הקשר בין פסיכולוגיה לצילום

נראה כי לפסיכולוגיה ולצילום אין שום דבר במשותף. עם זאת, הם דומים יותר ממה שאתה עשוי לחשוב. המאמר של היום יחקור את עומק התמונה, התפיסה והפרספקטיבה כדי שתוכל להבין טוב יותר את הקשר.

מה היה העולם של היום בלי צילום? הטכנולוגיה הזו כאן כדי להישאר. עם זאת, האם אתה מודע לכך שזה תמיד קיים? הם לא היו מתוחכמים כמו אלה הנוכחיים, אבל בני אדם הצליחו לצלם תמונות במשך מאות שנים.

שפת הפסיכולוגיה והצילום

נתחיל בהצגת כל אחת מהדיסציפלינות הללו ולאחר מכן נעבור לגשר המחבר ביניהן. הפסיכולוגיה מוקדשת לחקר התנהגות, קוגניציה ורגשנות, בעוד שצילום הוא טכניקה המאפשרת השגת תמונות סטילס של המציאות באמצעות פעולת האור על משטח רגיש או חיישן. זה ייצוג ותיאור בסדר גודל גדול.

כפי שאתה יכול לראות, שניהם דיסציפלינות המופעלות ונלמדות על ידי בני אדם. ראשית, הפסיכולוג יוצר קשר עם אנשים אחרים כדי להתערב או לחקור תהליכים שונים. בתורו, הצלם מצלם תמונות. הצלם לא תמיד מצלם תמונות של אחרים אבל לא מפסיק להיות בקשר עם האני הפנימי שלהם. אותו דבר קורה לפסיכולוג, אם כי במישורים אחרים.

יש שידור גם בפסיכולוגיה וגם בצילום:

• שניהם יוצרים, מעבירים ומעוררים רגשות; הפסיכולוג באמצעות מילים והצלם באמצעות תמונות.
• ייצוגים מנטליים נוכחים כסמלים או כתמונות הנובעות מעבודתו של כל מקצוע.
• העולם הקוגניטיבי נוכח בשני המקצועות והמחשבה נובעת מתהליכים שונים.

ישנם סוגים שונים של תקשורת. זכור שיש שפה לא מילולית לכל איש מקצוע יכול להיות ולדבר עם הגוף שלו. כמו כן, הצלם מדבר. לא רק דרך התמונות שהם מצלמים, אלא גם דרך הגוף והדיבור שלהם בזמן שהם עושים זאת.

צילום בטיפול

יש גילוי של דברים לא מודעים בשניהם, פסיכותרפיה וצילום. תכנים אלו אינם מקובלים ומטרידים את רוב האנשים, ולכן קשה לגשת אליהם.

הלא מודע מתבטא באמצעות מילים ויצירתיות. בפסיכולוגיה, אחת התוצאות של ההתערבות היא גילוי על ידי המטופל של מה שקורה לו. יתר על כן, הגישה לעולם המוגן הזה היא דרך ייצוגים בצילום.

פסיכולוגיה וצילום בונים זהות

דברים שונים הנוגעים לזהות יכולים להיבנות או לשחזר באמצעות התערבות של פסיכולוגיה וצילום. הנה כמה מהם:

• תפיסה עצמית. זו ההגדרה שיש לך לעצמך. פסיכותרפיה עובדת על זה כדי לעזור לאדם לבנות פרספקטיבה בריאה של עצמו. כזה שעוזר להם לצמוח והוא נוח.
• הערכה עצמית. כך אתה מרגיש לגבי הדימוי העצמי שלך. זה החלק הרגשי של חזון העצמי ויש לו הרבה קשר לאופן שבו אתה מקרין את עצמך בזמן (עבר, הווה ועתיד).
• יעילות עצמית. קשור קשר הדוק לביטחון עצמי, זה מתנה את הגישה שבה אתה מתמודד עם אתגר, במידה רבה.

לפיכך, גם פסיכולוגיה וגם צילום יכולים להיות חלק מהבניית הזהות ולהתנות את הרגשות שלך כלפי התפיסה שלה. לפיכך, ישנם תהליכים שונים בכל תחום בהם איש המקצוע מעצב את עצמו באמצעות תקשורת עצמית מתמדת וזאת עם אחרים.

במאמרו " Psicologia e imágenes: el processo de narración digital en la investigación sobre la identidad en la infancia en riesgo de exclusión (באנגלית: Psychology and images: the digital narration process in the חקירת זהות בילדות בסיכון של הדרה) ", אדולפו פיצינאטו דן בשימוש בהפקות נרטיביות דיגיטליות כחומר אנליטי למחקר פסיכולוגי על זהות.

צילום כאלמנט טיפולי

דברים לא מודעים מתבטאים באמצעות צילום שאנשים לא היו מסוגלים לשדר אחרת, אולי בגלל אי הנוחות שהם יוצרים. לפיכך, זה יכול להיות כלי מפתח לתהליך הפסיכותרפויטי. כלומר, צילום יכול להיות דרך טובה לחקור את הלא מודע.

צילומים בטיפול פסיכולוגי יכולים לעזור ליצור קשרים עמוקים ולספר סיפורים מנקודת מבט אחרת. אז למה לא לתקשר באמצעות תמונות? למעשה, רוב התעבורה ברשתות החברתיות מבוססת על אלמנטים ויזואליים בימינו. אנשים מפרסמים ומוחקים תמונות תלוי אם אלו יעזרו להם לבנות נאמנות עוקבים או להגדיל את המכירות. זה לא חדש, שכן הפרסום משתמש בתמונות כבר שנים כדי לנסות לעורר או להעצים את הרצון של אדם למשהו.

צילום עוסק בסיפור סיפורים שבהם הנפש שלך מעורבת על ידי התחושות, הרגשות והמחשבות שחוו לפני ואחרי התהליך. לחיות תהליך פסיכותרפויטי זה לייצג גם את מה שקורה לך באמצעות דימויים. מדובר במציאת משמעות חדשה בחוויות כואבות ומחניקות.