפו את "אתה משגע אותי" ב"כשאתה עושה את זה אני מרגיש עצבני".
- התמקד בהווה או בעתיד במקום בעבר. זה נותן לך הזדמנות לפעול, בעוד העבר לוכד אותך בכלא שאתה לא יכול לברוח ממנו. עדיף להגיד "בפעם הבאה הייתי רוצה שתעשה את זה" במקום "אתה אף פעם לא מקשיב לי".
- היו ספציפיים במקום להכליל. אנשים לא יכולים לשנות את מי שהם, אבל הם יכולים לשנות את מה שהם עושים. התמקד בפעולות ספציפיות במקום במי שהם כאדם. זה יעזור לפתור את הבעיה בצורה טובה יותר. נסה משהו כמו "אתה נראה כועס היום, האם קרה משהו?" במקום "אתה אידיוט, אתה תמיד במצב רוח רע".
- תגיד בבקשה תודה, ואני מצטער בלי להיות סרקסטי. המילים והטון הנכונים יכולים למנוע ויכוחים נוספים.
נסכים שלא להסכים
לבטא את עצמכם בצורה מספקת לא אומר שאתם חייבים להסכים אחד עם השני. אפילו עם תקשורת טובה, ייתכן שעדיין יהיו דברים שאתה לא מסכים עליהם או שהיית רוצה שהאדם השני ישנה. אבל הסכמה לא תמיד אפשרית.
דיאלוג ושינוי קלים הרבה יותר כשאתה בא ממקום של קרבה ותמיכה ולא ממרחק וכאב. למרות שאתה לא תמיד יכול להסכים על דברים, זה תמיד יותר מנחם שהאדם הזה יהיה בעל ברית שלך במקום האויב שלך.
