תיאוריית השינוי המושגי: איך ללמד מדע
מקצועות בית ספר מסוימים הקשורים למדעים דורשים מאמץ קוגניטיבי רב. זה נובע בעיקר מהעובדה שהתלמידים צריכים להבין את התוכן לעומק, דבר שמתודולוגיות חינוכיות עדכניות לא עוזרות לתלמידים להשיג. בהקשר זה, התיאוריה של שינוי מושגי נועדה לעזור למורים ללמד מדעים טוב יותר.
לתלמידים יש תיאוריות אינטואיטיביות של העולם. ילדים לא מגיעים לבית הספר ככלים ריקים. לפני שהם מקבלים מידע שמתאר את העולם שסביבם, הם כבר העלו תיאוריות של הסברים משלהם.
לא פעם, התיאוריות האינטואיטיביות שלהם שגויות ומתנות את החומר החדש שנלמד. חשוב שהמורים יקבלו זאת בחשבון בכל הנוגע לחינוך ילדים.
שלבים של תיאוריית השינוי הרעיוני
במאמר זה, נדגים כיצד לפתח הבנה עמוקה במדע. לשם כך, עלינו להבין את שלושת השלבים של תיאוריית השינוי הרעיוני:
- הכרה בחריגה.
- בניית דגם חדש.
- שימוש בדגם החדש.
הכרה בחריגה
זהו הצעד הראשון לעזור לתלמידים לפתח הבנה עמוקה של מושג. תפקידו של המורה הוא לפרק את התיאוריות האינטואיטיביות של התלמידים. התלמידים חייבים לנטוש את הרעיונות הישנים שלהם ולגלות שהם טעו.
אם התלמידים לא יוותרו מהתיאוריות האינטואיטיביות שלהם, תהליך הלמידה שלהם יושפע והם ידחו את המידע החדש. בהזדמנויות רבות, זה נובע מלמידה שטחית של מדעים שלא תגרום לתלמיד להרגיש מחויב לעזוב את התיאוריה האינטואיטיבית שלו מאחור.
ניסוי ישיר הוא דרך אחת לעזור לתלמידים להבין שהתיאוריה האינטואיטיבית שלהם אינה נכונה עם החושים שלהם. לפיכך, זה מאפשר להם לזהות את האנומליה.
מורים יכולים גם לעזור לתלמידים להבין שהם טעו על ידי תקיפת רעיונות שגויים בדיאלוג בריא ומכבד. שיטה זו שימושית מאוד ויכולה לעזור לתלמידים לראות עובדות בצורה קריטית.
בניית דגם חדש
ברגע שהתיאוריה האינטואיטיבית של התלמידים מתפרקת, השלב הבא הוא לתת להם הסבר חדש. היבט מהותי אחד של שלב זה הוא שהם צריכים לבנות את הדגם החדש בעצמם.
אם מורה פשוט יציג את הרעיון החדש בפני הכיתה, יהיה קשה לתלמידים להבין אותו באמת. סביר להניח שהם יפתחו למידה שטחית המבוססת על שינון.
פרדיגמות קונסטרוקטיביסטיות מציעות שהתלמיד הוא זה שצריך לבנות את הידע שלו. לפיכך, תפקידם של המורים הוא להדריך את התלמידים בזמן שהם חוקרים אפשרויות שונות. זהו תהליך מורכב, אך הוא מניב תוצאות מדהימות.
זה יותר מסובך בכיתה כי זה אומר שהמורה חייב ליישם זאת על תלמידים רבים בו-זמנית. דרך מצוינת לעשות זאת היא באמצעות דיונים.
התלמידים יוצרים בעצמם מודלים משלהם כדי להפריך ולטעון את נקודות המבט שלהם. במקרה זה, תפקידו של המורה הוא להכין את החומר והמשאבים הדרושים לדיון.
שלב זה הוא הקשה ביותר בתיאוריית השינוי הרעיוני, שכן זה המקום שבו התלמידים מתחילים להבין באמת נושאים.
שימוש בדגם החדש
זה לא יהיה הגיוני לפרק דעות שגויות אם לא תבנה מודל לשימוש בבעיות עתידיות. לכן, השלב האחרון בתהליך הוא ללמד את התלמידים להשתמש בתיאוריה שלהם. לשם כך, התלמידים חייבים לעשות תרגילים שבהם הם יכולים לתרגל את המודל החדש הזה. מצד שני, חיוני לשלב את המודל החדש הזה עם ידע קודם.
תיאוריית השינוי הרעיוני היא שיטת הוראה תקפה שמניבה תוצאות מדהימות. אם אנחנו רוצים לוודא שהתלמידים באמת מבינים את החומר ויודעים ליישם אותו בצורה ביקורתית ובונה, כדאי שנשתמש בכלים חינוכיים מסוג זה בכיתה.
